אורנשטיין ימשיך לדון בתיק אור

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה (יום ג', 1.11.16) את בקשתה של ענבל אור לפסול את עצמו מלדון בענייניה. אורנשטיין מינה את עו"ד איתן ארז למנהל מיוחד לנכסיה של אור ולכונס לנכסיהן של החברות שהיו בבעלותה.

בבקשת הפסילה טענה אור, כי נפלה קורבן לקונספירציה לה היו שותפים בנק מזרחי-טפחות, אורנשטיין וארז. היא הטיחה האשמות קשות ביותר בבנק ובארז, ותהתה האם אורנשטיין קיבל שוחד או שהיה נתון לאיומים. את בקשת הפסלות נימקה אור בכך שבתה של מנהלת לשכתו של אורנשטיין, חגית קוסטינר, מועסקת במשרדו של ארז.

אורנשטיין אומר, כי אינו מתייחס לטענות הקשות שהעלתה אור כלפי צדדים אחרים. לדבריו, די היה בשיהוי הכבד בו הוגשה הבקשה כדי לדחות אותה, שכן העובדות הנטענות היו ידועות לאור ולבא כוח דאז כבר לפני חמישה חודשים, אך לא ביקשו את פסילתו. עוד הוא אומר, כי חלק מטענותיה של אור הן בעלות אופי ערעורי, ולכן עליהן להעלותה בערעור על החלטותיו ולא בבקשת פסלות.

לגופם של דברים אומר אורנשטיין, כי קוסטינר כלל אינה מזכירתו האישית, אלא אחת מעשרות העובדים במזכירות מחלקת חדלות הפרעון בבית המשפט המחוזי. אין לו כל היכרות עם בתה, לקוסטינר אין כל השפעה על הדיונים בתיקיפ, ולעיתים אורנשטיין דוחה את בקשותיו של ארז - הוא אומר.

אורנשטיין מוסיף: "שואלת החייבת האם קיבלתי שוחד או שגורמים עבריינים איימו עלי, ובשל כך ניתנו לטענתה החלטות שאינן מצדדות בגישתה. למותר לציין שלא היו דברים מעולם: לא אויימתי ובוודאי שלא קיבלתי טובות הנאה ואין לטענות האמורות כל שחר ובסיס, וטוב היה אם טענות אלו לא היו נטענות".

לדברי אורנשטיין, "החייבת מלינה על יחס בלתי נאות של בית המשפט שלא נתן לה את יומה בבית המשפט ומשכך יש לה חשש כבד למשוא פנים והטיית דין. גם בדברים אלה אין ולא כלום. עיון בהשתלשלות בירור ההליכים בתיק מלמדת על אורך הרוח שגיליתי כלפי החייבת והחברות, שעה שנתתי להן לבקשתן ולפנים משרות הדין ארכות רבות חרף התנגדות הנושים.

"בהקשר זה אדגיש שהחייבת יוצגה על-ידי מספר ניכר של עורכי דין, שהתחלפו חדשים לבקרים, ובאופן חריג מהמקובל. החייבת עתרה פעמים רבות לדחיות דיונים ולמתן ארכות להגשת כתבי טענות וזאת בין היתר לטענתה על-מנת לאפשר לבאי-כוחה החדשים ללמוד את התיק, להיערך לדיונים ולהגיש את כתבי הטענות. חרף התנגדות הנושים ובעל התפקיד לדחיות ולמתן הארכות, סברתי שיש ליתן לחייבת את יומה בבית המשפט ומשכך באתי לקראתה ונעתרתי לבקשות לדחייה ולמתן הארכות חרף התנגדות הנושים.

"...לא ראיתי ממש גם בטענות החייבת באשר לאופן ההתנהלות באולם הדיונים וסבורני שעמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד משקפים את המציאות נכוחה. אלה מתקיימים כיאות, תוך שניתנה לחייבת ולבאי-כוחה אפשרות להביא את הדברים לפני בית המשפט במלואם וללא מגבלה. כדרכי, נוהג אני בציבור המתדיינים ככלל ובחייבת בפרט בכבוד, ומאפשר בידם לשטוח את טיעונם בצורה מכובדת. הדבר עולה מהפרוטוקולים של הדיונים ולא הועלתה כל טרוניה על-ידי החייבת או עורכי הדין הרבים שייצגו אותה ואת החברות בדיונים שהתקיימו, כמות שהיה מצופה אילו היה ממש בטענתה".