תמו דיוני חוק ההסדרה לקריאה ראשונה

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט והחוץ וביטחון סיימה (יום ג', 29.11.16) את דיוניה בהצעת חוק ההסדרה לקריאה ראשונה. הדיון הטעון הופסק להתייעצות בין היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שלאחריה הודיע סלומינסקי כי "הצעת החוק עליה נצביע מחר בבוקר תהיה יצירה מורכבת, שהיא גם על דעת היועמ"ש לכנסת ויו"ר הכנסת, לפיה הצעת החוק תוגש בשתי אופציות עם ובלי סעיפים 7, 10 והתוספת, המדברים על עמונה וביהמ"ש. המשמעות היא שאנחנו מבקשים מהכנסת ארכה להמשיך ולהכריע".

בפתח הדיון הודיע היו"ר סלומינסקי כי שיגר זימון אישי ליועמ"ש למערכת הביטחון עו"ד אחז בן-ארי, למשנה ליועמ"ש בהיבטים בינ"ל עו"ד רועי שיינדורף ולממלא-מקום היועמ"ש למשרד החוץ, עו"ד טל בקר. "בהנחה שהחוק יעבור בקריאה ראשונה, נמשיך בשבוע הבא את הדיונים לקריאות שנייה ושלישית", אמר סלומינסקי.

בעקבות פרסומים בחו"ל, ביקש היועמ"ש לכנסת עו"ד איל ינון להבהיר, כי העמדה שהציג בוועדה בעניין החשש להשלכות של חקיקת חוק ההסדרה על הבדיקה המקדמית הנערכת עתה בבית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג, אין בה כדי נסיגה מעמדתה של ישראל לפיה הפלשתינים אינם מסוגלים להקנות לבית הדין סמכות, בעיקר מכיוון שהם אינם מדינה. כמו-כן התייחס ינון לשאלה התקנונית האם ניתן להניח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה נוסח הכולל שתי גרסאות לסעיף מסוים שלא הוכרעו בוועדה. היועץ הסביר כי אף שמדובר בעניין חריג, יש לכך תקדימים רבים, ולכן אין לפסול אפשרות זו. עם זאת הוא הסביר כי לא ניתן יהיה לעשות זאת בקריאות השנייה והשלישית. לבסוף הבהיר היועץ כי אין פער, בוודאי לא משמעותי, בינו לבין היועמ"ש לממשלה ביחס להצעת החוק.

היועמ"ש לוועדה המשותפת, עו"ד אלעזר שטרן: "בתקנון הכנסת בעבר נקבע שוועדות יוכלו להכין הצעות חוק עם שתי גרסאות גם בקריאה השנייה והשלישית, ובתקנון הייתה קבועה הפרוצדורה כיצד על המליאה להכריע בין הגרסאות, במקרה כזה. האפשרות להביא למליאה נוסח הצעת חוק עם שתי גרסאות, לקריאה השנייה והשלישית נמחק מהתקנון. אין כיום קביעה מפורשת בעניין זה לגבי הקריאה הראשונה. זה הליך חריג אך יש לו תקדימים, ולכן זהו מהלך אפשרי מבחינה תקנונית. הוועדה למעשה מבקשת מהמליאה אישור להמשיך לדון בהצעה כששתי האופציות מונחות על השולחן. בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית הוועדה תצטרך להכריע בין שתי האפשרויות".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שהגיש רביזיה על מיזוג הצעות החוק הפרטיות: "בניתוח היסטורי של הפרשה, יבואו בטענות גם ליועמ"שים שמאפשרים להביא שני נוסחים בסוגיה כה מורכבת. בעבר, כשהובאו חוקים בשתי ורסיות, זה היה כשגוף הצעת החוק היה ברור והיה נושא שנוי במחלוקת בשוליים. קריאה ראשונה מעידה על בשלות מסוימת. להביא חוק עם שני נוסחים, שאחד בלתי חוקתי בעליל והשני מעורר ספקות, זה לייצר חורבן מוחלט לתהליכי החקיקה בכנסת". הרביזיה נדחתה ברוב של 10 מתנגדים ו-4 תומכים.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "כואב לי לשבת פה ולצפות בפיזור העשן בפני תושבי כל מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון ועמונה בפרט. הגיבוי הציני של ראשי מפלגות הקואליציה מוכיח שמה שמנחה אותם הוא איסוף לייקים בפייסבוק וכותרות בעיתונים".
ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "אנחנו ועדת קישוט לאורך כל הדרך. הפיצול מוביל עוד צעד לייסורים של החוק הזה, לייסורים של תושבי עמונה. הגענו לתת רמה עם החוק הזה".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "מה שנעשה פה הוא מעשה שלא ייעשה. אי-אפשר להחזיק את הצעת החוק משני צדדיה. זה הזוי ומעליב שאתם מגישים הצעת חוק כדי לרצות את הקואליציה. איך אפשר להציע חוק שמציע שתי הוראות סותרות". חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד): "שני הסעיפים הם יריקה בפניו של ביהמ"ש העליון והעמדה של הכנסת מעליו כערכאת ערעור".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "אני מתקשה להבין את הביקורת של האופוזיציה שטענה כל הזמן שעושים מחטף. אנחנו דווקא מאפשרים לא להכריע בבליץ. לעניין סעיף 7 לא רק שאינו פוגע, אלא הוא נשען על פסק הדין. אני משנה את המצב המשפטי שיאפשר את הסדרת עמונה ושומט את השטיח מפסק הדין. יש אינספור דוגמאות למבנים שהוצאו כנגדם צווים שיפוטיים להריסה ולאחר מכן הכשירו את הכפרים והלבינו אותם".

חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני): "מה שאתם עושים גרוע מכל איש בצלם או שוברים שתיקה שהולך לחו"ל. אני שבה ודורשת שיתקיים דיון בהשלכת החוק על האג ועל המציאות הביטחונית. למפלגת כולנו - אם תאכלו שוב את הבולשיט של שני הסעיפים יחד, שיסתכלו על בוחריהם ויתביישו". ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "הכנסת שמה את עצמה כמושלת במדינה הזו ובית המשפט כאחראי חקיקה. אם נמצא נושאים דומים בישראל, האם נוכל להעתיק את חוק ההסדרה?

ביחס לסעיף 7 אמר היועמ"ש לוועדה עו"ד שטרן כי הכנסת רשאית לחוקק למפרע, אך חקיקה למפרע היא בעייתית ממספר היבטים. גם אם נשים בצד את שאלת הרטרואקטיביות (שכן, לא לגמרי ברור בענייננו האם מדובר על חקיקה רטרואקטיבית, רטרוספקטיבית או אקטיבית), הבעיה הקשה יותר היא העובדה שהחוק המוצע מבטל פסקי דין חלוטים של בית המשפט. כל הדוגמאות שנזרקו לחלל הוועדה ככאלה שתומכות באפשרות של חקיקה שמבטלת פסקי דין חלוטים נבדקו על ידנו, ובכל הדוגמאות הללו - וכן באחרות - לא זו בלבד שלא הייתה חקיקה מעין זו, אלא המחוקק הקפיד לסייג את החקיקה כך שהיא לא תחול על פסקי דין חלוטים. אנחנו לא מצאנו דוגמה דומה לזו שבהצעת החוק. כשהמחוקק אומר שהוא נכנס לנעלי בית המשפט או רשויות התכנון זו פגיעה קשה בהפרדת הרשויות. התחום היחיד בו קיימת חקיקה מעין זו היא בדין הפלילי, בשינוי חקיקה שמקלה ומיטיבה ובמוסד החנינה הידוע והמוכר".

היו"ר הגיב לדבריו: "לא מדובר בביטול פסק דין אלא שביהמ"ש יפעל לפי החוק החדש. אני חולק קטגורית על ההבחנה בין הדין הפלילי בו אפשר לעשות רטרואקטיבית רק לטובה. כך למשל בשחרור מחבלים כשמשחררים לאחר 10 שנים, כשמשחררים מחבלים זו פגיעה אנושה במשפחות, יש כאן הטבה לנאשם ופגיעה אנושה במשפחות לצורך פתרון מדיני וזה בכל זאת עבר כך שזה לא כצעקתה".

שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה: "אין הבדל מכוח מה אדם מחזיק בקרקע ולכן מיום כניסת החוק לתוקף הוא יפסיק להחזיק בה, גם אם מחזיק בה כתוצאה מפסק דין, ולכן הרטרואקטיביות אינה רלוונטית. הדברים הללו קרו בבג"ץ אין-ספור פעמים. בנוסף, אם מדובר בפסק דין חלוט איך היועמ"ש פונה לבג"ץ לארכה? ממתי מבקשים ארכות על פסקי דין חלוטים? בוודאי שהכנסת יכולה לטפל בכך".

חבר הכנסת יהודה גליק (הליכוד): "רובנו היו שמחים אם לא היה צריך לחוקק את החוק הזה, אך אנחנו מדברים על יישובים ושכונות שהוקמו בשותפות ועידוד המדינה. יש פה הצעת חוק שכל כולה הומניטרית. לבי-לבי עם אנשי עמונה, עפרה נתיב האבות וכל הישובים, כי זה לא קל לחיות באי-ודאות - אני מתחנן בפניכם - ביחס להודעה שפורסמה אתמול לציבור לבוא להתנגד - אם חלילה לא נצליח להציל את היישוב, תדאגו שיהיה פינוי בכבוד. גלו מנהיגות מול אותם צעירים כי בשלב מסוים תאבדו שליטה. איש לא ירוויח מפינוי כוחני עם פרשים".

שי בן-יוסף, יו"ר מזכירות עפרה: "אנחנו תושבי האזור כבר 50 שנה ואנחנו נחשבים אורחים? אם קרה ועשינו טעות ויוכח שקם ישוב על שטח פרטי סופסוף יעשה צדק לפלשתינים שיקבלו פיצוי".
ידידיה שפיץ תושב עמונה 20 שנים: "לכל החוששים מפגיעה במעמדו הרם של בית המשפט עליון, הוא עצמו שם עצמו מורם מעם בשם הנאורות, הוא לא בית המשפט שלי"