רפורמה תכני הספורט מחוץ לחוק ההסדרים

ועדת הכלכלה קיימה (יום ב', 12.12.16) ישיבה מרתונית במהלכה סיימה לאשר את הרפורמות השונות מתוך פרק התקשורת בחוק ההסדרים, בהן הרפורמה להגברת התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית והפרטת עידן פלוס והרפורמה להגברת התחרות בשוק התקשורת הקווית. זאת לאחר שבשבועות האחרונים עסקה בכך באינטנסיביות, במשך שעות רבות של דיונים שחלקם אף נמשכו אל תוך הלילה. כמו-כן עסקה ברפורמה בשיתוף תכנים בנושא ספורט, והחליטה לפצל אותה מתוך חוק ההסדרים ולהעבירה להליך חקיקה רגיל. היו"ר איתן כבל הבהיר כי כבר בעוד שבועיים יזמן דיון מעמיק בעניין ואמר: "אני לא מתכוון לוותר על הרפורמה הזו ואכריע בה אך ורק לטובת הצרכן".

באשר לשיתוף תכני הספורט, הזכיר כבל כי מדובר ברפורמה היחידה שלא קודמה כפי שציפה. כבר בפתח הדיון הוא ציין כי בכוונתו לפצל מהצעת החוק את הסעיפים המטפלים בחובת המכירה של מפעלי הספורט ולדון בכך בחודש הבא, וכרגע לעסוק רק בחובת מכירת הערוצים. "שאיש לא יחשוב שהתהליך הזה נועד להטיב עם אחד הצדדים, ואני לא מדבר רק על סלקום וצ'רלטון - התפקיד של הוועדה הוא בראש ובראשונה לייצר תחרות שתוביל להורדת מחירים ואנחנו לא עובדים אצל אף גורם", אמר.

יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולווין, יפעת בן חי שגב, אמרה כי היא מכבדת את החלטת היו"ר, אך הוסיפה כי עמדת המועצה היא שללא חובת מכירת מפעלים וערוצים יחד לא תהיה רפורמה בשידורי הספורט. "חובת מכירת ערוצים תטיב עם הפלטפורמות ודווקא חובת מכירת מפעלים תהיה לטובת הצרכן", טענה. כבל אמר בתגובה כי בשלב זה הוא לא יודע להגיד האם הקביעה הזו היא נכונה. הוא שב והבהיר כי הנושא לא יורד מסדר היום של הוועדה, והדיונים בו ימשכו במהלך חודש ינואר הקרוב. מנכ"ל צ'רלטון, אדר זהבי, אמר כי כתוצאה מההסכם בין צ'רלטון לסלקום כרגע לכל הפלטפורמות יש את כל הערוצים. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הוסיף כי "בסוף זה יהיה חוק לפרטנר בלבד". היו"ר כבל הגיב ואמר: "נכון שפרטנר טרם חתמה אבל היא לא תעשה עלינו סיבוב. החקיקה נועדה לכולם, גם אחרי חתימת כל ההסכמים הנוכחיים".

מנכ"ל ONE, אודי מילנר, אמר כי כרגע יש שלוש פלטפורמות שעובדות מול שלושה גופי ספורט וכולם עובדים עם כולם. הוא הוסיף כי הציע לפרטנר להגיע להבנות על בסיס המחיר שסלקום שילמה, בהפחתת תשלום עבור העונה שחלפה, אך הם לא מוכנים. "הם חושבים שהוועדה תשיג להם מחיר טוב יותר, לכן צריך להגדיר איזה רף מינימלי של תשלום או צופים, כי אם אנחנו מציעים לפרטנר להיכנס בתנאים של סלקום והם לא מסכימים כנראה שיש כאן איזה 'חוק פרטנר'", אמר. היו"ר כבל התייחס לכך ומתח ביקורת על פרטנר: "אני לא אוהב את ההתנהלות של פרטנר, אני מרגיש שמישהו מנצל את הוועדה. בשונה מכולם אני לא אומר את זה בהדלפה לעיתונאי, אלא בצורה ברורה על השולחן".

במהלך הישיבה הציג כבל את ההסכמות, לפיהן הערוצים והפלטפורמות ינהלו מו"מ ואם בתוך 3 חודשים לא יגיעו להסכמות ימונה בורר חיצוני שיכריע בניהם. היו"ר כבל דרש כי מועצת הכבלים והלווין תפרסם רשימה של 6-5 בוררים אליהם ניתן לפנות, והבורר יצטרך לתת את פסיקתו בתוך חודש. עם זאת הייתה מחלוקת באשר למועד עליית הערוצים לאוויר. עו"ד איתמר חרמון מהמועצה לשידורי כבלים ולווין אמר מנגד כי השידור צריך להעלות לאוויר ברגע שפונים להליך הבוררות, אם המו"מ שנמשך 3 חודשים נכשל. מנכ"ל RGE, מודי פרידמן, אמר כי לא יכול להיות שבזמן שמתנהל הליך הגישור יחלו השידורים. "אם מישהו רוצה להתחיל לשדר שיכניס את היד לכיס, אני עוד לא קניתי אוטו ושילמתי רטרואקטיבית", אמר.

לאחר כמה שעות של הפסקה בישיבה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות. כבל פתח את הישיבה מחדש ואמר כי הוא לא מרגיש שלם עם ההצעה. "כל פעולה שאנחנו עושים עלולה לשרת את אחד הצדדים, בלי שאנחנו יודעים שעשינו באמת מה שנכון לטובת התחרות והצרכן", אמר. נציג האוצר וסרצוג הציג את המתווה ואמר כי אם בתוך 3 חודשים הצדדים לא יגיעו להסכמה, מועצת הכבלים והלווין תמנה בורר. ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) התנגד לכך שהמועצה היא שתמנה, ואמר כי היא רגולטור של אחד הצדדים. "אם היה אמון בין הצדדים כל הדיון הזה בכלל לא היה מתקיים", אמר.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי האוצר ניסה לייצר פתרון שיוביל לתחרות ולהוזלת מחירים לצרכן. "אני מסכים עם היו"ר שבדרך שבה הדברים התנהלו אי-אפשר לדעת מה נכון ומה לא נכון. הצדדים מונעים מאינטרסים והפעילו לחצים, ותחת הדברים האלה לקבל החלטה ולהכריע לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות. אני חושב שזה נכון ללכת עם היו"ר כבל, לפצל את ההצעה ולקבוע דיון בעוד שבועיים", אמר. ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר כי הוא מבין שבגלל לחץ הזמנים אי-אפשר להגיע לתוצאה טובה, וכי הוא סומך על היו"ר כבל שהדבר יטופל במהירות ולא יהיה מסמוס. וסרצוג אמר מנגד כי זאת החקיקה הכי צרכנים בחוק ההסדרים, וכי הלחצים לא ייעלמו מחר בבוקר אלא רק ילכו ויתחזקו ורק בלוח הזמנים הקצר אפשר לאשר זאת. ח"כ אמסלם שאל האם הוא מביע עמדנה מנוגדת למנכ"ל המשרד, והמנכ"ל באב"ד אמר כי הוא תומך בכך שאנשי המקצוע במשרד יאמרו את עמדתם המקצועית, אך הוא הנושא באחריות והוא מקבל את ההחלטה ותומך בפיצול.

כבל סיכם ואמר: "התאבדתי על החקיקה הזו, אך הרפורמה הגיעה ממש לא מבושלת. איש לא נלחם מול ערוצי הטלוויזיה, הכבלים והלווין וערוצי הספורט כמוני. בי נשבעתי, אני לא אוותר ואלחם עד כלות על החוק הצרכני הזה. במהלך ינואר נחזור לדיון בהצעה המקורית לחייב מכירת ערוצים ומפעלים, ואכריע אך ורק לטובת מה שהוועדה תחשוב שהוא הדבר הטוב ביותר לצרכן". כאמור, פיצול הסעיפים מתוך חוק ההסדרים והעברתו להליך חקיקה רגיל אושר פה אחד, בתמיכת היו"ר כבל וחברי הכנסת דוד אמסלם, דוד ביטן, עבד אל חכים חאג' יחיא, עיסאווי פריג', אחמד טיבי ואיציק שמולי.
את הדיונים היום פתח היו"ר כבל בעיסוק ברפורמה להפרטת עידן פלוס ובאישור ההסכמות שהושגו בישיבה הקודמת באשר להפחתת דמי הפצה. משרד התקשורת הציג את הנוסח שגובש בעקבות ההסכמות, לפיהם הערוצים המסחריים שמופצים בטכנולוגיית חדות רגילה בלבד ישלמו בין 1 בינואר 2017 ל-1 בינואר 2018 דמי הפצה כפי שהם משלמים כיום (כ-3.7 מיליון שקל בשנה). החל מ-1 בינואר 2018 ישלמו הערוצים המסחריים 1.5 מיליון שקל, כאשר עד למועד ההפרטה האוצר ישלים את הסכום. לאחר ההפרטה ימשיכו הערוצים לשלם לגורם המפעיל 1.5 מיליון שקל בשנה עבור הפצת השידור, עד למועד שבו יעלה הגורם המפעיל ערוץ נוסף הממומן מפרסומות, אז יפסיקו לשלם את דמי ההפצה. כמו-כן, מה-1 בינואר 2017 ועד יולי 2018 הערוצים הייעודיים (9, 20, 24 והלא טי.וי) לא ישלמו את דמי ההפצה ואוצר המדינה יישא בעלות.

עם זאת, במהלך הדיון היום התייחסה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, לכך שהנוסח עשוי להוביל לכך שהערוצים הציבוריים, ערוץ הכנסת ורשות השידור או תאגיד השידור הישראלי, ישלימו את העלויות החסרות להפעלת המערך. "אי-אפשר לדעת מה המשמעות של זה כלפיהם וכללי המשחק צריכים להיות יותר ברורים", אמרה. רכז תקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, אמר כי גם היום התשלום הוא לא שוויוני וצריך לאפשר לגורם המפעיל לקבוע את המחיר. "אחת מאמות המידה לבחירת הזוכה במכרז תהייה התייחסותו להפחתת דמי ההפצה", אמר. עם זאת היו"ר כבל דרש שהצעת החוק תהייה ברורה בעניין, כך שתתאפשר הוודאות לערוצים הציבוריים. ח"כ יעקב פרי התייחס לשידורים בחדות גבוהה ואמר כי אם הערוצים המסחריים יחויבו להעביר את השידורים בחדות גבוה הם לא יחויבו לשאת בעלות. וסרצוג השיב לכך ואמר כי לא חלה עליהם חובה לשדר בחדות גבוה.

לנוכח חילוקי הדעות בעניין הערוצים הציבוריים דרש היו"ר כבל לקבוע בחוק במפורש שהערוצים הללו לא ישלמו יותר ממה שהם משלמים כיום. בעקבות זאת אושר לחדד את אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז כך שבחוק ייכתב כי אחת השיקולים לבחירת הזוכה יהיו הפחתת דמי ההפצה ובלבד שגובה דמי ההפצה שישלמו הערוצים הציבוריים לא יעלה על גובה דמי ההפצה המרביים שהם נדרשים לשלם לפי החוק כיום. ההצעה אושרה פה אחד, ובהצבעה השתתפו היו"ר כבל וחברי הכנסת יוסי יונה, רועי פולקמן, עיסאווי פריג', דוד אמסלם, אחמד טיבי ויעקב פרי. כמו-כן הודיע היו"ר כבל כי הממשלה החליטה לחזור בה מהסעיף שנועד לחייב את המפעיל הפרטי להעביר את השידורים גם באינטרנט, סעיף שנתקל בהתנגדות מצד האולפנים הגדולים בארה"ב, והוועדה אישרה לפצלו ולהוציאו מחוק ההסדרים.

באשר לבזק הזכיר היו"ר כבל כי בדיון הקודם עלה נושא החשש לפגיעה בעובדי בזק, שמבצעים כיום את עבודות הנחת התשתית. הוא הבהיר כי כבר בישיבה הקודם התייחסו כל הגורמים לכך והסבירו כי אין שינוי במצב הקיים, אך למען הסר ספק הוא מבקש להבהיר זאת בהצעת החוק והדבר אושר פה אחד כאשר יחד עם היו"ר כבל הצביעו גם ח"כ יצחק וקנין, ח"כ יוסי יונה, ח"כ יעקב פרי, ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא וח"כ עליזה לביא. רפרנט התקשורת באגף התקציבים באוצר אף הודיע כי ברוח זו נמסר מכתב של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, וראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, שמבהיר כי החקיקה הקיימת לא משנה את ההוראות הקיימות כיום ולא מוסיפה או גורעת מהסמכויות ושיקול הדעת שיש כבר כיום לשרי האוצר והתקשורת. בנוסף לכך הודיע ח"כ רועי פולקמן (כולנו) כי הוא מושך את בקשתו לדיון מחדש בסוגיית ההתחשבנות הרטרואקטיבית בין הוט ליס.