[צילום: דוברות הכנסת]
'ישראלית' נמחקה מהחוק כדי שפרשנות לא תעוות |
הוועדה המשותפת החלה לדון בחוק ההסדרה לקריאות שנייה ושלישית והסכימה לקיים דיון חסוי שייתכן שחלקו יפורסם ● ח"כ סעדי: לפי החוק הזה כל אדם יכול למצוא אדמת טרשים בקצה ההר, לשים קרוואן ולהתיישב ב'תום לב'
יו"ר הוועדה המשותפת לחוק ההסדרה, ח"כ ניסן סלומינסקי, נעתר (יום ב', 12.12.16) לבקשת חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני) והיועצים המשפטיים למשרדי המשפטים והביטחון, לקיים דיון חסוי בהצעת החוק בהשתתפות המשנה ליועמ"ש עו"ד רועי שיינדורף ויועמ"ש מערכת הביטחון עו"ד אחז בן-ארי. לאחר שיתקבל פרוטוקול, יישקל על-ידי הגופים האמונים חיסיון מלא או חלקי של הדיון.
הוועדה החלה להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז-2016. הדיון הראשון נסב סביב שינוי סעיף 1 בדבר מטרת החוק, שהפכה מ"הסדרת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", ל"הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון", לפי הצעת סלומינסקי שאמר כי הוא רוצה להיות בטוח שיפרשו את החוק נכון.
הח"כים מיכל רוזין (מרצ), יעל גרמן (יש עתיד), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ועמר בר-לב (המחנה הציוני), דרשו הסברים מהיו"ר בדבר מחיקת המילה "ישראלית": גרמן ביקשה לדעת האם ישנה התיישבות ביהודה ושומרון שאינה ישראלית. אני מבינה שהורדת ה"ישראלית" לא נועדה לצורך שוויון בין ישראלים לפלשתינים, אלא להבהיר שכל התיישבות ישראלית תוכר. היא שאלה האם החלת חוק כזה שאינו חל בתוך מדינת ישראל, לא תיחשב הפליה. סעדי שאל אם יש כוונה לדחות את החוק עד תחילת כהונת טראמפ, ואמר: "אתם אונסים את הייעוץ המשפטי. תהיו אמיצים ותכתבו התיישבות ישראלית. לפי החוק הזה כל אדם יכול למצוא אדמת טרשים בקצה ההר, לשים קרוואן ולהתיישב ב'תום לב'. הוא דרש לדעת מדוע הפכה הרשימה שבתוספת מארבעה ישובים ל-16. חברת הכנסת רוזין: "אתם חושבים שאתם עובדים על בג"ץ? איזו התיישבות יש שם בדיוק? למה הורדה המילה ישראלית? מומחים רבים אומרים שהשטח בתפיסה לוחמתית. אתה לא יכול לעוות את זה. אתה גוזל אדמות וגוזל חקיקה". היא הוצאה פעמיים מהדיון למספר דקות, לאחר שדיברה שלא ברשות דיבור ולא הפסיקה את דבריה לבקשת היו"ר סלומינסקי.
היו"ר השיב לטענות ביחס למחיקת המילה "ישראלית": "לתפיסת עולמי, אין התיישבות שאינה ישראלית ביהודה ושומרון ובהנחה שהחוק עובר והייתי צריך לממשו לא הייתי מוחק את המילה ישראלית, כי אני יודע להסביר את משמעותה. מאחר שלא בטוח מי צריך לפרש וייתכן שיפרשו שהכוונה היא רק למה שניתנה הסכמה של המדינה מראש אני רוצה להיות בטוח שיפרשו נכון".
בהתייחסו לטענת ההפליה אמר: "כמו שחייתם בשלום עם זה שיש חוק שחל בישראל ולא באיו"ש אפשר לחיות עם זה גם היום כשזה הפוך".
עוד אמר כי הוא אינו יודע על החלטה לדחות את החוק עד כהונת טראמפ. "החוק הזה הוא לא חוק פשוט אני לא אומר שזו הגאולה. אני יודע את הלבטים ובאיזון בין החששות שיש לבין התועלת אם לא יימצא משהו אחר- אקח את האפשרות עם החששות. אני חוזר ואומר שאני מוכן לוותר על החוק אם יתקבלו אלטרנטיבות אחרות".
היו"ר הודיע כי אם דיוני מליאת הכנסת יסתיימו עד 19:30, הוועדה תתכנס לדיון נוסף כרבע שעה מתום דיוני המליאה, למשך כשעתיים. הדיונים הסתיימו מאוחר יותר.
הוועדה החלה להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז-2016. הדיון הראשון נסב סביב שינוי סעיף 1 בדבר מטרת החוק, שהפכה מ"הסדרת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", ל"הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון", לפי הצעת סלומינסקי שאמר כי הוא רוצה להיות בטוח שיפרשו את החוק נכון.
הח"כים מיכל רוזין (מרצ), יעל גרמן (יש עתיד), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ועמר בר-לב (המחנה הציוני), דרשו הסברים מהיו"ר בדבר מחיקת המילה "ישראלית": גרמן ביקשה לדעת האם ישנה התיישבות ביהודה ושומרון שאינה ישראלית. אני מבינה שהורדת ה"ישראלית" לא נועדה לצורך שוויון בין ישראלים לפלשתינים, אלא להבהיר שכל התיישבות ישראלית תוכר. היא שאלה האם החלת חוק כזה שאינו חל בתוך מדינת ישראל, לא תיחשב הפליה. סעדי שאל אם יש כוונה לדחות את החוק עד תחילת כהונת טראמפ, ואמר: "אתם אונסים את הייעוץ המשפטי. תהיו אמיצים ותכתבו התיישבות ישראלית. לפי החוק הזה כל אדם יכול למצוא אדמת טרשים בקצה ההר, לשים קרוואן ולהתיישב ב'תום לב'. הוא דרש לדעת מדוע הפכה הרשימה שבתוספת מארבעה ישובים ל-16. חברת הכנסת רוזין: "אתם חושבים שאתם עובדים על בג"ץ? איזו התיישבות יש שם בדיוק? למה הורדה המילה ישראלית? מומחים רבים אומרים שהשטח בתפיסה לוחמתית. אתה לא יכול לעוות את זה. אתה גוזל אדמות וגוזל חקיקה". היא הוצאה פעמיים מהדיון למספר דקות, לאחר שדיברה שלא ברשות דיבור ולא הפסיקה את דבריה לבקשת היו"ר סלומינסקי.
היו"ר השיב לטענות ביחס למחיקת המילה "ישראלית": "לתפיסת עולמי, אין התיישבות שאינה ישראלית ביהודה ושומרון ובהנחה שהחוק עובר והייתי צריך לממשו לא הייתי מוחק את המילה ישראלית, כי אני יודע להסביר את משמעותה. מאחר שלא בטוח מי צריך לפרש וייתכן שיפרשו שהכוונה היא רק למה שניתנה הסכמה של המדינה מראש אני רוצה להיות בטוח שיפרשו נכון".
בהתייחסו לטענת ההפליה אמר: "כמו שחייתם בשלום עם זה שיש חוק שחל בישראל ולא באיו"ש אפשר לחיות עם זה גם היום כשזה הפוך".
עוד אמר כי הוא אינו יודע על החלטה לדחות את החוק עד כהונת טראמפ. "החוק הזה הוא לא חוק פשוט אני לא אומר שזו הגאולה. אני יודע את הלבטים ובאיזון בין החששות שיש לבין התועלת אם לא יימצא משהו אחר- אקח את האפשרות עם החששות. אני חוזר ואומר שאני מוכן לוותר על החוק אם יתקבלו אלטרנטיבות אחרות".
היו"ר הודיע כי אם דיוני מליאת הכנסת יסתיימו עד 19:30, הוועדה תתכנס לדיון נוסף כרבע שעה מתום דיוני המליאה, למשך כשעתיים. הדיונים הסתיימו מאוחר יותר.
|
|
+ראשי רשויות יקבלו מימון ציבורי לקמפיין הבחירות
14:01 13/12/16 | מירב ארד | לרשימה המלאה
[צילום: פלאש 90]
יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם: השגנו 150 מיליון תוספת למימון הבחירות ולראשונה יתוקצבו גם הקמפיינים של מועמדים לראשות עיר. בכך נצמצם את תלותם של הנבחרים בתורמים
[צילום: פלאש 90]
+בשנתיים הקרובות: שוטרים יצוידו במצלמות-גוף
13:52 13/12/16 | מירב ארד | לרשימה המלאה
[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
המשטרה: הניסוי מאוד מוצלח, הושקעו 40 מיליון שקלים ב-150 מצלמות. חלה ירידה חדה בעשור האחרון במספר השוטרים שהועמדו לדין משמעתי
[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+ההוצאה לפועל תיידע על גביית ריבית יתרה
13:03 13/12/16 | מירב ארד | לרשימה המלאה
אלהרר. להחזיר את הכסף [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
כך התחייבו נציגיה בוועדה לביקורת המדינה, בעקבות דרישת יו"ר הוועדה קארין אלהרר, שהדגישה: משרד הפנים מתנהג כאילו הוא מהאו"ם, לא להאמין שזו מדינת החוק שאנו חיים בה
אלהרר. להחזיר את הכסף [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+פינוי האוכלוסייה נתקל בהתנגדות ליברמן
12:53 13/12/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
זאב צוק-רם
כך מתריע סגן ראש המטה לביטחון לאומי במהלך דיון במוכנות העורף למתקפת טילים ▪ יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "במלחמה הבאה האזרחים יופקרו – בדיוק כמו במלחמות הקודמות"
זאב צוק-רם
+הרפורמה בבנקאות בשלבי הכרעה
12:02 13/12/16 | מירב ארד | לרשימה המלאה
דיון בוועדה המיוחדת [צילום: איציק הררי דוברות הכנסת]
בין התיקונים שאושרו: לשר האוצר יינתנו סמכויות לחייב בנקים למכירת שירותי מחשוב ככל שלא תתפתח תחרות תוך 24 חודשים ▪ הורחבה מסגרת פעילותם של מאגדי האשראי במטרה להוזיל את עמלות הסליקה לעסקים קטנים
דיון בוועדה המיוחדת [צילום: איציק הררי דוברות הכנסת]
+התעמרות בבני נוער בעבודה: מפחדים להתלונן
11:17 13/12/16 | מירב ארד | לרשימה המלאה
הדיון בוועדה לזכויות הילד [צילום: דוברות הכנסת]
במהלך דיון שסיכם את פעילות הוועדה נגד ניצול בני נוער עובדים בקיץ, סיפר נער בן 16 על השפלות מצד מעסיקו: ״לא שילמו לי על שעות, קראו לי גרוע ואפס״. משרד העבודה: ״מתוך 300 בתי עסק שנבדקו, נפתחו חקירות נגד 160 בשל חשדות להפרות העסקה״
הדיון בוועדה לזכויות הילד [צילום: דוברות הכנסת]
+פוצלו מחוק ההסדרים סעיפים המסדירים הקמת מכוני בקרה כחלק מהליך קבלת רישיון עסק
10:23 13/12/16 |
ועדת הפנים החליטה לפצל את הסעיפים בהצעת חוק ההסדרים העוסקים בהקמת מכוני בקרה לצורך רישוי עסקים. על פי ההצעה מכוני הבקרה יוסמכו על ידי משרדי הממשלה השונים להנפיק אישורים בתחומי הגנת הסביבה, בריאות ועוד, במקום המשרד הממשלתי. מטרת הצעת החוק להקל על העסקים להוציא רישיונות עסק. יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "מדובר בפרק כבד מאוד, המכיל 25 עמודים. מכיוון שהזמן דוחק בנו לסיים את הדיון בחוק ההסדרים, אין באפשרות הוועדה לדון בסעיפים העוסקים במכוני הבקרה באופן מעמיק. מדובר ברפורמה שאמורה לפשט את הליך הוצאת רישיון העסק. אין ספק שצריך לייעל את ההליך, בו אנשים מוצאם את עצמם עוסקים חודשים ארוכים, ולפעמים הם נאלצים להיות עבריינים במהלכו. הנושא מצריך דיון לעומק. הוועדה תעסוק בנושא בשבועות הקרובים, ותסיים את הליך החקיקה עד תחילת פברואר, כחקיקה נפרדת ולא במסגרת חוק ההסדרים".
+רפורמה תכני הספורט מחוץ לחוק ההסדרים
00:27 13/12/16 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: דוברות הכנסת]
יו"ר ועדת הכלכלה: בתוך שבועיים נקדם את הרפורמה - נכריע בה אך ורק לטובת הצרכן ולא האינטרסים של החברות ▪ במהלך ישיבה מרתונית סיימה הוועדה לאשר את הרפורמה להגברת התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית והפרטת עידן פלוס וכן את הרפורמה בתקשורת הקווית
[צילום: דוברות הכנסת]
+בקריאה ראשונה: ביטול ההסדר של ברירת קנס
00:05 13/12/16 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2016. עבירות הקנס מתחלקות כיום לשני סוגים: 1) עבירות מסוג ברירת קנס - אדם מקבל הזמנה למשפט, אך ניתנת לו ברירה לתשלום קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט; 2) עבירות מסוג ברירת משפט - האדם מקבל הודעה על תשלום קנס ואם הוא מעוניין להישפט על העבירה עליו לבקש זאת במפורש אחרת יועבר הקנס לגבייה. התיקון המוצע מציע לבטל את ההסדר של ברירת קנס ולהפוך את כל עבירות הקנס לעבירות מסוג של ברירת משפט.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| 'ישראלית' נמחקה מהחוק כדי שפרשנות לא תעוות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

