"למנוע חקיקה ממשלתית משר שמצפצף על הכנסת"

ועדת הכנסת קיימה השבוע (יום ב', 26.12.16) דיון בממצאי ניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לבקשתו של חבר הוועדה ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) בעניין טיפולם של משרדי הממשלה בשאילתות המופנות אליהם על-ידי חברי כנסת.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש: "ראשית יש לומר שזו בעיה של כל הממשלות. לכנסת שני תפקידים חשובים - חקיקה ופיקוח על הממשלה. לתפקיד הראשון יש מספיק כלים. בדיון היום נעסוק בכלי השאילתות המסייע לפיקוח על הממשלה. הבעיה המסתמנת מהמחקר של הממ"מ היא לא בשאילתות הדחופות אלא ברגילות ובישירות. המצב כפי שהוא מוצג נותן הרגשה אצל הח"כים שיש זלזול מצד השרים בשאילתות".

רוני בלנק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים שנאספו מתחילת הכנסת ה-20 (31.3.15) ועד ל-7 ביוני 2016 מהם עולה כי בתקופה זו הוגשו 1,763 שאילתות - 429 שאילתות רגילות, 1,153 שאילתות ישירות ו-181 שאילתות דחופות. מבין השאילתות הרגילות לא נענו במועד 142 שאילתות ו-130 לא נענו עד מועד איסוף הנתונים - סך הכול 272 שאילתות המהוות 64%. מבין השאילתות הישירות לא נענו במועד 505 שאילתות ו-184 לא נענו עד מועד איסוף הנתונים - סך הכול 689 שאילתות המהוות 60%. מבין השאילתות הדחופות לא נענו במועד 16 שאילתות, ושאילתה אחת לא נענתה עד למועד איסוף הנתונים - סך הכול 17 שאילתות המהוות 9%.

מזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ: "המצב אכן טעון שיפור. אבל חשוב להזכיר ש'צריך שניים לטנגו' - יש צורך גם בנוכחות של השואל וגם של השר באולם המליאה. קורה ששרים לא מגיעים וזה מביש".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): "אני מרגיש שמקדנציה לקדנציה יש החרפה של הבעיה. לשאילתה יש אפקט מעודד לפעולה במשרדי הממשלה. הפיקוח הוא יותר חשוב מעבודת החקיקה של הכנסת. המצב הוא שאנחנו רודפים אחרי השרים כדי לקבל תשובות. פעם שרים התחננו שיגישו להם שאילתות כדי לזרז טיפול בעניינים מסוימים. היום, למשרד התפוצות הוגשה בסך-הכל שאילתה אחת, ולקח לו 160 יום לענות (מזכירת הכנסת: "השאילתה הזו אכן מטה את התוצאות"). כלפי ח"כים יש סנקציות - אין יותר העברה של התשובה לפרוטוקול. במדינות אחרות מטילים סנקציות על שרים. הפתרונות שאני מציע: א. שקיפות. לפרסם את נתוני המענה ואי-המענה על השאילתות בסוף כל מושב, כמו בבריטניה, באופן נגיש, ברור וקריא; ב. לאפשר לח"כ להפוך שאילתה שלא נענתה לשאילתה דחופה, לדיון מהיר או להצעה דחופה לסדר. ההליך הזה צריך להיות אוטומטי, ללא אישור של היו"ר; ג. לא לאפשר מענה של פקידים במקום השר". חסון תהה האם יש מקום להגביל את מכסת שאילתות.

מלר-הורוביץ העירה: "אנחנו לא מאושרים מכך שיש הסדרים (בין שרים לח"כים לפיהם התשובה לשאילתה לא תוקרא במליאה, אלא תימסר לח"כ באופן אישי). אולי צריכה להיות אמירה של ועדת הכנסת בעניין".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "זה מצטרף להתנהלות בוועדות. הצעות חוק מוגשות כי ח"כים מוצאים עצמם ללא יכולת פיקוח אמיתית. נציגי הממשלה אינן מגיעים לוועדות ואינם עונים לשאילתות. איך שליח ציבור לא יכול לעשות עבודתו נאמנה אם הוא לא מקבל תשובה לשאילתה. השקיפות חשובה, אך יותר חשוב הפיקוח".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) קראה בפתח דבריה קטע מפרוטוקול ישן של הכנסת הממשחיש כי אין חדש תחת השמש (ראו משמאל): "אני מוצאת עצמי נדחקת אל הקיר. מאה חוקים ממתינים לתקנות. הצעתי ליצור כלי על תקנות שחשובות לנו. היום יש מיעוט כלים וכלים לא אפקטיביים. טיפלנו בהצעות לסדר - חצי שנה אורך עד שהנושא מגיע מהמליאה לוועדה. א. אנא תהיו במליאה. ב. כשהיו"ר שואל מה לעשות והשרים עונים 'מה שהמבקשים רוצים' - זה יוצר פקקים בוועדות הכנסת. הצלחנו לקצר את פרק הזמן עד הדיון ל-75 יום. צריך לשקול לעשות שינוי בשאילתות - מיעוט שאילתות דחופות, לא שאילתות בשעה מאוחרת מדי, כי לקבוע לשעה מאוחרת - זה פספוס. אולי לאפשר יותר שאלות נוספות. יש אפקטיביות לשעת שאלות. לכן צריך להפעיל - בצורה מוגבלת. יותר כלי לפיקוח ופחות לניגוח".

מלר-הורוביץ: "צריך להבדיל בין שאילתה לאינטרפליישן שהשאלה הפכה לדיון ולפעמים להצעת אי-אמון. בהתחלה של הכנסת זה התחיל בשבע שאילתות דחופות כהוראת שעה, ואח"כ זה ירד. בשנות השישים שאילתה מעניינת מאוד הפכה להצעה לסדר היום. זה מצב מאוד לא נעים, שלא לומר מביש, כששרים לא מגיעים לענות". נחמיאס-ורבין: "ובחלק גם סגני שרים עולים".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "ח"כים מאבדים כלי עבודה חשוב. פעם חשבתי שבמזנון הופכים ובונים עולמות. אמרו לי תגיש שאילתה - אבל גם כלי זה נעלם. אולי בסוף היום יש מו"מ מביש דרך העוזרים של השרים שנוותר על שאילתות. הזמן הרב שעובר זה גם כדי להתחמק מתשובה. למשל כשאני שואל על גלישת קווי אוטובוס לשבת בשעון החורף כששבת נכנסת מוקדם - לוקח לשר התחבורה חצי שנה להשיב. הדבר הזה נהפך למשל ולשנינה. שאלתי מדוע גובים אגרה למתווכים פעם בשנה 500 שקל. בינתיים הזמן עובר והלשכה צריכה לדעת האם להגיש הצעת חוק. יריב לוין כיו"ר ועדת הכנסת טיפל בח"כים אך לא שרים". השר: "עומדת לך הזכות להפוך שאילתה לדחופה (לפי סעיף 48ה בתקנון), ואם שרים יידעו שיצטרכו להתייצב יחששו - אבל לא משתמשים בכלי הזה.

מקלב: "צריך לאפשר שאילתות למנכ"לי משרדים בוועדות הכנסת. השר הרבה פעמים עסוק".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "יש זלזול של הממשלה בכנסת. צריך לקבוע ששר לא יוכל להגיש הצעת חוק ממשלתית לפני שיענה על שאילתות בתוך 30 יום; שכל 30 יום יצטרך להודיע על הארכה".

עו"ד חן שמילו: "שאילתה שאינה מוקראת במליאה לא מופיעה בפרוטוקול. גם השאלות בשאילתות ישירות לא מופיעות (בניגוד לדברי מזכירת הכנסת). אין פרסום מראש לשעת שאלות לשר. היחיד שעונה בזמן הוא שר הבריאות יעקב ליצמן".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת, יריב לוין: "אין ספק שהמצב אינו תקין ובלתי נסבל. לב העניין הוא בסוגיה של היעדר כלי פיקוח אמיתיים, וזה מה שגורם לחקיקה פרטית גוברת. הפיקוח על הממשלה לא רק שאינו מפריע אלא גם משפר את עבודתה. כיו"ר ועדת הכנסת ניסיתי לקדם טרייד - שיביא ליותר פיקוח אבל זה לא צלח כי הממשלה התנגדה. עליכם להתנגד לכל צמצום בחקיקה שלא במסגרת עסקה. מצד שני, היום יש הזדמנות פז כי יש גישה אחרת בממשלה. קיימתי שיחות עם השרה שקד. יש נכונות בממשלה לייצר משוואה חדשה.

"צריך שימוע פומבי לחלק מהמינויים, מעקב של תקציב מול ביצוע, לשפר מנגנונים של התייצבות הממשלה מול הכנסת, מנגנון של בירור כדי שלא ייווצר מצב מטורף שאותו נושא נדון בשלוש ועדות במקביל. אין היענות באופוזיציה לחולל את השינויים הללו. אין שימוש בכלים שנועדו לתת מענה במקרה ששאילתה לא מקבלת תשובה.

"אני מציע שהכנסת תניח על שולחנו של כל שר דוח, אחת לשבועיים, המסכם את מצב השאילתות שהופנו אליו וכמה זמן נותר לו לענות עליהן. אתם צריכים להבין שלוקח זמן לייצר תשובה. זה בירורים מול גורמים שונים וכמעט בכל המקרים שולחים את התשובה הראשונית לקבלת הבהרות נוספות. צריך לייצר מנגנון ששר יוכל לבקש ארכה. יש לשקול לא לאפשר לשר שבאופן שיטתי מצפצף על הכנסת, להעלות הצעות חוק מטעמו. גם דחיקת השאילתות לסוף סדר היום פוגעת באפקטיביות של הכלי הזה".

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש סיכם את הדיון: "בממשלה הזו, שמורכבת מהרבה שרים צעירים שעד לא מזמן היו פרלמנטרים, יש הזדמנות לחולל שינוי. נרכז את כל ההצעות, ונקבל החלטה שתשית עיצומים על שר שמתעכב במתן תשובות לשאילתות. נקיים דיון המשך בעניין זה".