ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה (יום ד', 11.1.17) לקריאות שניה ושלישית, ברוב קולות, את הצעת חוק הכניסה לישראל - אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל, של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ואחרים.

על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, כחלק ממאבקה של מדינת ישראל בקריאות לחרם עליה, לא יינתנו לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע במדינת ישראל אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, אם הוא, הארגון או הגוף פועל עבורם, פרסם קריאה לחרם, או התחייב להשתתף בו. עם זאת, שר הפנים יהיה רשאי לתת לאדם כאמור אשרה ורישיון ישיבה מטעמים מיוחדים.

ח"כ סמוטריץ: ניהלנו בנושא דיון מעמיק ורציני כבר בהכנה לקריאה ראשונה. צריך לזכור שאין זכות מוקנה לכל אדם להיכנס למדינת ישראל, ואין סיבה שנאפשר למי שרוצה לפגוע במדינה להיכנס. החוק משאיר לשר הפנים את סמכותו ושיקול דעתו, אבל מבנה אותה במידה מסוימת, כאשר ברירת המחדל נגד אלה היא שלא יקבלו אשרה, אלא אם יחליט שר הפנים אחרת".

עו"ד אביטל שטרנברג, משרד המשפטים: "לזרים אין זכות קנויה להיכנס, ולכן הצעת החוק מתייחסת למי שאין לו זיקה לישראל. אולם יש אנשים בעלי אשרה ארעית, אשר יכולים להיות בישראל שנים ארוכות במצב ביניים זה, ואולי נכון לשקול להחריג אותם מהחוק, בכדי לחזק אותו אל מול ביקורת שיפוטית אפשרית".

יו"ר הוועדה: "למה שאכניס אלי הביתה מישהו שמכפיש את המדינה ופוגע בה? אנחנו לא מפחדים מביקורת, אבל יש לנו כבוד לאומי. אדם שכבר קיבל מאיתנו תושבות ארעית, ונמצא בבחינה לתושבות קבועה, בא ופוגע בנו, כאורח, מדוע שנשאיר אותו?"

ח"כ סמוטריץ: "אני דוחה מכל וכל את הרמיזה שהחוק במתכונתו הנוכחית יתקשה לעמוד בבג"ץ, שכן הוא מידתי לחלוטין. מי שלא מתבייש לקבל מאיתנו טובה או פריבילגיה, ותוך כדי תקופת המבחן יורק בפרצופנו, הוא הראשון שצריך לשלול ממנו את אשרת השהיה"

חוק לצנזורה למתנגדי הכיבוש

ח"כ יעל גרמן: "החוק הוא גרוע, גם בגלל שהוא מיותר אבל גם כי אנו נגד חרם ומשתמשים בחרם על אחרים. החוק הזה רק מוסיף לשונאינו חומר בעירה להשמיץ אותנו - שאנו שוב ושוב מנסים לדכא ולסתום פיות". ח"כ גרמן הציגה לאחר מכן הסתייגות שביקשה למחוק את הסעיפים המוצעים ובמקומם להפנות לסמכויות המוקנות לשר הפנים ממילא בסעיפים 2א ו-11 בחוק הקיים".

ח"כ תמר זנדברג (מר"צ): "זהו חוק לצנזורה נגד מתנגדי הכיבוש. כולנו נגד חרם על מדינת ישראל, אבל בחוק כאן חרם מוגדר לפי חוק החרם, ושם יש גם את האיסור בקריאות לחרם על אזור הנמצא בשליטתה של ישראל. החוק הזה מבקש לסתום פיות על נושא פוליטי, ולאנשים צריכה להיות זכות לדעה פוליטית". ח"כ זנדברג הציגה לאחר מכן שלוש הסתייגויות: להוסיף לחוק סעיף שמציין שמטרתו היא מחיקת הכיבוש ופגיעה במו"מ לשלום, להוסיף סעיף הקובע כי שלילת אשרה תבוצע רק באישור ועדת הפנים, אשר הונחו בפניה על הנימוקים לכך, וסעיף המאמץ את הצעת משרד המשפטים בדבר אי-תחולה על בעלי אשרה ארעית.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "את רוצה שנקבל למדינת ישראל אנשים שקוראים לחרם על מוצרים ישראלים שמיוצרים ביהודה ושומרון בזרועות פתוחות? אולי גם נחכה להם בשדה התעופה עם פרחים?!"

הוועדה דחתה את ההסתייגויות, ברוב קולות, ולאחר מכן, כאמור, אישרה, ברוב קולות, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית.