בשנת 2003 הגיעו לישראל 23,200 עולים, כעשרת אלפים פחות מבשנה הקודמת (ירידה של 31%). בכך, מעמיקה מגמת הירידה במספר העולים. הנתונים פורסמו (יום א', 25.1.04) בדוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
גל העלייה ההמונית לישראל החל בשנת 1990 בה עלו 200 אלף עולים. בשנת 1991 הגיעו 176 אלף עולים, בשנים 1996-1992 הגיעו 80-70 אלף עולים לשנה, ובשנים 2000-1997 עמדה הרמה על 65-60 אלף עולים לשנה (למעט שנת 1999 בה עלו כ-77 אלף עולים - שנת משבר כלכלי ברוסיה - אשר גרמה לגידול במספר העולים משם).
נראה, כי החל בשנת 2001 גל עלייה זה הגיע לסופו. בלמ"ס מציינים, כי ירידה מסוג זה במספר העולים, במידה רבה צפויה משום שהעלייה המתמשכת מותירה קהילה מצטמצמת והולכת בארצות המקור העיקריות.
מספר העולים בשנת 2003 הוא הנמוך ביותר שנרשם מאז שנת 1990. היקף העלייה בשנת 2003 מחזיר אותנו לרמה בשנות ה-80 אשר בהן הגיעו לישראל בין 9,000 ל-20,000 עולים בשנה (שיעור של 5-3 עולים לאלף תושבים באוכלוסייה). בשנת 1989 הגיעו מבריה"מ לשעבר 24,000 עולים.
יבשת המוצא של העולים
יבשת המוצא של 54% (12,600) מן העולים בשנת 2003 היא יבשת אירופה, ושל 12% (2,900) היא יבשת אסיה (כ-90% מהם עלו מהרפובליקות האסיאניות של בריה"מ לשעבר), די דומה לשנת 2002. אולם, משקלם של העולים מיבשת אפריקה עלה מעט בשנת 2003 ל-14% (3,300) לעומת 9% (2,900) בשנת 2002.
הרכב זה שונה מאוד מזה שאפיין את שנות העלייה ההמונית - משקלם של העולים מאירופה היה בשנים ההן בין 70% ל-90%. קיים דימיון בהרכב של יבשות המוצא של העולים בשנת 2003 לזה שאפיין את העלייה בשנות ה-80, והוא מגוון יותר מזה של שנות העלייה ההמונית (2000-1990).
מאלו ארצות מגיעים העולים?
בשנת 2003 הגיעו 12,400 עולים מבריה"מ לשעבר, המהווים 53% מכלל העולים, בדומה לשנת 2002. מאוקראינה עלו כ-4,000 עולים ומרוסיה עלו כמעט 5,000 עולים. הירידה הגדולה יותר במספר העולים לעומת שנת 2002 היתה מאוקראינה - ירידה של 41% לעומת ירידה של 26% מרוסיה.
בשנת 2003 הגיעו 3,000 עולים מאתיופיה, המהווים 13% מסך כל העולים בשנה זו, מספר הגבוה מעט מזה שנרשם בשנת 2002. מספר העולים מארגנטינה ירד באופן ניכר מ-6,000 (17% מסך כל העולים) בשנת 2002 ל-1,400 בשנת 2003 (6% מסך כל העולים), ירידה של 77%. בכך, חזר מספר העולים מארגנטינה לסדרי הגודל שאפיינו את העלייה מארץ זו במהלך שנות העלייה ההמונית.
בשנת 2003 עלו 1,800 עולים מצרפת ו-1,700 עולים מארה"ב - ללא שינוי משמעותי לעומת שנת 2002.
מבנה הגילים של העולים
חלקם של בני 14-0 מכלל העולים בשנת 2003 הוא כ-22.5%. משקל זה של גילים צעירים גבוה מעט מזה שנרשם ברוב השנים במהלך שנות העלייה ההמונית. עם זאת, אחוז זה נמוך מזה של אוכלוסיית ישראל כולה (28.4%) או של האוכלוסייה היהודית (26%).
חלקם של בני 64-15 מכלל העולים בשנת 2003, היה 68.4% - נמוך מעט מחלקם בשנת 2002 (70.3%). לאורך גל העלייה ההמונית, חלקה של קבוצת גיל זו עלה מ-64% ל-70%.
משקלם של העולים המבוגרים (65 ומעלה) בקרב העולים בשנת 2003 עמד על 9%, ללא שינוי לעומת שנת 2002. אולם אחוז זה נמוך לעומת רוב שנות גל העלייה שהחל ב-1990, ונמוך ממשקלם של בני 65 ומעלה בכלל אוכלוסיית ישראל בשנת 2003 (12%).
עולים ועולות
גם בשנת 2003 המשיכה העלייה להיות מורכבת מרוב של נשים - 907 גברים לאלף נשים. כצפוי, ככל שעולה הגיל, יורד מספר הגברים ל-1,000 נשים. בין בני 75 ומעלה, יחס הגברים ל-1,000 נשים הוא 624. זאת, כאשר בכלל אוכלוסיית ישראל היחס הוא 974 גברים ל-1,000 נשים (ובגיל 75 ומעלה היחס הוא 674 גברים ל-1,000 נשים).
מקום ההשתקעות הראשון בארץ
בשנת 2003 בדומה לשנת 2002, מחוז הדרום הוא המועדף על העולים כמקום מגורים ראשון (24% מהעולים). אחריו, בשנת 2003 נמצא מחוז הצפון (18%) בעוד שבשנת 2002 המחוז השני היה מחוז
המרכז.
המקום הפחות פופולרי בקרב העולים היה בשנת 2003 מחוז תל אביב (רק 11% מהעולים), בעוד שבשנים קודמות, המחוז הפחות פופלרי היה מחוז ירושלים.
העדפותיהם של העולים משתנות בהתאם לארצות מוצאם: מבין עולי בריה"מ לשעבר 23% השתקעו במחוז הדרום (2,900 עולים), 20% במחוז המרכז (2,400 עולים) ו-18% במחוז חיפה (2,200 עולים).
מבין עולי אתיופיה, 43% השתקעו במחוז הצפון ו-34% במחוז הדרום. עולי צרפת מעדיפים את מחוז ירושלים - 30% מהם השתקעו בה (540 עולים), 25% בחרו את מחוז הדרום (440 עולים) ו-22% את
מחוז המרכז (400 עולים). 55% מעולי ארה"ב העדיפו את מחוז ירושלים (930 עולים), 14% את אזור יהודה ושומרון (230 עולים) ו-10% את מחוז המרכז (160 עולים). 38% מעולי ארגנטינה השתקעו במחוז הדרום (500 עולים), 27% במחוז הצפון (370 עולים) ו-17% במחוז המרכז (230 עולים).
