הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון (יום ג', 28.2.17) לכבוד יום המשפחה, בנושא "מרכזי הורות ומשפחה", במרכזו עמד נושא התמיכה והסיוע הניתנים בישראל להורים ולמשפחות בגידול ילדיהם.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "הוועדה זיהתה כי זהו נושא חשוב מאוד. התחושה הבסיסית היא שהורה נולד עם אינסטינקט של הורות, אבל במציאות החברתית-הכלכלית ועם הקדמה הטכנולוגית, האתגרים שלנו כמבוגרים הם לא פשוטים - וההתמודדות עם חינוך הילדים מורכבת שבעתיים. החלטנו להעלות את הנושא כדי לבדוק מה אנחנו כחברה ומדינה נותנים להורים כדי להתמודד טוב יותר".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "בילדותי ברוב המשפחות היה מפרנס אחד ועדיין הסתדרו כלכלית, עלות ויוקר המחיה לא היו כפי שהם היום. כאם אני מרגישה חלל שלם של הדרכה הורית. הלכתי, שאלתי והתייעצתי, בעיקר עם חברות. גם להיות אימא זו קריירה, והבחירה שלנו להיות אימהות עם קריירה זו בחירה קשה. הקימו משרד לשוויון חברתי, אי-אפשר ליצור שוויון ללא סיוע להורים".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש לדון בפיל שנמצא במרכז החדר - שאלת הזמן. הבעיה העיקרית בישראל היא שהאנשים עובדים יותר מדי ולכן לרוב ההורים אין זמן, ומה שילד צריך זה בעיקר זמן. לא הייתי יכול להיות חבר כנסת כאב לילד עד גיל 10. זאת משימה בלתי אפשרית. שבוע העבודה בישראל ארוך מדי ביחס לכל מקום אחר וצריך לשנות את זה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "צריך הרבה הדרכה וליווי. זה בסיס שמונע בעיות, כולם זקוקים לזה ללא הבדלי מעמד. התחרות על מקורות הפרנסה ועל המעמד בעבודה גורמים לאנשים להשקיע המון משאבים בתחום התעסוקה על חשבון המשפחה. כשבוחרים מטפלת לוקחים את זו שיכולה לעבוד עד השעה המאוחרת יותר. במקום לחשוב על המקום שיהיה הכי נכון לילד חושבים על מה הכי נכון להורה".

יושב-ראש המועצה הציבורית להורים, רינה כהן: "מחקרים מראים שהילדים פונים קודם כל להורים שלהם. מה שיוצר חוסן ובריאות אצל הילדים זה הקשר עם הורים מתפקדים, זמינים ורלוונטיים. הורה זקוק לכתובת זמינה ביישוב שלו. בזמנו היו 60 מרכזים, אך בגלל צמצום התמיכה של משרד החינוך כיום יש רק 12 מרכזים בישובים חזקים שיכולים לתקצב זאת. באופקים, בדימונה, במעלות ובנתיבות נסגרו מרכזים. ככל שהמצוקה גדולה - ככה יש פחות סיוע".

מנהלת המרכז להורות באשדוד, גילית אבטליון: "המרכז מתמקד גם בהדרכת אנשי מקצוע וגם בהנחיה של מגוון קבוצות. רוב התקציב מגיע מעיריית אשדוד והיתר מהפניית תקציבים ממשלתיים על-ידי העירייה. משרד הקליטה עשה מחקר וגילה שבקרב ילדי עולים שהוריהם קיבלו סיוע, אחוז הפשיעה ירד משמעותית".

סימונה מורלי, מנכ"ל הרשות העירונית למלחמה בהתמכרויות ובאלימות אשדוד: "אנחנו מנגישים את השירות למגוון השפות והמגזרים. אנשי המקצוע שעובדים במרכז מגיעים מתחום החינוך, הייעוץ, עו"סים. בשנת 2016 המרכז נתן מענה ליותר מ-8,000 הורים. השירות מונגש לא רק במרכז - אלא בכל העיר - גם במוסדות החינוך וגם במקומות העבודה".

ליליאן ללום, מנהלת מכללת הורים בראשון לציון: "המרכז הוקם כדי לתת מענה להורים נורמטיביים. הדרכת הורים זה לא טיפול בהורים. צריך לשבור את המודל של 'אתה חולה אז אתה צריך טיפול'. לקחנו את האנשים המקצוע הכי חזקים שפנו לאנשים הכי איכותיים ויצרנו מודל חיובי, כי אם האימא הזו שם אז גם אני רוצה. במסגרת המרכז אנחנו מקיימים כ-50 סדנות בשנה לכ-5,000 הורים".

ליאן סלע, משנה למנכ"ל מכון אדלר: "ההורים בישראל מצמיחים את עתיד המדינה. יש לקרוא למדינה לקדם חקיקה שתתמוך ותתקצב הורים בחינוך להורות. על כל דולר שמשקיעים במניעה חוסכים 10 דולרים של שיקום".

נציגי נשיאות הנוער של ארגון יוניצף, אליסף זעפרני ואבירם אמזלג, העלו את נושא הבדידות בקרב ילדים. הם הציגו סקר שערך הארגון, בו נמצא כי רק 33% מהילדים בישראל נוהגים לשוחח עם הוריהם מספר פעמים בשבוע, וכך ישראל נמצאת במקום האחרון בקרב המדינות המפותחות. חברי הארגון הציעו לאמץ את חוק 'הזכות להתנתק' שנחקק בצרפת, לפיו בכל ארגון המעסיק מעל ל-50 עובדים יוגדרו הזמנים בהם לארגון יהיה אסור לפנות אל העובדים באמצעים אלקטרונים.

ח"כ נחמיאס-ורבין: "הדיון הזה הוא על איך לא נשכחים ילדים ברכבים, על איך הם לא נופלים מחלונות. הנושא הזה הוא החשוב ביותר, ממנו יוצא הכל".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "מאוד חשוב להדגיש שהנושא הוא לא רווחה או טיפול אלא הורות בכלל. בעידן המשתנה כולם צריכים כלים כדי לתקשר טוב יותר ונכון יותר עם הילדים, להתנתק מהעבודה ומהטכנולוגיה ולהתחבר לילדים שלנו. אני קוראת לשלטון המקומי לעבוד יחד עם משרדי הממשלה והארגונים המקצועיים ולפתוח מרכזי הורים ויתנו מענה לאוכלוסייה המתגוררת בכל רחבי הארץ. נקיים דיוני המשך, לא נרפה מהנושא".