ביעור חמץ בתקנות הממשלתיות

הממשלה מתבקשת לאשר (יום א', 2.4.17) תוכנית מקיפה לחיסול הפיגור בהתקנת התקנות הנחוצות להפעלת 200 חוקים ותיקוני חקיקה, אשר לא הוגשו כנדרש לוועדות הכנסת בשנים האחרונות.

מבקר המדינה, יוסי שפירא, הצביע על ליקוי זה בדוח השנתי שפרסם אשתקד. בשל העדר תקנות - שהן הדרכים המעשיות להפעלת החוקים - הפכו עשרות דברי חקיקה לאות מתה. בעקבות עבודת מטה שנערכה מאז פרסום הדוח, נקבעו 150 תקנות שיש להשלים בשנים הקרובות (בעיקר 2018-2017 ובכמה חריגים בשנת 2019) ו-50 תקנות שהשרים הממונים עליהן יחליטו האם ליזום חקיקה שתבטל לחלוטין את חובת ההתקנה או שתשאיר אותה לשיקול דעתם.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרת המשפטים, איילת שקד, גם מציעים לממשלה רפורמה בהסכמה העתידית של שרים להתקין תקנות, כדי למנוע חזרה על המצב הנוכחי. ככלל, התקנת התקנות תושאר לשיקול דעתו של השר, למעט במקרים בהם יש צורך מובהק בהן ליישום החוק. השימוש בחובה לקבל את הסכמתם של שרים אחרים לתקנות יוגבל למקרים בהם יש בכך צורך מהותי. עוד מוצע, כי התניית כניסת החוק לתוקפו בהתקנת התקנות, תיעשה גם היא רק במקרים שיש לכך הצדקה מובהקת.

נתניהו ושקד גם מציעים לזרז את התקנת התקנות, על-ידי הכפפתן פרסומן ללוחות הזמנים החלים על הצעות חוק. חריגים לפרסום יהיו כאשר התקנות נחוצות בדחיפות, כאשר פרסום מקדים שלהן עלול לפגוע ביישומן או כאשר יש להן השפעה מינימלית על הציבור. לבסוף, משרדי הממשלה יחויבו לכלול את התקנת התקנות בתוכניות העבודה השנתיות שלהם.

בין הנושאים בהם יפורסמו התקנות לאחר פיגור ניכר: קרינה ממתקני רדיו, שמירת הסביבה החופית, חקירת חשודים, רישוי גז בישול וגז טבעי, פיקוח על מזון לבעלי חיים, פיקוח על מזון במוסדות חינוך, רישום חלקי רכב, שוויון לבעלי מוגבלויות, משק החשמל, חלוקת חיסכון פנסיוני בין גרושים, הפעלת בית דיור מוגן, פיקוח על משפחות אומנה, מעונות למפגרים, תביעות נגזרות, צינון לעובדי ציבור, חתימה אלקטרונית, דיווחים של יהלומנים למניעת הלבנת הון, נציבות הביקורת על הפרקליטות, כפיית ציוד בבתי הדין הדתיים, גמלאות בצה"ל ופינוי מוקשים.

בין הנושאים בהם תבוטל החובה להתקין תקנות: הבטחת כספי לקוחות תיירות, חוק המים, חינוך מיוחד, שימוש בנכסיהם של ניצולי שואה, שירותי דת יהודיים, פסיכולוגים, שירות ביטחון וחקירת חשודים.