הוועדה לצדק חלוקתי קיימה (יום ג', 16.5.17) דיון בנושא בחינת אי-השוויון בסוגי הקבורה במדינת ישראל, לבקשתה של ח"כ
יעל כהן פארן (
המחנה הציוני).
יו"ר הוועדה ח"כ
מיקי זוהר אמר בפתח הדיון: "הקבורה בישראל היום היא דבר יקר. מי שמת צריך לקבל שירותי קבורה בכל מקום ללא קשר למוצאו או מצבו הכלכלי. הנושא הזה הוא קריטי ואנחנו רוצים לבחון אותו לעומקו ולספק את הפתרונות הראויים. אני לא הייתי מסכים לקבור בקומות בני משפחה שלי. אנחנו רוצים לבנות מגורים לגובה אבל לקבר זה לא מתאים. אנחנו כמדינה כנראה לא הפעלנו מספיק רגולציה על תחום עלות הקבורה בישראל".
כהן פארן: "זה נושא שלא הרבה מכירים אך כל אחד יידרש לה ביום מן הימים. אני מקבלת לא מעט פניות בנושא וחוסר השוויון שאתה מגיע אליו ברגעים הקשים ביותר שלך הוא מזעזע והוא צריך לזעזע כל אחד. הקבורה בישראל בהיעדר שטח הוגדרה לעבור לקבורה בקומות. יש מצב אבסורדי שהיום גם בקומות יש מקומות שווים יותר. קבורה בקיר היום היא קבורת עניים. אנשים בוכים כי אין להם את הסכומים האדירים לקבור בצורה כזאת".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "למעלה מעשרים שנה יש חוק שמחייב את המדינה לתת מענה לרצונו של כל אדם כיצד להיקבר. החוק הזה בפועל לא מקוים. יש מספר קטן מאוד של אתרים ואנחנו יודעים גם מה קורה באתרים הללו. הם לא זמינים בכל הארץ ובגלל מצוקה שיש מחפשים פתרונות או יוצרים בעיות. והדרך הטובה ביותר היא גביית תשלום שבשוק של היצע וביקוש המחירים נוסקים. יש כאן הפרה של החוק. פעם אחת בבחירה, פעם אחת באי גביית תשלום והקשר בין השניים. אופי הקבורה - אלה שיש להם מניעה להיקבר בבית קברות דתי ואין להם אפשרות חוץ מלשלם".
ח"כ
יהודה גליק (ליכוד): "אפשרויות הקבורה התפתחו עם השנים. קבורה היא בהתאם לצורך וכך צריך להתייחס אליה. 40 אלף מתים בשנה. כאשר יש מצוקה של מקומות קבורה אנחנו צריכים לחשוב איזה מסר אנחנו צריכים להעביר. הצורך הציבורי במצב שאין מקום הוא למצוא פתרונות כמו קבורה בקומות".
ח"כ
יעקב מרגי (
ש"ס): "באה המדינה ואומרת 'כן לקבורה בקומות' אין הצדקה לקבורת שדה היום. יש אנשים שיש להם קושי מנטלי. יש מקומות שאין בהם מצוקת קרקע. אני הייתי ממליץ לפתח בתי עלמין אזוריים. אין היום יותר פריפריה. שאנשים יסעו חצי שעה-שעה. אנחנו לא רוצים שאנשים יפתחו חלקות קבורה משפחתיות כדי למנוע מאנשים לעשות את זה. המדינה לא מתקצבת ניקיון ופיתוח בתי עלמין".
ח"כ
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהמדינה חוקקה זכות לכל אדם להיקבר על-פי רצונו, אך לא חוקקה חובה לספק את הזכות הזאת. האזרח לא משלם כסף אבל הביטוח הלאומי כן. המדינה לא מפתחת בתי עלמין ולא מתקצבת או מוודאת שיש את האפשרות. היום כל הקבורה מנוהלת בידיים פרטיות. אין רשות שמחויבת לספק מקום להיקבר. יש הסכמה שהיום העדיפות היא לקבורה בקומות. חברת קדישא היא זאת שעושה את זה לפי מצבה הכלכלי. אני קוראת לכנסת לחוקק חובה למדינה לספק זאת ועלינו להקפיד שהיא עושה זאת".
העיתונאית
מיקי חיימוביץ' שערכה תחקיר בנושא העידה: "יצאנו להפקה של התוכנית הזאת מתוך הבנה שיש בעיה רחבה מאוד בישראל, והוא הפך להיות כל כך קשה בגלל ההחלטות שאנשים צריכים לקבל ברגעים הללו. ראינו בתופעה הזאת חוסר צדק ויש פערים ומעמדות של אנשים בהתאם לקבורה. יש 600 חברות קדישא בישראל. תמונת המצב היום שיש קבורה בקומות אבל המדינה לא מממנת את זה מי שמממן את זה אלו הנקברים. מי שנקבר בקבורת שדה מממן את הקבורה הזאת. התחום סבוך והמדינה פשטה את הרגל מבחינת ניהול הקבורה. דקה מבית עלמין ירקון יש את פתח תקוה, ושם אין בקומות כי המנהל שם לא מסכים. אין אף 'מבוגר אחראי' שמנהל את העניינים".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס: "הבעיה היא בעיקר במרכז הארץ. אין ספק שמצוקת הקרקעות מכניסה אותנו לבעיה. הפער במחירים הוא כדי לממן את אותם מבנים המדינה נותנת כסף אבל לא מספיק. הצפיפות של 1,000 קברים לדונם מחייבת בנייה יקרה מאוד. אנחנו עכשיו הולכים לתהליך לא מעט בזכות ח"כ גפני. יש קבוצות באוכלוסייה שלא מעוניינות להיקבר בקבורת קומות ועכשיו הולכים על קבורת מכפלה. יש חוק קבורה שמבקש להתערב לא רק בקבורה בחיים, אלא גם בקבורה חריגה ונבקש להתערב גם שם".
ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה): "בזמנו לא הייתה הגבלה על הסכום שהיה אפשר לגבות על קנייה בחיים. אני קבעתי הגבלה על הסכום וחברות הקדישא טענו מולי שבגלל זה הן לא תוכלנה לפתח את בתי העלמין. באוצר חושבים שאנשים ילכו לקבור בקבורת קומות וכוכים כי זה זול. הדבר הראשון שבן אדם חושב זה למצוא חלקת קבר מכובדת בעיניהם. כקבורת שדה. המדינה השקיעה הון אבל יש מקומות שלעולם לא יבנו בהם ויש מקומות שאפשר ליצור אין סוף קברים. אבל אנשים נכנסו לאמביציה שאם יש פתרון אחר אז למה השקיעו את כל הכסף הזה. אנחנו ביקשנו בהסכמים הקואליציוניים להקים ועדה שתדון בעניין המקצועי של קבורת שדה אל מול קבורה אחרת".
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר סיכם: "הוועדה רואה בחומרה את מצב הקבורה בישראל, ולמדה כי הקבורה הפכה לדבר יקר וקבורה רוויה הפכה לסוג של כלי בידי חברות קדישא שנאלצו לייצר קבורה רוויה כתחליף לקבורת שדה. הוועדה קובעת כי סוגיית הקבורה היא סוגיה לאומית ועל הממשלה לייצר תוכניות שוויוניות. הוועדה קובעת כי הגיעה העת שמדינת ישראל תגלה מעורבות ותיקח אחריות בסוגיות עלויות הקבורה ותפעיל יותר רגולציה".