הפרקליטות הסתירה מנאשמים וסניגוריהם מידע מהותי שהיה בידי המכון לרפואה משפטית, למרות שמדובר היה בחומר חקירה שהייתה חייבת להעבירו לידיהם. במספר מקרים שינו רופאי המכון בצורה בלתי מוסברת את חוות דעתם, תמיד לרעת הנאשם. עם זאת, לא נמצאו מקרים בהם התערבו פרקליטים והביאו לשינויים כאלו. כך קובע (יום א', 28.5.17) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח על קשרי הפרקליטות והמכון הפתולוגי.

הדוח הוכן במקור בידי הנציבה הקודמת, הילה גרסטל. לאחר ש-11 פרקליטים עתרו לבג"ץ, נקבע שרוזן יקיים להם שימועים - שכן קודם לכן סירבו הפרקליטים להגיב על הממצאים. רוזן שינה מספר נקודות מרכזיות בדוח, הן בעקבות השימועים והן מתוך תפיסת יסוד שונה. בעוד גרסטל סברה, כי יש להגביל את הקשר בין הפרקליטים לבין רופאי המכון, סבור רוזן שחשוב שיהיה ביניהם קשר ישיר וחופשי - אם כי הוא ממליץ שהקשר יתועד בכתב. בעוד גרסטל סברה שבארבעה מקרים התערבו פרקליטים והביאו לשינויים בחוות הדעת, סבור כאמור רוזן שלא היו התערבויות כאלו. בעוד גרסטל סברה שיש להתייחס לרופאי המכון כאל עדים מומחים, סבור רוזן שיש להתייחס אליהם כאל עדי תביעה.

"השלמת מידע חיוני זה מפיהם של הפרקליטים שטיפלו בתיקים, הביאה לשינויים בממצאי הביקורת. בשתי פרשות היא הדגימה טעויות מהותיות שנפלו בממצאי הביקורת, אשר בטוחני כי אלמלא סירוב הפרקליטים לפגוש את צוות הביקורת במהלך ביצוע הביקורת, היו באות על תיקונן בדוח הביקורת המקורי. חלקם הדגימה ליקויים חמורים יותר מכפי ביטוים בדוח הביקורת המקורי", מוסר רוזן.

"לנהל דו-שיח פתוח וחופשי"

לדעת רוזן, "חובתו של התובע - כמו גם של החוקר המשטרתי קודם לסיום החקירה - לאחר עיון ובחינה של חוות הדעת, לעמת את המומחה עם ממצאים (ראיות), אשר להערכתם לא נלקחו בחשבון או נדחו מפני ממצאים אחרים. זאת, במטרה להעמיק הבנת הדברים, לשאול ולהטיל ספק כל אימת שנדרש לכך, על בסיס הראיות המונחות בפניו, כשהוא משווה כל העת לנגד עיניו חובתו לסייע לבית המשפט בחקר האמת.

"על התובע לנהל דו-שיח פתוח וחופשי עם רופא המכון תוך הצגת שאלות, לעיתים קשות ומורכבות, בכל סוגיה המטרידה אותו בנושא. במידת הצורך, על התובע להביע דעתו בקול רם וברור, כי המסקנה העולה מחוות הדעת של רופא המכון אינה מתיישבת, לדידו, עם ניתוח הראיות והממצאים שבידו. ברי לכל, כי במסגרת ממשק עבודה זה שבין הפרקליטות למכון, נדרשים הן הפרקליטים הן רופאי המכון לנהוג במקצועיות, באוביקטיביות, ביושר, בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי ההגנה וכלפי בית המשפט".

רוזן מוסיף: "בניגוד לאמור בדוח הביקורת המקורי, לא נמצאה באף אחד מהתיקים מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה, אשר בעקבותיה חלו שינויים בחוות הדעת. פניות הפרקליטות לרופאי המכון נעשו בגדרי ממשק עבודה תקין שמקיימת הפרקליטות עם עדי תביעה ולא מצאתי כי נפל פסול או פגם בממשק זה. כך, הן לעניין פנייה להשלמת חקירה באמצעות חוקר משטרתי עובר להגשת כתב אישום בתיק, הן לעניין פנייה לבירור והבהרה לאחר הגשת כתב אישום לנוכח ראיות והתפתחויות בתיק, הן לעניין פנייה לקבלת חוות דעת הזמה בהתייחס לחוות דעת מומחה מטעם ההגנה.

"בדומה, לא נמצא בסיס לממצא, בדוח הביקורת המקורי, בדבר 'התייחסות הפרקליטות למכון כאל גוף שנועד לשרת את התביעה ולרופאי המכון כאל עדים שתפקידם לתמוך, לחזק ולעגן את טענותיה, מבלי לקחת בחשבון את ייחודו של המכון'. כאמור, רופאי המכון משמשים עדי תביעה, וככאלה רשאי הפרקליט, וליתר דיוק חובתו, לשוחח עימם בנושא חוות דעתם, משעולה צורך ענייני לעשות כן. בדיקת התיקים שעמדו בבסיס ממצא זה העלתה, כי לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בקשר שקיימה עם המכון בהקשר זה".

ליקויים חמורים במיוחד בתקופת היס

לצד זאת מדגיש רוזן, כי בכמה נקודות הוא החמיר את הממצאים ביחס לאלו שכתבה גרסטל - בנוגע לאי מסירת מידע מהותי וחומר חקירה לסניגוריה, ובנוגע לעיכובים בהעברת מידע מהותי לסניגוריה עד כדי הפרת חוק וצו שיפוטי. רוזן גם מציג 14 המלצות, ובראשן - החובה לתעד את כל הקשרים בין הפרקליטות למכון, הן בידי הפרקליטים והן בידי הרופאים. ההמלצה של גרסטל הייתה לחייב שכל הקשרים ייעשו בכתב, ולא רק שיתועדו בכתב - אולי בדיעבד. רוזן קובע, כי יש להעביר תיעוד זה במלואו להגנה, בלא התחבטות בשאלה האם מדובר ב"חומר חקירה" או ב"תרשומת פנימית".

רוזן מציין, כי הדוח התבסס על 11 תיקים בלבד, שהיה בהם פוטנציאל לליקויים - בין היתר משום שהפרקליטות סירבה לשתף פעולה עם גרסטל ולמסור מסד נתונים רחב יותר. מקובל עליו, ממשיך רוזן, שניתן להגיע למסקנות רוחב על סמך מדגם, אם כי יש לזכור שבתקופה שנבדקה (2014-2004) הגיש המכון 33,000 חוות דעת. ברוב התקופה נוהל המכון בידי פרופ' יהודה היס, שנים בהן מצביע הדוח על ליקויים חמורים במיוחד. כיום הוא מנוהל בידי ד"ר חן קוגל, הזוכה לתשבחות על השינויים המהותיים שהכניס בפעילותו. לצד זאת אומר רוזן, כי סוגיית הממשק בין המכון לבין הפרקליטות לא זכתה עד היום למענה מקיף, והוא קורא להסדיר זאת.