טלי קידר, שהייתה יועצת לשרי החקלאות והתיירות, מואשמת בקבלת שוחד במסגרת פרשת ישראל ביתנו. היחצ"ן רונן משה מואשם במתן שוחד ובהלבנת הון. כתב האישום נגד השניים הוגש (22.11.17) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

קידר הייתה בשנים 2013-2009 יועצת של סטס מיסז'ניקוב (שאתמול נשלח ל-15 חודשי מאסר על חלקו בפרשה) ושל יאיר שמיר (שלא נחשד בדבר). על-פי כתב האישום, השוחד ניתן לה כאשר עבדה בלשכתו של שמיר והייתה מקורבת למנכ"ל משרדו, רמי כהן - מהנאשמים המרכזיים בפרשה - ונהנתה ממעמד בכיר במשרד. משה היה באותן שנים בעלי חברה לייעוץ תקשורתי, לאחר שקודם לכן היה יועץ תקשורת של מספר שרים. קידר ומשה הכירו כאשר עבדו בכנסת.

על-פי האישום הראשון והשני, משה נתן שוחד לקידר ולאמנון ליברמן, שהיה יועץ התקשורת של מסז'ניקוב ולאחר מכן של שמיר, בתמורה לכך שהם יקדמו את האינטרסים העסקיים שלו ויפעלו לרתום את המשרדים לפרסם בפינה "דקה לשמונה", שהייתה צמודה למהדורת החדשות המרכזית בשלושת הערוצים. באותה עת, משה נתן שירותי ייעוץ לחברה שהפיקה את הפינה, גריי קונקט. הוא איתר בעבורה גופים ממשלתיים רלוונטיים ורתם אותם לפרסום תכנים ברצועת שידור זו.

באוגוסט 2010 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין גריי קונקט ולשכת הפרסום הממשלתית בעבור משרד התיירות, עבור תכנים ש-גריי קונקט תפיק וישודרו ב"דקה לשמונה" ועבור פינת תיירות קבועה שתפיק ותשודר בתוכנית טלוויזיה, תמורת 4 מיליון שקל. משרד התיירות היה המשרד הממשלתי הראשון שפרסם ב"דקה לשמונה" וכך נסללה הדרך לפרסום תכנים של משרדי ממשלה אחרים. משה קיבל מ-גריי קונטנט 300,000 שקל בתמורה לתקציב שהשיג ממשרד התיירות, ומתוכם נתן לליברמן 24,000 שקל באמצעות תשלום פיקטיבי לחברה בבעלות חבר של ליברמן, איתי פנקס. השוחד ניתן בידי חברת Together, בה החזיק משה ב-40% ושימש כמנכ"ל; ביתר המניות החזיק משרד הפרסום אדלר-חומסקי.

בשנת 2013 פנה משה לליברמן והציע לו לרתום את משרד החקלאות לפרסום "דקה לשמונה". ליברמן השיב, כי יצטרך לשלם לו סכום גבוה יותר, שכן יהיה צורך לשכנע את כהן להיענות להצעה. לאחר מכן פנה ליברמן לקידר כדי להיעזר בה לרתום את כהן. ליברמן, משה וקידר נפגשו וסיכמו, כי משה ישלם לליברמן במזומן בהתאם לגודל תקציב הפרסום בתוכנית. בדצמבר 2013 נחתם הסכם בין גריי קונטקט ולפ"מ בעבור משרד החקלאות, בהיקף של 2.3 מיליון שקל. משה קיבל מהחברה 360,000 שקל, והיה אמור לשלם לקידר, ליברמן וכהן 90,000 שקל. בפועל הוא העביר 54,000 שקל, אך למרות לחציהם של קידר וליברמן - לא העביר את היתרה.

בשני אישומים נוספים מתוארות בקשות שוחד של קידר מראש מועצת מגילות, מרדכי דהמן. מקרה אחד נגע לדוח ביקורת חמור שהוכן עבור משרד התיירות בעקבות אי-סדרים שהתגלו בפרויקט "הנגשת הים הנסוג" - פרויקט של משרד התיירות שמטרתו הייתה לסייע בהסדרת הגישה לחופי צפון ים המלח. הדוח הצביע בין היתר על חשד למצגי שווא מצד המועצה. במהלך סיור בהרודיון של אנשי ישראל ביתנו והחטיבה להתיישבות, ניגשה קידר לדהמן וביקשה ממנו 300,000 שקל בתמורה לסגירת דוח הביקורת. לדבריה, לכהן היו הקשרים הנחוצים כדי לסגור את הדוח הן במשרד מבקר המדינה והן במשרד התיירות, כך שלא יהיה לו זכר.

בשנת 2014 היה אמור משרד החקלאות להעביר למועצה 3 מיליון שקל להסדרת הניקוז בנחלים. קידר נפגשה עם דהמן והיחצ"ן ישראל יהושע, ואמרה שעל דהמן יהיה לשלם לה 5% במזומן מהתקציב בתמורה לקבלתו. היא טענה, שהדרישה מועלית בשמו של כהן, ודרשה לקבל בתוך שבוע 50,000 שקל - שליש מהסכום המלא. דהמן הסכים עקרונית, אך מאחר שהתקציב לא הועבר - גם השוחד לא ניתן. החוק קובע, כי דינו של מבקש שוחד זהה לזה של מקבל שוחד. כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד מאור אבן-חן וענבל לוי.