ועדת אור הבוחנת את אירועי ההתפרצות של מגזר ערביי ישראל באירועי אוקטובר, שומעת היום (יום ב', 19.11.01) את עדותו של השר לשעבר לביטחון-פנים, שלמה בן-עמי.
בתחילת עדותו ניסה השר בן-עמי לפרוס בפני שופטים את משנתו ופעילותו הנרחבת כשר לבטחון-פנים במהלך כהונתו, אך נקטע על-ידי השופטים שביקשו שיתמקד בידיעותיו והעירכותו כלפי צפי של התפרצות של האוכלוסייה הערבית-ישראלית.
השר הגן על כפל תפקידיו - הן כשר החוץ והן כשר לביטחון פנים. הוא אמר, כי הוא היה זמין לטפל בבעיות בנושא ביטחון פנים, כל אימת שנדרשה התערבותו, והוא שמח על כך שכך גם העיד המפכ"ל לשעבר יהודה וילק. וילק מסר בעדותו, כי השר בן-עמי לא טיפל בבעיות באופן אינטנסיבי כפי שטיפל בהם קודמו לדוגמא, אביגדור קהלני.
בתשובה להיערכות הדרג המדיני לקראת אפשרות של התפרצות אוכלוסיה זו בעקבות אירועי אוקטובר, השיב השר, כי "אסטרטגית היינו מודעים שמדובר בחבית של חומר נפץ, אך מבצעית לא היה צפי מודיעיני מבצעי מגובש להתפרצות צפויה".
במהלך עדותו של השר לשעבר בן-עמי, עלו הבדלים מהותיים בגרסאות שהציג הדרג המדיני לעומת פיקוד המשטרה. בעדותו נראה כי היה קיים קונפליט אמיתי בין הנחיותיו של בן-עמי לבין הפעולה בשטח.
על-פי גרסתו, לא קיבל השר לשעבר דיווחים מדויקים על המתרחש בשטח, ובעוד שהוא הנחה שלא לפתוח את ציר ואדי-ערה, פעלה המשטרה בניגוד להנחיותיו. השר ניסה להוכיח לשופטים כי הפיקוד המשטרתי פעל על-דעת עצמו, לא מילא את הוראות הדרג המדיני ולא עדכן את השר במלוא הפרטים.
בן-עמי התיחס לביקורו של חבר-הכנסת דאז, אריאל שרון בהר הבית, וטען כי למעשה היה זה מעשה התרסה של שרון כלפי ממשלתו של ברק, אשר ניהלה באותה תקופה מו"מ כואב וחושפני. לטענתו, ניסה שרון באותה עת להציב אתגר לממשלתו הבדלנית של ברק.
