חוק ממשלתי יוצר פרצה שעלולה לגרום חילול שבת

פרסום ראשון. מליאת הכנסת צפויה לאשר בשבוע הבא (ולא השבוע כמתוכנן) הצעת חוק הצפויה לאפשר מתן היתרי עבודה רבים במשק שיביאו לחילול שבת. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שלהגשתה אחראי שר העבודה חיים כץ. הצעת החוק נתמכת על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, והיא תובא להצבעה בקריאה ראשונה.

בדיקת News1 מעלה כי הצעת החוק עוסקת במתן היתרי עבודה בשעת חרום וסכנה (כדוגמת אסון הכרמל). אבל נכלל בה, מאחורי הקלעים כדרך אגב כביכול, סעיף בעייתי המתייחס גם לשעת רגיעה. לפי סעיף 1(3), תותר העסקת עובדים בשעות נוספות גם ביום שישי מטעמים הקשורים בצרכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, באמצעות מתן היתרים כלליים (ענפיים). המשמעות היא שמעסיקים בענפים מסוימים יוכלו להעסיק עובדים עד כניסת השבת ממש, דבר שיאלץ אותם לחזור לבתיהם אחרי כניסת השבת.

מדובר בפירצה משמעותית ביותר בחוק שעות עבודה ומנוחה, העלולה להביא למתן היתרים סיטונאי בכל ענפי המשק, שיגישו לשר חוות דעת כלכליות על עצמן כתנאי פשוט למתן היתר להעסקת עובדים בשבת.

בדברי ההסבר לתוספת נאמר כי מאחר שהעילות למתן היתר לשעות נוספות הקיימות בחוק נקבעו על-פי ענף עבודה מסוים או סוג עבודה מסוים, מוצע להוסיף עילה חדשה כללית אשר תאפשר בתקופת רגיעה להתיר העסקת עובדים בשעות נוספות גם מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק, וזאת לצד עילה למתן היתר מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים.

מתן ההיתר האמור מותנה ב"התחשבות בטובת העובדים", כדי לשמור על האיזון הקיים היום בחוק בקשר להעסקת עובדים בשעות נוספות, וזאת בהישען על עילה כללית המסמיכה את שר העבודה לתת היתרים בלי להיזקק לעילת ההחלטה על שעת חרום.

סעיף נוסף קובע כי בהחלטתו על מתן היתר בעילה זו, על שר העבודה לשקול את המלצתם של ארגון העובדים ושל ארגוני המעבידים המייצגים את המספר הגדול של העובדים באותו ענף. כך למשל, אם ההתאחדות לכדורגל וההסתדרויות המייצגות את רוב השחקנים אינן מתנגדות לכך, תתקיים העסקה בסמוך מאוד לכניסת השבת או ליציאתה. אולם אין מדובר רק בתחומי פנאי ובידור אלא כאמור בכל ענף במשק שיחפוץ בקבלת היתר. כיום, אין ענף במשק שלא יוכל להצביע על פגיעה כלכלית בו בשל אי-פעילותו בסמוך לשבת - ולכן מדובר בפרצה מסוכנת בחוק.

ההתניה בחובת התייעצות עם העובדים בטרם מתן ההיתר אין בה כדי לאיין באמת את מתן ההיתר המסתמן בקלות שכזאת. ראשית, הדבר נמסר משום מה רק לחובת התייעצות עם ״המלצת הארגון הגדול ביותר העובדים הגדול ביותר של העובדים במדינה או באותו ענף״. כלומר, הסתדרות העובדים בלבד. דא עקא, עמדתה של ההסתדרות בסוגיית העסקת עובדים בשבת ידועה ככזו. הצעת החוק אינה מאפשרת לכל ארגון עובדים, דוגמת "הסתדרות העובדים הלאומית" ו״כוח לעובדים״, שלהם עמדה סוציאלית ברורה נגד העסקת עובדים בשבת, לייעץ לשר הממונה בטרם מתן ההיתר. יתרה מכך, החוק אינו מחיל חובת התייעצות עם ארגוני העובדים, וההתייעצות בו היא וולונטרית. להתייעצות וולונטרית אין "שיניים" וכל שר עשוי להחליט כהבנתו ובהתאם להשקפת עולמו.

הצעת חוק זו, המוגשת על-רקע מחדל אכיפה רחב של משרד התחבורה מול העסקה אסורה בימי המנוחה, נפיצה במיוחד לנוכח ההתנגדות העשויה לקום מצידן של יהדות התורה, הבית היהודי וש"ס. ספק אם מפלגות אלה יסכימו לתיקון המאפשר הוספה של אלפי ואולי עשרות אלפי עובדים נוספים למעגל העובדים בשבת.

במשרד העבודה דוחים את הפרסום ואומרים כי חוק שעות עבודה ומנוחה מקום המדינה טעון תיקון הקשור לקיצור שבוע העבודה במשק, ואין לכך קשר למתן אפשרות לעובדים לעבוד בימי שישי. ההיתר האמור בהצעת החוק מאפשר מתן היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות, ואין לו שום קשר למתן היתר להעסקת עובדים ביום מנוחתם השבועי, ועל כן אושר בידי הממשלה.

מלשכת השר אריה דרעי נמסר: "מדובר בתיקון לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה. סעיף זה מדבר רק על שעות נוספות בלבד ולא על עבודה ביום המנוחה השבועי. במקרה של חריגה או גלישה ליום המנוחה נדרש תיקון חקיקה של סעיף חוק אחר (12). אשר על כן אין בחוק המוצע כל שינוי ופגיעה בשבת קדש ולכן עמדתנו הינה שאין מניעה לאשר אותו".