'נטו הוזלות' עלולה לפגוע בתעשיה

"מסתבר שהורדת מכסים היא לא תמיד דבר חיובי, לעיתים גם לא משיגה את מטרתה; להוזיל מחירים לצרכן, אבל פעמים רבות היא הופכת דבר שלילי, שכתוצאה ממנו מפעלים נסגרים ועובדים רבים מפוטרים. מציאות כזו היא מציאות קשה ועלינו לעשות הכל על-מנת למנוע אותה. הוזלת יוקר המחיה היא ערך חשוב מאוד, אבל תעסוקה ומניעת פיטורי עובדים, הם ערך חשוב לא פחות". כך פתח (יום ג', 13.2.18), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דיון מיוחד שעסק בהשלכות תוכניתו של שר האוצר להורדת מחירים, 'נטו הוזלות'.

הוא גם ציין במיוחד את מצבה העגום של תעשיית הטקסטיל נוכח הורדות המכסים בענף. חברי הכנסת בוועדה קראו לבחינה של השלכות תוכנית ההוזלות, עד כמה באמת משיגה את מטרתה באופן הזה של הורדת מכסים ומתגלגלת לצרכן ומנגד, לבחינה השלכותיה על התעשיה ועל תעסוקת עובדים.

את הדיון יזם ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) שאמר: "בשנים האחרונות דנו במצוקות של התעשיה פה בארץ, לעיתים הצלחנו למנוע סגירת מפעלים ולעיתים לא. בארה"ב הנשיא טראמפ עוצר מעבר של מפעלים וחברות מארה"ב למדינות אחרות. הוא פועל במרץ כדי להחזיר מפעלים ותעסוקה לארה"ב, בעוד שכאן בישראל, מקודמת תוכנית 'נטו הוזלות' ואני לא נגדה, אלא נגד חוסר האיזון של האוצר. התוכנית קודמה ללא שום שיח עם התעשיינים ואפילו לא עם היבואנים. הולכים לבטל באופן גורף מכסים בתחום הטקסטיל והשוק הישראלי יהיה מוצף בסחורה טורקית, סינית וכד', תוך כדי ריסוק התעשיה הישראלית".

לוי הוסיף: "הכלכלן הראשי באוצר אמר ב-2017, כי לא הוכח הקשר בין הורדת המכסים לבין המחיר לצרכן. בינתיים, חברות כבר מתמודדות עם הייבוא, מתפרות בפריפריה מתקשות להתקיים. כך בירוחם, בשלומי, בערד, בכפר מנדא, בירכא וכד', כל העובדים האלה יפוטרו ומדינת ישראל תצטרך לשלם להם דמי אבטלה, אז למה זה הועיל? בסוף מנטו הוזלות, נישאר עם ברוטו הוצאות מוגדלות. אני בעד הוזלת יוקר המחיה, אבל נגד לאבד את הראש בדרך".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מאז 1951 מתנהלת המדינה בזכות לא מובנת של שר האוצר שיכול לחתום על צווים של הפחתת מכסים וצווי מיסים וכד' על דעת עצמו. היה נכון שתבואו לבקש רשות גם להורדת מכס ולא רק להעלאת מכס, אבל ככה הוחלט בחוק. לא ייתכן שיש זכות חתימה ליחיד, אין דבר כזה בשום מקום אחר בעולם. יש פה מעמד מיוחד ויוצא דופן לשר האוצר. אין נורמה כזאת בעולם שאיש אחד, מוכשר ככל שיהיה, יוכל לאשר צווים בעלי השלכות מרחיקות לכת. זו בעיה בשיטה ולא קשורה לכל החלטה באופן ספציפי. הורדת מכסים באופן גורף, לא פעם, לא רק שלא תורמת להורדת המחיר הסופי לצרכן, אלא פוגעת במשק עקב הפגיעה בתעשיה ופיטורי עובדים".

מנגד, חבר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "מדינת ישראל יקרה יותר ממדינות ה- OECD, כך בענפיי תעשיה רבים, כולל בטקסטיל. מדינת ישראל גם מייבאת הרבה פחות ממדינות ממוצעות באירופה. ממוצע היבוא באירופה עומד על 50% תוצר. באירלנד; 90% מהתמ"ג זה יבוא וכאן רק 30%. בסוף כשענף נפתח לייבוא הכלכלה צומחת והפריון עולה והשכר עולה. הגנה עם חומות גבוהות זה יפה פוליטית אבל בפועל פוגע בכלכלה המקומית. יש תעשיות בארץ שמייצרות רק לפנים מייצר פעמיים נזק - כי מעלה את יוקר המחיה, כי יש מוצרים זולים יותר וגם לא תחרותי והשכר נמוך יותר והפריון נמוך. צריך לעזור למפעלים לייצא. מדינת ישראל יקרה, הדרך לשגשוג היא לא בחומות אדירות של מכסים, בכל מקום שפתחנו המשק והעובדים הרוויחו".

פולקמן הוסיף: "תוכנית 'נטו הוזלות' של האוצר מהווה צעד חשוב נוסף להפחתת יוקר המחיה בישראל והיא צפויה לסייע לכלל האוכלוסייה בהפחתת העלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית בסך מאות שקלים בחודש. בלתי אפשרי לבודד את ישראל בחומות של מכסים. בכל מקום שהמשק נפתח לתחרות התעשיה משתפרת, הפריון עולה וגם השכר. חשוב לציין כי הביקוש לעובדים בתעשיה הוא עצום וחשוב לדאוג לעובדים בכל דרך - הכשרות, עידוד, ייצוא וסיוע לתעשיה בחדשנות. לא על גב הצרכנים".

יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל, רמזי גבאי, הביע התנגדות למהלכי הורדת המכסים בענף הטקסטיל: "רצו להוריד את המכסים מ-12% לאפס ובסוף בפשרה עם האוצר הורידו רק ל-6% ועכשיו שוב רוצים להוריד לאפס. זה לא עזר בפועל כשהורידו ל-6% ולא יעזור כשיורידו לאפס. מי שלחץ הכי הרבה על ההורדה של ה- 6% זה ה'רמי לוי' של ענף הטקסטיל, אבל הוא לא דאג ליוקר המחיה, כי המכס שהופחת לא התגלגל לצרכן אלא רק לרווחים שלו. המכס הוא 1.2 שקל והוא מייבא ב-6.9 שקל חולצה ומוכר ב-69 שקל. מחירי ההלבשה לא ירדו בהתאם רק שורת הרווח של היבואן. ה- 6% האלה עולים לאוצר 400 מיליון שקל בשנה, אין מה לעשות איתם? זה הולך ל'רמי לוי' של תעשיית הטקסטיל. לפי הלמ"ס יש למעלה מ-900 עסקים שעוסקים בייצור טקסטיל בפריפריה עם הרבה עובדים. הורדת ה- 6% האלה רק מזיקה להם. עובדים ועובדות שאין לאן להסב אותם. עובדות דרוזיות למשל שעובדות במפעלים בתוך הכפרים שלהן ולא ייצאו לעבוד במקומות אחרים. מדינה זו לא פירמה שרואה הכל דרך החור של הגרוש. יש כאן עובדים ללא אלטרנטיבה תעסוקתית ולכן מבקש לעכב ההורדה בעוד 6%".

מנכ"ל דניאל אופנת ניו-יורק בע"מ, דן אלחרר: "לא רוצים הסבה או מענקים. המתחרה הסיני המקביל אליי מקבל 13% סבסוד מהמדינה שלו והוא מתחרה איתי פה. אני יודע להתחרות בו אבל אם יורדיו את המכס לאפס אני לא אוכל. לפחות תפטרו ממע"מ אתרים ישראלים. למה אלי-אקספרס פטור ממיסים ואני לא??! כשבאתי למשרד הכלכלה ואמרתי אני מעסיק 15,000 עובדים חלקם הגדול בשטחים, אז מילא, אני אעזוב לאמריקה, אבל הם לאן יילכו? הם יעברו את הגדרות וינסו 'כיוונים שונים'. זה הרבה יותר מ-400 מיליון שקל, כי יצטרכו לגייס עוד כוחות למג"ב ולהגדיל בכלל את הוצאות הביטחון. כשאמרתי את זה לפקיד במשרד הכלכלה, הוא השיב לי ש"הוא צריך לדאוג ליוקר המחיה, ביטחון זה משרד הביטחון והשב"כ". לא מבקש טובות רק תנו סבסוד של 13% כמו לסיני או שתורידו את המע"מ".

משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, ציינה ש"משרדה פועל על-מנת לסייע למפעלי הטקסטיל המקומיים וכך למשל, דואג שמכרזים של משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים, ההזמנות ייעשו מהתעשיה המקומית". עוד אמרה, כי "לטענת רמזי גבאי, הפחתת המכסים לא תגלגל לצרכן. אם זה לא התגלגל לצרכן אז התעשיה לא נפגעה, אם כן אז יוקר המחיה ירד. נקבע שההפחתה תהיה עד סוף 2018 כדי שנוכל לבחון איך זה השפיע. הייתה הפחתה גם על חומרי גלם כדי לעזור ליצרנים מקומיים. יבוא אישי זו מגמה, כ-3 מיליון ישראלים מייבאים ב-4 מיליארד שקל. הפחתת המכסים מסייעת הן ליבואנים והן ליצרנים וגם חומרי גלם. בסוף זה שוק גלובלי. כמובן צריך לתת מענקים ולייצר מקומות עבודה".

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, עידו סופר: "בסוף אנחנו צריכים לדאוג לרווחת הצרכן וכמובן, למנוע פגיעה קשה בתעשיה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "יש לי ויכוח עם האוצר, אנחנו רואים איך מדינות אחרות מסייעות למפעלים שבתחומיהן וכאן לא". גפני אמר לנציגי משרדי האוצר והכלכלה, "אני חולק על המדיניות הזו של הורדת מכסים ללא כל איזון. אני יודע מה המשמעות שעובד נזרק הביתה. אתם רוצים לקדם את המדיניות הזו, בסדר, אני חולק עליה, אך מה תעשו עם העובדים??! תיפגשו עם בעלי המפעלים ותראו כיצד אתם יכולים לסייע להם,. כאן במקרה של מפעלי הטקסטיל זה מקרה מיוחד, לא יהיה לאן לשלוח את העובדים אם יפוטרו".

בסיכום דרש גפני מהמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, קאופמן, "לדווח לוועדת הכספים בתוך שבועיים מהיום, מה הניבו הפגישות עם בעלי המפעלים וכן מה הפתרון שאתם מציעים. ועדת הכספים היא ועדה שמייצגת את החלשים ופועלת למענם, לא ועדה של החזקים. אנחנו לא נאפשר לתעשיית הטקסטיל לקרוס. אם יתברר לנו שהמפעלים לא ייפגעו מתוכנית 'נטו הוזלות' טוב, אם יתברר ההפך, אנחנו נהיה חלק מהעניין ונפעל עוד במסגרת תקופת התקציב".