שופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה, האריך (יום ב', 26.2.18) את מעצריהם של שאול אלוביץ, ניר חפץ ואלי קמיר בפרשה 4000. מעצריהם של אלוביץ וחפץ הוארכו בשבוע, ומעצרו של קמיר הוארך בארבעה ימים.

משמעות החלטתו של מסארווה היא, שלדעתו לפרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין חוקר רשות ניירות ערך ערן שחם-שביט אין משמעות לעניין הראיות והחשדות נגד שלושת החשודים המרכזיים בפרשה. קודם לכן שלח מסארווה את מנכ"ל בזק, סטלה הנדלר, לשבוע של מעצר בית; איריס אלוביץ ואור אלוביץ שוחררו בתנאים מגבילים.

מהחלטתו של מסארווה עולה, כי הוא למעשה בחן מחדש את החלטותיה של פוזננסקי-כץ: "עיינתי בכל הדוחות הסודיים שהוגשו לבית המשפט במהלך הארכות המעצר השונות וכן בחומרים שהוגשו לבית המשפט וסומנו על ידו". הוא גם הציג שאלות לנציגי המשטרה ורשות ניירות ערך, ואת ההחלטה קיבל לאחר הפסקה - ולא בו במקום, כפי שנהגה פוזננסקי-כץ.

לדברי מסארווה, מדובר בפרשה מורכבת וסבוכה שקשה להמעיט בחומרתה. "העיון בחומרי החקירה מלמד על פרשה חמורה בה נאספו ראויות שונות ומגוונות כאשר, למיטב שיפוטי, הדרישה הבסיסית לקיומו של חשד סביר התמלאה עוד בטרם גל המעצרים הנוכחי... ניתן לומר בביטחון מלא, כי רמת החשד הסביר לגבי מעורבותם של החשודים שבפני בפרשה, כל אחד על-פי חלקו, אשר הייתה קיימת כאמור, הלכה והתחזקה עם הזמן".

בנוגע לעילות המעצר הוא אומר: "התנהלות חלק מהמעורבים בפרשה לוותה בפעולות שיבוש". בעבירות מסוג זה קיים חשש מובנה לשיבוש, אשר הפעם "יצא מן הכוח אל הפועל בדמות פעולות ממשיות שנועדו להסתיר ולטשטש עקבות וראיות". המשטרה והרשות מבקשות לבצע עשרות פעולות חקירה, שאת רובן עלולים השלושה לשבש אם ישוחררו, מוסיף מסארווה. לפיכך, "שחרור החשודים בשלב זה עלול להביא לפגיעה קשה בהמשך החקירה, בפרט לנוכח צפי לביצוע פעולות חקירה חשובות בימים הקרובים".

בהתייחסו לפרשת המסרונים ולטענת הסניגורים להגנה מן הצדק, אמר מסארווה, כי גם אם ייחס לה את מלוא המשקל ויביא בחשבון את תחושותיהם של החשודים - הרי שהאינטרס הציבורי של קיום חקירה ממצה ויסודית בתנאים שימנעו את שיבושה גובר על הפגיעה בזכויותיהם של אלוביץ, חפץ וקמיר. גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי, התיק אינו "סובל" שחרור ממעצר - קובע מסארווה.