תקיפה שגרמה למחאה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
ביקורת בבג"ץ על מנדלבליט |
דנציגר אומנם דחה שתי עתירות בנוגע לטיפולו של מנדלבליט בשוטר שהצית את מחאת יוצאי אתיופיה, אך אומר שמצב קשיים בהתנהלותו - הן בפתיחה מחדש של התיק והן בהסתפקות בהסדר מותנה
|
|||||
בית המשפט העליון דחה (יום ד', 28.2.18) שתי עתירות נגד החלטות שקיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע לאירוע שהצית את מחאת יוצאי אתיופיה - תוך ביקורת על ההחלטות.
באפריל 2015 התחולל עימות פיזי בין שוטר לבין עולה מאתיופיה (ששמותיהם אינם מופיעים בפסק הדין), אשר הוביל למחאת יוצאי אתיופיה. היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, קיבל את המלצת מח"ש, סגר את התיק הפלילי נגד השוטר והעביר את עניינו לטיפול משמעתי - למרות שכבר פוטר מהמשטרה. בתחילת 2017 הודיע מנדלבליט שהוא מעיין מחדש בהחלטה, בעקבות ראיות ולפיהן השוטר הוא שנהג ראשון באלימות, והציע לו להגיע להסדר מותנה.
השוטר עתר לבג"ץ נגד העיון מחדש בתיק, ואילו המתלונן עתר נגד הנכונות להגיע להסדר מותנה. השופט יורם דנציגר - בפסק דינו האחרון עם פרישתו מבית המשפט העליון - דוחה את שתי העתירות, אם כי אומר שהוא עושה זאת אחרי לבטים בשל קשיים שמצא בהתנהלות המדינה.
בעניין עתירתו של השוטר אומר דנציגר כי יש לאזן בין אינטרס הפרט לסופיות הטיפול בעניינו לבין האינטרס הציבורי המצדיק במקרים חריגים לדון מחדש בהחלטה שכבר התקבלה. כאשר מדובר בתיק פלילי, צריכה המדינה לנהוג בצורה זהירה עוד יותר, אומר דנציגר. הוא מונה מספר שיקולים שיש להביא בחשבון: חלוף הזמן, חומרת העבירה, האינטרס הציבורי בהעמדה לדין והסיבה לעיון מחדש. אם המדינה טעתה, המרווח שיינתן לה יהיה קטן מזה שבשינוי נסיבות או גילוי ראיות חדשות. עוד אומר דנציגר, כי במקרים מסוימים יהיה צורך לאפשר לחשוד את זכות הטיעון עוד בטרם העיון מחדש
בהתייחסו ספציפית למקרה הנוכחי אומר דנציגר: "אני מוצא שהתנהלות התביעה בעניין זה מעוררת קשיים ממשיים". המידע עליו התבסס מנדלבליט היה מונח גם בפני וינשטיין, ולכן "מדובר בפגם שנפל בהתנהלות התביעה, נוכח חלוף הזמן, אופיה של הטעות, מיהות מקבל ההחלטה ופרסומה של ההחלטה ברבים באמצעות הודעת דוברות משרד המשפטים".
מצד שני, הוא ממשיך, מדובר בסוגיה חשובה: "שימוש בכוח לא סביר על-ידי שוטר במשטרת ישראל הוא לא עניין של מה בכך, ויש לציבור עניין מובהק במיצוי הליכי החקירה, בקיומו של ההליך השיפוטי ובהטלת סנקציה פלילית ככל שהדבר יידרש". באיזון שבין אלו, מגיע דנציגר למסקנה שיש לדחות את עתירתו של השוטר.
בנוגע לעתירתו של המתלונן אומר דנציגר, כי המדינה סותרת את עצמה: "מחד-גיסא, טוענת התביעה כי האינטרס הציבורי מצדיק את פתיחת תיק החקירה בעניינו של השוטר. מנגד, היא מציעה לו להגיע להסדר מותנה, ששקול לסנקציה פלילית מרוככת. בכך, נראה כי התביעה סותרת את עצמה, עת היא טוענת כי האינטרס הציבורי מצדיק את פתיחת תיק החקירה, ומנגד, מחליטה שלא להגיש כתב אישום אלא להגיע להסדר מותנה עם מי שלטענתה פגע באינטרס הציבורי".
אולם, ממשיך דנציגר, גם אם יש ממש בטענותיו של המתלונן נגד השוטר - החלטתו של מנדלבליט אינה בלתי סבירה באופן קיצוני המצדיק התערבות נדירה של בג"ץ. "ייתכן שהיה נכון לקבל החלטה אחרת בעניין ההעמדה לדין. עם זאת, בית המשפט אינו נכנס בנעלי התביעה ואינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו", הוא מוסיף.
השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם מסקנותיו של דנציגר, אם כי עמית לא התייחס לנושאים העקרוניים שהעלה, ואילו סולברג לא הצטרף לביקורת על התביעה בנוגע להסדר עם השוטר. את השוטר ייצגו עוה"ד אפרת נחמני-בר ותהילה חדד, את המתלונן ייצג עו"ד אייל אבולעפיה, ואת המדינה - עו"ד מיטל בוכמן-שינדל.
באפריל 2015 התחולל עימות פיזי בין שוטר לבין עולה מאתיופיה (ששמותיהם אינם מופיעים בפסק הדין), אשר הוביל למחאת יוצאי אתיופיה. היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, קיבל את המלצת מח"ש, סגר את התיק הפלילי נגד השוטר והעביר את עניינו לטיפול משמעתי - למרות שכבר פוטר מהמשטרה. בתחילת 2017 הודיע מנדלבליט שהוא מעיין מחדש בהחלטה, בעקבות ראיות ולפיהן השוטר הוא שנהג ראשון באלימות, והציע לו להגיע להסדר מותנה.
השוטר עתר לבג"ץ נגד העיון מחדש בתיק, ואילו המתלונן עתר נגד הנכונות להגיע להסדר מותנה. השופט יורם דנציגר - בפסק דינו האחרון עם פרישתו מבית המשפט העליון - דוחה את שתי העתירות, אם כי אומר שהוא עושה זאת אחרי לבטים בשל קשיים שמצא בהתנהלות המדינה.
בעניין עתירתו של השוטר אומר דנציגר כי יש לאזן בין אינטרס הפרט לסופיות הטיפול בעניינו לבין האינטרס הציבורי המצדיק במקרים חריגים לדון מחדש בהחלטה שכבר התקבלה. כאשר מדובר בתיק פלילי, צריכה המדינה לנהוג בצורה זהירה עוד יותר, אומר דנציגר. הוא מונה מספר שיקולים שיש להביא בחשבון: חלוף הזמן, חומרת העבירה, האינטרס הציבורי בהעמדה לדין והסיבה לעיון מחדש. אם המדינה טעתה, המרווח שיינתן לה יהיה קטן מזה שבשינוי נסיבות או גילוי ראיות חדשות. עוד אומר דנציגר, כי במקרים מסוימים יהיה צורך לאפשר לחשוד את זכות הטיעון עוד בטרם העיון מחדש
בהתייחסו ספציפית למקרה הנוכחי אומר דנציגר: "אני מוצא שהתנהלות התביעה בעניין זה מעוררת קשיים ממשיים". המידע עליו התבסס מנדלבליט היה מונח גם בפני וינשטיין, ולכן "מדובר בפגם שנפל בהתנהלות התביעה, נוכח חלוף הזמן, אופיה של הטעות, מיהות מקבל ההחלטה ופרסומה של ההחלטה ברבים באמצעות הודעת דוברות משרד המשפטים".
מצד שני, הוא ממשיך, מדובר בסוגיה חשובה: "שימוש בכוח לא סביר על-ידי שוטר במשטרת ישראל הוא לא עניין של מה בכך, ויש לציבור עניין מובהק במיצוי הליכי החקירה, בקיומו של ההליך השיפוטי ובהטלת סנקציה פלילית ככל שהדבר יידרש". באיזון שבין אלו, מגיע דנציגר למסקנה שיש לדחות את עתירתו של השוטר.
בנוגע לעתירתו של המתלונן אומר דנציגר, כי המדינה סותרת את עצמה: "מחד-גיסא, טוענת התביעה כי האינטרס הציבורי מצדיק את פתיחת תיק החקירה בעניינו של השוטר. מנגד, היא מציעה לו להגיע להסדר מותנה, ששקול לסנקציה פלילית מרוככת. בכך, נראה כי התביעה סותרת את עצמה, עת היא טוענת כי האינטרס הציבורי מצדיק את פתיחת תיק החקירה, ומנגד, מחליטה שלא להגיש כתב אישום אלא להגיע להסדר מותנה עם מי שלטענתה פגע באינטרס הציבורי".
אולם, ממשיך דנציגר, גם אם יש ממש בטענותיו של המתלונן נגד השוטר - החלטתו של מנדלבליט אינה בלתי סבירה באופן קיצוני המצדיק התערבות נדירה של בג"ץ. "ייתכן שהיה נכון לקבל החלטה אחרת בעניין ההעמדה לדין. עם זאת, בית המשפט אינו נכנס בנעלי התביעה ואינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו", הוא מוסיף.
השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם מסקנותיו של דנציגר, אם כי עמית לא התייחס לנושאים העקרוניים שהעלה, ואילו סולברג לא הצטרף לביקורת על התביעה בנוגע להסדר עם השוטר. את השוטר ייצגו עוה"ד אפרת נחמני-בר ותהילה חדד, את המתלונן ייצג עו"ד אייל אבולעפיה, ואת המדינה - עו"ד מיטל בוכמן-שינדל.
|
|
בג"ץ 3070/17, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה / פס"ד | |
|
דחיית שתי עתירות על החלטות של אביחי מנדלבליט בנוגע לשוטר שהצית את מחאת יוצאי אתיופיה, תוך ביקורת עליהן
|
יורם דנציגר, יצחק עמית, נעם סולברג
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
+חשד: עובד בהנהלת בתיהמ"ש ניסה לשבש
22:02 28/02/18 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
טובי. הכחיש שהיו מסרונים [צילום: פלאש 90]
המשטרה עיכבה לחקירה שני מעורבים, בחשד שעובד בהנהלת בתי המשפט פנה לשופט וביקש ממנו לבטל צו מעצר נגד אחד החשודים ▪ מהודעת המשטרה עולה שהשופט לא דיווח על הפנייה
טובי. הכחיש שהיו מסרונים [צילום: פלאש 90]
+לא למשפט שדה
15:12 28/02/18 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
גם לה יש זכויות יסוד
רונית פוזננסקי-כץ צריכה להתפטר משום שהתנהגותה הייתה פסולה ומטופשת. אבל באווירה הציבורית שנוצרה משום שמדובר בתיק נתניהו, אין לה שום סיכוי להליך הוגן בדין המשמעתי
גם לה יש זכויות יסוד
+פרשת המסרונים: ועדת החוקה תתכנס לדיון מיוחד
14:33 28/02/18 | עידן יוסף
ועדת החוקה תתכנס ביום שני לדיון מיוחד על דפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק. הדיון צפוי להתקיים ביום שני הקרוב. יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי: "נחשפנו לאירוע חריג בחומרתו שמזהם את ההליך. הנשיאה והשרה הבינו מידית את חומרת העניין ונתתי למערכת לעשות את פעולתה. יש לנו אחריות לשמור על מערכת המשפט ואי אפשר להתעלם ממה שקרה ועלול להשפיע על שופטים".
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ביקורת בבג"ץ על מנדלבליט |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

