חוק הלאום אושר לקריאה ראשונה

לאחר שעוכב במשך שבועות ארוכים אושר (יום ג', 13.3.18) חוק הלאום בוועדת המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, לקריאה ראשונה. תשעה תומכים הצביעו בעד החוק מול שבעה מתנגדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה, אמר בפתח הדיון כי "התוצאה היא פרי איזונים ומשא-ומתן בתוך הקואליציה וכן עם האופוזיציה. הקשבנו רוב קשב לטיעוני האופוזיציה והשינויים באים לביטוי גם אם לא במלואם. עמדתי על כך מתחילת הדרך ואני מתעקש שהמשפט העברי לא יכנס לחוק. ההצבעה אינה הצבעה סופית, יש הסתייגויות שנשמע אותם כאן. הנוסח הוא לקריאה ראשונה". הוא הדגיש כי להצעת החוק התווסף כי המדינה תשקוד לא רק על שלומם של בני העם היהודי אלא של כל אזרחיה הנתונים בצרה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.

נציג היועץ המשפטי לממשלה עו"ד איל זנדברג הבהיר כי היועמ"ש מתנגד לסעיף ההתיישבות הנפרדת ואמר כי "הסעיף קובע שניתן לפגוע באדם רק בשל השתייכותו הלאומית או הדתית. זו הפליה בוטה בין בני אדם שאינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המשמעות היא שיכול להיות שלט בוועדת הקבלה שיאמר שאין כניסה למי שאינו יהודי. עמדת היועמ"ש היא שהסעיף מעורר קשיים חוקתיים ולכן אין מקום לחוקקו בנוסח זה. היו"ר ח"כ אוחנה אמר כי הוא נוטה להסכים עם ההערה אבל לשם כך יש את הקריאות השנייה והשלישית.

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הסביר כי "השמטת סעיף העליונות הפרשנית מונעת יצירת היררכיה בין אופיה היהודי של המדינה לאופיה הדמוקרטי, והותרתו הייתה עלולה להתפרש כשינוי מהותי באופיה הקונסטיטוציוני של המדינה". עם זאת הוא ציין שראוי היה לכלול התייחסות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית ולמגילת העצמות וזאת כדי "ליישר קו" עם חוקי היסוד בדבר זכויות האדם הכוללים התייחסות דומה.

הוא הדגיש כי הקושי הניכר שנותר בהצ"ח הוא סעיף ההתיישבות הקהילתית הנפרדת. הוא מעורר קושי משמעותי ביחס לעקרונות היסוד של השיטה ובפרט עקרון השוויון, שכן הוא יאפשר הקמת ישובים על בסיס הפליה כנגד קבוצות שונות בציבור, ובראש ובראשונה כלפי לא יהודים. הוא ציין כי לא נתקל בתקדים כזה בשום חוקה ומדובר בסעיף מאוד בעייתי, והסביר כי בחוק ועדות הקבלה, יש בסיס להקמת קהילות קטנות בנסיבות מסוימות אבל חל איסור מפורש על הפליה מחמת אחת העילות החשודות, לרבות על בסיס לאום או דת.

ח"כ יעל גרמן אמרה בדיון: "אני לא יכולה להתעלם מהעיתוי למה דווקא היום? אני כמובן יודעת את התשובה". עוד הוסיפה גרמן: "אי-אפשר להתעלם מכך שהחוק הזה שצריך להיות חוק שמזהה אותנו, חוק לאום צריך להיות חגיגה אך בהבאתו עכשיו הופך להיות כלי שרת בידי הפוליטיקה הקטנה, עוד חוק שבו שהליכוד החליט להראות את הלאומיות והלאומנות שלו כשריח הבחירות באוויר. זה לא ראוי, לא נכון וראוי שנוריד את זה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ): "נתעקש על הותרת סעיף ההתיישבות הנפרדת וככל שזה תלוי בי נתעקש גם על החזרת סעיף העליונות. חשבנו שהדבר הנכון יותר הוא לא להיחפז אבל לא ניתן לראש הממשלה תירוץ ללכת לבחירות ולכן נתמוך בחוק ונתעקש על התיקונים לקריאות שנייה ושלישית".

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר: "היום, מדינת ישראל התקדמה צעד אחד נוסף בכינון החוקה הישראלית. אומנם קיימים ליקויים הדורשים תיקון לקראת הקריאה השלישית ובראשם סעיף ההתיישבות הנפרדת. עם זאת, לאור דרישתי ובגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, השגנו איזון נכון המקיים את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בדמוקרטיה המקיימת שוויון מלא לכלל אזרחיה. זה לצד זה, כאשר שני העקרונות שווי מעמד, חוק הלאום לצד חוק כבוד האדם וחירותו".

ח"כ יוסף ג'בארין: "מה שאתם עושים כאן זה מחטף כשבתוך כמה חודשים הממשלה הזו כבר לא תתקיים והיא לא יכולה לחוקק חוקי יסוד בשלב הזה. 'כולנו' אמרו שלא יסכימו לשינוי סטטוס-קוו והיועמ"ש אומר שיש כאן סעיף הפליה בוטה שסותר חוקי יסוד. כנראה שהתרגלנו לחקיקה גזענית אחרת אי-אפשר להבין את הסעיף הזה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "מה הבהילות? חסר קמפיין לליכוד? הקמפיין יהיה להשתלח יותר ויותר באוכלוסייה הערבית? לקואליציה לא אכפת ממה שאומר נציג היועמ"ש? תקפתם אותנו פעם אחר פעם כשאמרנו שיש סימנים של משטר אפרטהייד ועכשיו זה רשמי. אתם מייסדים בצורה ברורה את יסודות האפרטהייד ו'כולנו' מברכת על כך. זה מעורר שאט נפש".

ח"כ ציפי לבני: "זה יום עצוב. חוק לאום כזה צריך להתבצע תוך כדי שיח והגעה להסכמות עם רוב הציבור במדינת ישראל ובוודאי הציבור היהודי. גם אם מגדירים ובצדק את ישראל כמדינת העם היהודי יש לדאוג שהציבור הערבי יבין שלכל אחד מהאזרחים יש שוויון מלא. נכשלתם בכך".

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו-כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים) וכך גם ההתייחסות למשפט העברי כמקור השראה לבית המשפט במקום שיש לקונה בחוק. כמו-כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.