בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פליטמן חתם על פס"ד לאחר המועד
|
הנשיא לשעבר של ביה"ד הארצי חתם על פסק דין הנושא תאריך המאוחר בשלושה שבועות למועד בו היה רשאי ● בתי הדין: נוסח מותר לפרסום של פס"ד שניתן במועד בדלתיים סגורות
|
פליטמן. הסבר מעורר קשיים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
חתימתו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, יגאל פליטמן, מופיעה על פסק דין שניתן ב-16.7.18 - שלושה שבועות לאחר המועד האחרון בו רשאי היה פליטמן לחתום על פסקי דין. הנהלת בתי הדין אומרת, כי בתאריך זה רק שוחרר לפרסום נוסח של פסק דין שניתן קודם לכן בדלתיים סגורות - אך הסבר זה מעורר קשיים. חוק בתי המשפט קובע: "שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה". על-פי סעיף זה, שופטים פורשים ממשיכים לחתום על פסקי דין במשך שלושה חודשים מיום פרישתם. פליטמן פרש ב-27.3.18, כך שיכול היה לחתום על פסקי דין עד 27.6.18. בפסק הדין בו מדובר, דחה בית הדין הארצי את ערעורה של המדינה על פסק דינו של בית הדין בתל אביב בעניינם של שני גמלאי שב"כ. בית הדין האיזורי קיבל את תביעתם וקבע, כי הם זכאים ל"תוספת העדר ביטחון תעסוקתי" הניתנת לכל משרתי הקבע בצה"ל מדרגת רב-סרן ומעלה. News1 מציין, כי התביעה המקורית הוגשה בנובמבר 2010, פסק דינו של בית הדין בתל אביב ניתן למעלה משלוש שנים לאחר מכן, ופסק הדין בארצי - למעלה מארבע שנים אחרי הגשת הערעור. לא ברור מתי היה ניתן פסק הדין אלמלא פרישתו של פליטמן, שיצרה מועד אחרון לפרסומו. בשל זהותם של גמלאי השב"כ התנהל הדיון בדלתיים סגורות, אם כי עיון בפסק הדין מלמד שלא עלו בתיק שאלות מבצעיות הנוגעות לפרטי עבודתם של השניים, והמחלוקת הייתה אך ורק בתחום דיני העבודה. הנהלת בתי הדין אומרת, כי פסק הדין נחתם ב-25.3.18 - דהיינו בתוך מסגרת שלושת החודשים של פליטמן - וכי הנוסח הנושא את התאריך 16.7.18 (דהיינו שלושה שבועות לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק) הוא רק הנוסח שהותר לפרסום. News1 מציין, כי הסבר זה מעורר מספר קשיים. ראשית, בפסק הדין אין כל אזכור לכך שמדובר בנוסח מאוחר של פסק דין שניתן במועד אחר - בניגוד למקובל לציין במפורש גם את התאריך המקורי. כלומר: על פניו, פליטמן חתום על פסק דין שניתן בתאריך בלתי חוקי. שנית, עיון בפסק הדין אינו מגלה מחיקות מטעמי ביטחון, כך שלא ברור מדוע נדרשו שלושה שבועות לפרסומו. שלישית, ניתן היה להביא בחשבון מראש שיהיה צורך בעריכת פסק הדין ולא להביא למצב בו הוא נושא תאריך המלמד על חוסר חוקיות. רביעית, בכל מקרה - בית הדין צריך לאשר כל נוסח היוצא מתחת לידיו, ובוודאי כאשר מדובר במחיקות או בשינויים (ואפילו מחיקת שמות הצדדים), כך שחתימתו של פליטמן על הנוסח המתוקן ניתנה לאחר המועד.
|
תאריך:
|
19/07/2018
|
|
|
עודכן:
|
19/07/2018
|
|
איתמר לוין
|
+ביה"ד הארצי תיארך לאחור פסק דין
|
19:56 19/07/18 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
שינה את תאריכו של פסק דין כך שיהיה בבירור בתוך מסגרת שלושת החודשים בהם יכול היה פליטמן לחתום עליו ▪ הנהלת בתי הדין: נפלה טעות בתאריכו של הנוסח הראשון (פליטמן. בחוסר סמכות [צילום: הדס פרוש, פלאש 90])
|
|
פליטמן חתם על פס"ד לאחר המועד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אורי פ
|
19/07/18 13:38
|
|
2
|
|
איכה היתה לזונה
|
19/07/18 16:59
|
|
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, תודח בעקבות הודאתה בעבירות אתיות בפרשת המסרונים. כך החליט (יום ד', 18.7.18) בית הדין המשמעתי בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, שופט העליון ניל הנדל והשופטת המחוזית אסתר הלמן. פוזננסקי-כץ תסיים את כהונתה ב-31.7.18, אם כי היא יכולה לעתור לבית המשפט נגד פסק הדין המשמעתי.
|
|
|
פרקליט מחוז ירושלים (פלילי), עו"ד דני ויטמן, הטיל וטו על הזמנתו של הח"מ להרצות על משפטי הקאפוס בהשתלמות משותפת לפרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית במחוז ירושלים ותביעות המשטרה במחוזות ירושלים וש"י. הסיבה: שני מקרים בהם מתח הח"מ ביקורת עניינית ולגיטימית על התנהלותו המקצועית של ויטמן ואף חשף כיצד הפעיל לחצים פסולים על בית המשפט, שהביאו לצנזור פסק דין בו נמתחה ביקורת חריפה על תובעת הכפופה לו.
|
|
|
הציון הממוצע של השופטים שנסקרו במדור "שיפוט מהיר" בשנת המשפט תשע"ח הגיע ל-94.1 - הגבוה ביותר בשמונה שנותיו של המדור. עם זאת, השנה היו חמישה מקרים בהם לא ניתן היה להעניק ציונים לשופטים, כולל מקרה חמור במיוחד של משוא פנים. בסך-הכל ביקר השנה המדור ב-41 אולמות, מצפת ועד אילת, וניתנו ציונים ל-36 שופטים.
|
|
|
שלושה חודשים לאחר ששופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, הודתה והורשעה בהפרת כללי האתיקה לשופטים בפרשת המסרונים - עניינה עודנו תלוי ועומד בפני בית הדין המשמעתי. כך עולה מבדיקת News1. הסדר הטיעון בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין פוזננסקי-כץ לא כלל הסכמה לגבי העונש.
|
|
|
נציב התלונות על שופטים, אליעזר ריבלין, קובע (11.7.18) ששופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה, הוציא צווי חיפוש לקויים.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|