פרקליטות המדינה החליטה במודע שלא לאכוף חוק פלילי, משום שניסוחו הסופי בידי הכנסת נעשה שלא על דעתו של משרד המשפטים. כך עולה ממכתב ששלח המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, ליועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, ישראל פת.
באוגוסט 2015 פנה פת ליועץ המשפטי לממשלה דאז,
יהודה וינשטיין, בבקשה שיורה על חקירה נגד מי שערכו טקסי נישואין למרות שאינם מורשים לכך בידי הרבנות הראשית (הרב קלמן דייוויסון, הרב
אלי פישר וד"ר מיכאל אברהם). בפנייתו הזכיר פת, כי פקודת הנישואין והגירושין קובעת עונש של שנתיים מאסר למי שעורך נישואין בלא הסמכה של הרבנות: "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו - מאסר שנתיים". פת טען, כי מדובר בפעולות הנעשות תוך התרסה מכוונת נגד הרבנות הראשית ונגד החוק.
וינשטיין לא השיב לפנייתו של פת וכך גם מחליפו,
אביחי מנדלבליט. רק בחודש מאי השנה - כמעט שלוש שנים לאחר מכתבו של פת - שלח אליו למברגר את תשובת הפרקליטות (ונימק את העיכוב ב"חילופי גברי בלשכות המטפלות בפנייה בפרקליטות המדינה"). לגופם של דברים כותב למברגר, כי לא מצא שיש מקום להורות על חקירה פלילית. הוא אומר כי קביעת העבירה הפלילית שציין פת נעשתה באוקטובר 2013, במסגרת תיקון לפקודת הנישואין, וממשיך:
"התיקון בעניין העבירה הפלילית התקבל כהסתייגות ב'ישורת האחרונה' של הליך החקיקה, במהלך ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק במליאת הכנסת, ומבלי שתואם עם משרד המשפטים, והוא לוקה, למרבה הצער, בחוסר בהירות". לדבריו, בישיבה בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי,
רז נזרי, גובשה עמדתו של היועץ ולפיה חובת רישום הנישואין חלה על נישואין שנערכו כדין תורה. "מבדיקה שערכנו עלה כי בפועל, עד היום, לא הייתה אכיפה פלילית של העבירה", מציין למברגר.
בסיום מכתבו אומר למברגר: "בשים לב לאמור לעיל בדבר עמימות לשון החוק ובהעדר אכיפה עד כה, וכן נוכח חלוף הזמן, סברתי כי אין מקום להורות על פתיחה בחקירה במקרים המובאים בפנייתך". למברגר שלח העתק ממכתבו לנזרי ולפרקליט המדינה,
שי ניצן - דבר המלמד שהנאמר בו מקובל עליהם.
מתשובתו של למברגר עולות הנקודות הבאות:
-
1. הפרקליטות מסתייגת מקביעת המחוקק לפיה עריכת נישואין בניגוד לחוק היא עבירה פלילית, משום שקביעה זו לא תואמה עם משרד המשפטים.
2. לדעת הפרקליטות, מדובר בחוק פגום מבחינת ניסוחו ולכן יש קושי לאכוף אותו.
3. לדעת הפרקליטות, העובדה שחוק פלילי מעולם לא נאכף - היא סיבה להמשיך ולא לאכוף אותו.
4. הפרקליטות נזקקה כמעט לשלוש שנים לענות על פנייתו של פת - ואז אמרה שבגלל חלוף הזמן אין מקום לפתוח בחקירה.
השורה התחתונה היא, שהפרקליטות נטלה לעצמה את הרשות להתעלם מחקיקה פלילית ולהפוך אותה לאות מתה, משום (או מתוך מחאה) שהמחוקק "העז" למלא את תפקידו בלא לתאם (או לקבל אישור) מהדרג הפקידותי במשרד המשפטים.
