מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן [צילום: דוברות משרד הפנים]
קיש: "לעבור למדד חוסן רשותי" |
יו"ר ועדת הפנים: לא יכול להיות שהמדד הסוציו-אקונומי יהיה מרכיב כל כך משמעותי בתקציב הרשות המקומית ● "משרד הפנים חייב לשנות את הנוסחה, לא נכון להסתמך על מדד הסוציו בתקציב הרשות. בינתיים צריך להקפיא את המענקים כפי שהיו ב-2018 ולכל הפחות ליצור מדרוג סביר לרשויות שמענקי האיזון שלהן מקוצצים"
"לא יכול להיות שהמדד הסוציו-אקונומי יהיה מרכיב כל כך משמעותי בתקציב הרשות המקומית", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש בדיון (יום ב', 10.12.18) על תקציב הרשויות המקומיות ותלותו במעמד הסוציו-אקונומי של התושבים, "לא יכול להיות שיקצצו קיצוץ גדול בין תקציב 2018 של ישוב לתקציב 2019. אין לו שום סיכוי לעמוד בזה. שמשרד הפנים יתכנס למהלך קיצוץ של אחוז אחד בתקציב. המדרוג צריך להיות סביר. לבוא לרשות שיש לה תקציב 120 מיליון ולהוריד לה 15% - לא ילך".
ועדת הפנים פונה למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה האחרים, שיתייחסו לדירוג כפי שהיה ב-2018, ואת השינוי שהיה אמור להיות בין מענקי 2018 ל-2019 יקפיאו עד שיגובש מדד חוסן יישובי.
בדיון הסתבר שעם פרסום נתוני הלמ"ס על מעמדם החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות, 26 רשויות מקומיות מצאו עצמן עולות בדירוג בשל התחזקות האוכלוסייה. נוסחת מענקי האיזון, המהווים אחד המקורות התקציביים החשובים של רשויות מקומיות שאין להן מספק אזורי תעשיה ומסחר, מושפעת מאוד מהמדד החברתי-כלכלי, וכך, שבועות ספורים לפני סיום השנה התברר שבתקציב 2019 ייגרע מכל אותן רשויות חלק נכבד מהכנסתן.
משרד הפנים פתח במהלך לחישוב 'מדד חוסן יישובי', אך בשל חילוקי דעות מקצועיים עם הלמ"ס המהלך הוקפא.
מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים: "מה קרה בין 2012 ל-2018? מענק האיזון גדל ב-900 מיליון שקל. עשרות רשויות נהנו מגידול משמעותי. על התוספת הזו נוספה הקרן לצמצום פערים. תוסיפו החלטות ממשלה בעניין בדואים, דרוזים - עוד מאות מיליוני שקלים לרשויות. היה תיקון נוסחת מענק האיזון שנתן תוספת של למעלה מ-2 מיליארד בשנה לרשויות חלשות. מה צריך לעשות? יש רשויות שצריך להגדיל את מקורות הכנסתן. ואין מנוס מלעשות משהו עם עשרות הרשויות שעברו טלטלה כשהמעמד הסוציו אקונומי שלהן השתפר".
איל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים: "מעודדים אותנו לא להשקיע בחינוך, לא להביא אוכלוסיות חזקות, כי אז הרשות שלך תפשוט רגל".
אדגר דכואר, ראש מועצת פסוטה: "אנחנו ישוב פריפריאלי בצפון. עלינו מדירוג סוציו-אקונומי 4 ל-6 בשנתיים. אין לנו אזור תעסוקה, אין ארנונה מסחרית. הארנונה למגורים לא מספיקה. ב-2016 הפסדתי מענק שניתן לישובים ערביים, כי הוא ניתן רק לדירוג 4-1. אין קשר בין המצב הסוציו-אקונומי של התושבים למצב הרשות. בגלל הסוציו הגבוה דורשים ממני גם מצ'ינג גבוה, ואני לא יכול להיכנס למיזמים חדשים".
עומר ואכד נאסר, ראש מועצת עראבה: "במצב הסוציו אקונומי שלנו לא חל שינוי. אני שמח שאני בתחתית הסולם".
אברהים אלהוואשלה, ראש מועצת נווה מדבר: "אנחנו אומנם בסוציו אקונומי 1, אבל אני מתריע".
ג'קי לוי, ראש עיריית בית שאן: "גם לקולות קוראים אי-אפשר לגשת מסוציו 7. אומרים לך שב ואל תעשה. אנחנו רחוקים, במיקום גרוע, המדד הסוציו-אקונומי עולה ואתה נדפק שוב. זו משימה ששנים ברחו ממנה".
טל גורקי, ראש מועצת פרדסיה: "לפני שנתיים עליתי ממדד 6 ל-8. זה קטלני. אני הולך להעלות ארנונה. אני יכול להיבחר, לא יכול לחיות. תקפיאו את 2018-19, עד שיהיה מדד חוסן חדש".
סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם: "לפני 30 שנה הייתי בסוציו 1-2. עשיתי הכל כדי להצליח. ב"ה אחרי 30 שנה יש לנו 90% בגרות ומקום שני אחרי מודיעין בקצונה וגיוס לצה"ל. עשיתי הכל. הקמתי היי-טק. האוכלוסייה גדלה מ-5000 ל25,000, מתוכם 15,000 רופאים והייטקיסטים. עלינו לסוציו 7. אין לנו יותר מענקים. אני צריך לממן 2000 יחידות דיור בעיר במצ'ינג של 20-30%".
ועדת הפנים פונה למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה האחרים, שיתייחסו לדירוג כפי שהיה ב-2018, ואת השינוי שהיה אמור להיות בין מענקי 2018 ל-2019 יקפיאו עד שיגובש מדד חוסן יישובי.
בדיון הסתבר שעם פרסום נתוני הלמ"ס על מעמדם החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות, 26 רשויות מקומיות מצאו עצמן עולות בדירוג בשל התחזקות האוכלוסייה. נוסחת מענקי האיזון, המהווים אחד המקורות התקציביים החשובים של רשויות מקומיות שאין להן מספק אזורי תעשיה ומסחר, מושפעת מאוד מהמדד החברתי-כלכלי, וכך, שבועות ספורים לפני סיום השנה התברר שבתקציב 2019 ייגרע מכל אותן רשויות חלק נכבד מהכנסתן.
משרד הפנים פתח במהלך לחישוב 'מדד חוסן יישובי', אך בשל חילוקי דעות מקצועיים עם הלמ"ס המהלך הוקפא.
מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים: "מה קרה בין 2012 ל-2018? מענק האיזון גדל ב-900 מיליון שקל. עשרות רשויות נהנו מגידול משמעותי. על התוספת הזו נוספה הקרן לצמצום פערים. תוסיפו החלטות ממשלה בעניין בדואים, דרוזים - עוד מאות מיליוני שקלים לרשויות. היה תיקון נוסחת מענק האיזון שנתן תוספת של למעלה מ-2 מיליארד בשנה לרשויות חלשות. מה צריך לעשות? יש רשויות שצריך להגדיל את מקורות הכנסתן. ואין מנוס מלעשות משהו עם עשרות הרשויות שעברו טלטלה כשהמעמד הסוציו אקונומי שלהן השתפר".
איל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים: "מעודדים אותנו לא להשקיע בחינוך, לא להביא אוכלוסיות חזקות, כי אז הרשות שלך תפשוט רגל".
אדגר דכואר, ראש מועצת פסוטה: "אנחנו ישוב פריפריאלי בצפון. עלינו מדירוג סוציו-אקונומי 4 ל-6 בשנתיים. אין לנו אזור תעסוקה, אין ארנונה מסחרית. הארנונה למגורים לא מספיקה. ב-2016 הפסדתי מענק שניתן לישובים ערביים, כי הוא ניתן רק לדירוג 4-1. אין קשר בין המצב הסוציו-אקונומי של התושבים למצב הרשות. בגלל הסוציו הגבוה דורשים ממני גם מצ'ינג גבוה, ואני לא יכול להיכנס למיזמים חדשים".
עומר ואכד נאסר, ראש מועצת עראבה: "במצב הסוציו אקונומי שלנו לא חל שינוי. אני שמח שאני בתחתית הסולם".
אברהים אלהוואשלה, ראש מועצת נווה מדבר: "אנחנו אומנם בסוציו אקונומי 1, אבל אני מתריע".
ג'קי לוי, ראש עיריית בית שאן: "גם לקולות קוראים אי-אפשר לגשת מסוציו 7. אומרים לך שב ואל תעשה. אנחנו רחוקים, במיקום גרוע, המדד הסוציו-אקונומי עולה ואתה נדפק שוב. זו משימה ששנים ברחו ממנה".
טל גורקי, ראש מועצת פרדסיה: "לפני שנתיים עליתי ממדד 6 ל-8. זה קטלני. אני הולך להעלות ארנונה. אני יכול להיבחר, לא יכול לחיות. תקפיאו את 2018-19, עד שיהיה מדד חוסן חדש".
סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם: "לפני 30 שנה הייתי בסוציו 1-2. עשיתי הכל כדי להצליח. ב"ה אחרי 30 שנה יש לנו 90% בגרות ומקום שני אחרי מודיעין בקצונה וגיוס לצה"ל. עשיתי הכל. הקמתי היי-טק. האוכלוסייה גדלה מ-5000 ל25,000, מתוכם 15,000 רופאים והייטקיסטים. עלינו לסוציו 7. אין לנו יותר מענקים. אני צריך לממן 2000 יחידות דיור בעיר במצ'ינג של 20-30%".
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X 
; פייסבוק
; פייסבוק
|
|
+מלוא מידע החרום יועבר לאיחוד הצלה
20:57 10/12/18 | איציק וולף | לרשימה המלאה
המטרה: הצלת חיים [צילום: איחוד הצלה]
על-פי הנחיית משרד הבריאות מהערב יועבר מלוא המידע למוקד איחוד הצלה על-מנת שיוכלו להמשיך ולהציל חיים ▪ בעבר ניסה מד"א להילחם בארגון המתחרה תוך מניעת העברת מידע על מקרי חרום
המטרה: הצלת חיים [צילום: איחוד הצלה]
+ועדת הכלכלה אישרה תקנות הטלגרף האלחוטי
20:44 10/12/18 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
אילוסטרציה
אגרות התדרים יוצמדו למדד המחירים לצרכן בשל צמיחת התל"ג במגזר העסקי בקצב שנתי ממוצע של כ-6%, שיעור שאינו משקף נכונה את הערך הכלכלי שניתן להפיק מתדרי רדיו לשימושי סלולר
אילוסטרציה
+קרבנות מין יוכלו לחשוף זהותם בפייסבוק
20:42 10/12/18 | איציק וולף | לרשימה המלאה
בעידן me too החשיפה היא חלק מהטיפול [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין שיאפשר לנפגעי עבירות מין לחשוף את זהותם מבלי שיידרשו לאישור של בית המשפט
בעידן me too החשיפה היא חלק מהטיפול [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
+קרובי נרצחים בפיגוע יוכלו לבחור בית עלמין
20:42 10/12/18 | איציק וולף | לרשימה המלאה
הפיגוע במתחם שרונה חשף את הלאקונה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
57 חברי כנסת תמכו בקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק הקובעת כי מי שקרובו נהרג בפעולות איבה, יהיה זכאי לבחור את בית העלמין בו יובא הנפטר לקבורה
הפיגוע במתחם שרונה חשף את הלאקונה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
+מתלונני עבירות מין יוכלו לפרסם זהותם גם ללא הסכמה מבימ"ש
19:24 10/12/18 |
מליאת הנכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 136), התשע"ט-2018. מדובר בהצעה ממשלתית שיזמה שרת המשפטים איילת שקד אליה מוזגו הצעות פרטיות של חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, אורלי לוי אבקסיס ועליזה לביא. מתלונן בעבירת מין או נפגע בעבירה זו יוכל להביע את הסכמתו, בכתב, לעניין פרסום פרטיו או זהותו בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט כפי שנדרש היום. מטרתו של החוק המקורי שחוקק בשנת 1988, נועדה לייצר "קרקע בטוחה" לנפגעי עבירות מין להגיש תלונות ולשתף פעולה עם הליכים פליליים, בלי לחשוש כי זהותם תיחשף בניגוד לרצונם. הנחת המחוקק הייתה כי במרבית המקרים נפגע עבירת מין, או מתלונן בעבירה זו, מעוניין לשמור על פרטיותו ולא לאפשר פרסום של פרטים על אודותיו.
+"להקים צוות בינמשרדי להנגשת המידע הממשלתי בערבית"
19:22 10/12/18 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ח"כ ניבין אבו-רחמון [צילום: יח"צ]
כך קורא יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בדיון על מחסור במידע, זמינות ודרכי התקשרות, לאוכלוסייה הערבית ▪ מרכז המידע והמחקר של הכנסת: חוסר אחידות בעניין בין משרדי הממשלה
ח"כ ניבין אבו-רחמון [צילום: יח"צ]
+עד עשר שנות מאסר על גניבת נשק
18:53 10/12/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 135), התשע"ט-2018, של חברת הכנסת ענת ברקו. גניבת נשק, למעט גניבת חלק, אבזר או תחמושת, תיחשב "גניבה בנסיבות מיוחדות". כן נקבע לעבירה עונש מרבי של עשר שנות מאסר.
+הוארכה הוראת שעה שנועדה לצמצם את האינטרס הכלכלי של המסתננים
18:42 10/12/18 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ט-2018. הוראת השעה תוקנה כך שתמשיך לעמוד בתוקף למשך שנתיים מיום תחילתו של החוק, שבמהלכם ימשיכו להיבחן נחיצותו של האיסור, יעילותו ודרכי אכיפתו בנוגע להתמודדות עם תופעת ההסתננות וצמצום האינטרס הכלכלי שלה עבור המסתננים.
+"80% מהקבוצות עלולות לקרוס"
18:10 10/12/18 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ארז חלפון [צילום: דניאל בר-און]
התנגדות מקיר לקיר בוועדת הכלכלה להצעת חוק שידורי הספורט ▪ כבל על שר התקשורת: כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים - הצעת החוק עושה חצי עבודה ותפגע בקבוצות הקטנות ▪ מנכ"ל משרד התקשורת: השר מבקש שבועיים לעבודה משותפת לעידכון הצעת החוק ▪ מנכ"ל משרד הספורט: לא יכולים להיות שותפים לפגיעה בקבוצות הקטנות - לא הייתה עבודת מטה מסודרת
ארז חלפון [צילום: דניאל בר-און]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| קיש: "לעבור למדד חוסן רשותי" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
