ללא המגזר העסקי הרשות לאבטחת התשתיות <br>הלאומיות לא תתמודד עם איומי טרור קיברנטיים

"ללא המגזר העסקי, לא תהיה מסוגלת הרשות לאבטחת התשתיות הלאומיות, לתת מענה של ממש להתמודדות עם איומי טרור קיברנטיים". כך טוען מייסד ונשיא קומסק, חברת הייעוץ לאבטחת מידע, ניסים בר-אל.

בר-אל יפתח את המושב העוסק בסכנות ואיומים בעידן האינטרנט, בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. בר-אל מתכוון בהרצאתו, לקרוא לסקטור העסקי לשתף פעולה בהקמת גוף מקצועי שיגבש מדיניות הגנה על תשתיות לאומיות. בר-אל הוא יועץ אבטחת המידע לאיגוד הבנקים ומשמש בנוסף בתפקיד יו"ר ועדת אבטחת המידע של ארגון ICC (ארגון המסחר העולמי).

בארה"ב, נערך הממשל למלחמה בטרור הממוחשב תוך הקמת גופים אחראיים, קביעת אסטרטגיות והקצאת תקציבים לנושא. בישראל התקבלה החלטת ממשלה המורה על הקמתה של רשות לאומית לאבטחת התשתיות הלאומיות מפני התקפה של ה-Cyber Terror, אך האם ישראל מוכנה למלחמה ממוחשבת? לא בהכרח.

לדעת בר-אל, רק גוף שמגיע מהשטח עצמו, עוסק ביומיום בשאלות אבטחת מידע ומצוי בכל השינויים הטכנולוגיים, יכול לתת מענה של ממש להערכות והתמודדות המדינה עם איומי טרור קיברנטיים, המכוונים לתשתיותיה הלאומיות.

לדבריו, "Cyber Terror הוא איום חדש יחסית, מיידי ומוחשי, המאיים לשתק מדינות על-ידי מתקפה משולבת על מערכות מחשוב מרכזיות של התשתיות הלאומיות (כמו מערכות מים, חשמל, תקשורת, מערכות בנקאיות וכו'). כמי שמובילים את תחום הייעוץ באבטחת מידע, בנינו את "מודל קומסק" המציע הליך התארגנות שקול להגנה על תשתיות לאומיות. אני מקווה כי נוכל לרתום את מומחי אבטחת המידע, המפתחים והמשווקים לטובת קידום מימושו של מודל זה".

מתווה הפעולה שמציעה קומסק כולל 3 שלבים:

1) ברמת הארגון - יש להיערך להקמת מערכת אינטגרטיבית לניתוח, עיבוד וריכוז אירועי התראות אבטחת מידע למרכז אבטחה ארגוני (SIM).

2) ברמת הסקטור העסקי - הסקטורים העסקיים השונים יגבשו תוכניות פעולה המותאמת לאופי הפעילות העסקית ולאופן ההתגוננות המותאמת להם.

3) ברמה הלאומית - על הסקטורים השונים להתארגן בשילוב גורמי ממשלה, הרשות הלאומית לאבטחת מידע והציבור לשם קביעת אסטרטגיה לאומית כוללת.