כרמל מעודה, המואשמת בהתעללות קשה בילדי המעון שניהלה, תשוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. כך קובע (יום ה', 19.9.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

נגד מעודה הוגש כתב אישום ובו 18 אישומים על התעללות ב-11 מילדי המעון שניהלה בראש העין. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על חלופת מעצר, באומרו ש-מעודה תתקשה להתמודד עם הלחצים הצפויים בעת מעצר הבית, וכי התמיכה הניתנת לה בבית המעצר מיטיבה עימה. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט חגי טרסי) קיבל את בקשת המדינה והורה לעצור אותה עד תום ההליכים.

בקבלו את ערעורה של מעודה אומר עמית, כי אכן מדובר בכתב אישום קשה במיוחד, אך "עם זאת, לא נלאה מלחזור ולהסביר לקורא, וגם לציבור ולהורים הזועמים והכואבים, כי מעצר
לחוד ומאסר לחוד, כי המעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, וכי חומרת העבירות אינה מהווה עילת מעצר לפי חוק המעצרים". חומרת העבירות במקרה זה אינה מהווה אינדיקציה למסוכנות המחייבת להותיר את מעודה במעצר מלא, שכן הוא עוסק בנסיבות מיוחדות של טיפול בילדים.

עמית מוסיף: "בית משפט קמא סמך ידיו גם על תסקיר המעצר שנערך בעניינה של העוררת, ולפיו לא ניתן לשלול אפשרות שהקושי של העוררת להתמודד עם הלחצים הצפויים לה יוביל אותה לפגוע באחרים או בעצמה. ברם, לא הרי קושי בהתמודדות עם לחצים כהרי עילת המסוכנות. העובדה שהעוררת נתונה ללחצים, שמא גם לאיומים כלפיה, אינה מקימה עילת מעצר. חוק המעצרים אינו מכיר ב'מעצר הגנתי'. לדידי, אף מדובר בשיקול זר, באשר קשה להלום כי ההחלטה אם לעצור אדם תהא תלויה בלחצים
חיצוניים מצד הציבור או מצד נפגעי העבירה, עם כל ההבנה לזעמם ולכאבם (שאר באו לידי ביטוי גם בהתפרצויות מצידם במהלך הדיון, ואין אלא להצר על כך).

"המשיבה טענה כי עדיף לעוררת להישאר במעצר, שם היא מקבלת את הטיפול והתמיכה להם היא נזקקת, כך שמסגרת המעצר מיטיבה עמה. אלא שגם טיעון פטרנליסטי זה, לפיו טוב לו לעצוּר לשהות במעצר ולא בחלופת מעצר, אינו מהווה עילת מעצר". עמית הורה לשחרר את מעודה למעצר בית בכתובת שנותרה חסויה, תוך מניעת ביקורים של קטינים באותו בית. את מעודה ייצג עו"ד אפרים דמרי, ואת המדינה - עו"ד נורית הרצמן.