חברי הכנסת כץ ועטיה תומכים במועמדות סער בפריימריז

אני מסופק שתזכור, ח"כ לפיד, שנפגשנו לפני שנים כשבאתי לבקש את עזרתך, איש הטלוויזיה הפופולרי, למיזם שהשיק המרכז שלנו שמטרתו הייתה צמצום העוני בישראל, בעיה נוראה הקיימת לבושתנו כבר כמאה שנים, עקב המבנה המעוות והמושחת של הפוליטיקה והכלכלה בישראל והאדישות המבישה של האליטות הפוליטיות והחברתיות שלנו.

ההגינות מחייבת. גם את העסקנים הפוליטיים. הם באים לבקש את אמון הציבור, ואם לא ייאמנו איך יזכו באמון? מפלגות הרצות ממותגות בשמות שאין בהם תוכן אידאולוגי פוליטי, כגון הליכוד, או כחול לבן, או המערך בשעתו, או כיוצא באלה, לא קבעו בשמן מה הן, את מי הן אמורות לייצג, למה הן חותרות. הזהות שלהן ידועה לציבור. לוח השמות שלהן הוא נויטרלי. אבל מפלגה המודיעה לציבור כי היא מפלגת הציונות הדתית, כפי שעסקני הבית היהודי והאיחוד הלאומי, ושיירי הבית היהודי, ואולי גם עוצמה, ובתקוות מסוימות גם הימין החדש, מכריזים, עלולה להיתבע על הטעיה.

לאחר רדת המסך בהצגה המשונה הזו במהלכה היינו עדים לניסיונות אמתיים או מדומים להקים ממשלה, ניאלץ על כורחנו לסבול מערכת בחירות נוספת, או שמא יהא מי שירצה לומר "מערכת בחילות נוספת".

נוכחתי שאביגדור ליברמן מציע להעניק לביבי חנינה בתנאי שיפרוש מהחיים הפוליטיים. איני יודע באילו תנאים, אבל זה דומה להצעה שהעליתי כאן כמה פעמים, שיפרוש עם חנינה וקלון, ושלום ולא להתראות.

בפעם השלישית בתוך פחות משנה נגררת מדינת ישראל לבחירות, בעלות של מיליארדי שקלים. חוסר היציבות הפוליטי אינו בריא גם מבחינת אמון משקיעים והרתעת מדינות אויב. הימין מאשים את לפיד, השמאל מאשים את נתניהו ויש מי שמאשימים את ליברמן. אבל האמת היא שהבעיה הבסיסית היא בשיטת הממשל ולא בפוליטיקאי זה או אחר.