בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
74% מהנבדקים לגילוי קורונה מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה, ומתוכם 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות מאז ההפניה לבדיקה - בעוד היעד של משרד הבריאות הוא עד 48 שעות. כך מגלה (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו בנושא הקורונה. משמעות הדבר היא, שבעשרות אלפי מקרים הולכים לאיבוד עד שלושה ימים הנחוצים לאיתור מהיר של מי שהיו במגעים עם החולים.
עוד מגלה הדוח, כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות (לאיתור נוגדנים בדם) בעלות כוללת של 112 מיליון שקל. אולם המשרד מתכנן לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות (אשר עלו 98 מיליון שקל) אין לו תכנון. בפועל הובאו לארץ 250,000 ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק 60,000 בדיקות. בסוף יולי פג תוקפן של חלק גדול מן הבדיקות; המשרד מסר, כי היצרן האריך את תוקף השימוש.
אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות לאסוף את מלוא הנתונים על פרק הזמן הנדרש להליכי הדיגום והבדיקה, כדי שיוכל לזהות את צווארי הבקבוק ולהסירם, וכך לקצר ולייעל את התהליך ולקדם את קטיעת שרשרות ההדבקה. הוא גם ממליץ למשרד לבחון דרכים לייעול ולקיצור של תהליכי הבדיקות - הן דרכים לקביעת מסלול מקוצר לקבלת הפניה לבדיקה והן שימוש בטכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות כיום. כמו-כן מומלץ שמשרד הבריאות יסיר חסמים המונעים מאנשים לבצע את הבדיקה, למשל המתנה בטלפון לקבלת מענה לצורך קבלת הפנייה לבדיקה. המלצה נוספת היא לעודד קבוצות נוספות לבצע בדיקות יזומות בסופי השבוע, ובכללם צוותים רפואיים, קבוצות אוכלוסייה בסיכון ומחלימים, כדי למצות את יכולת המעבדות.
משרד המבקר ממליץ למשרד הבריאות להנחות את קופות החולים, מד"א המעבדות, ושאר הגורמים העוסקים בלקיחת דגימות ובטיפול בהן, לקבוע שיטה סדורה ותקפה לבצע בדיקות איכות בשלב הדגימה, שאינה מתבססת על בדיקות אקראיות, לנתח את הגורמים לתוצאות השגויות של הבדיקות ולהביא לצמצום מספרן. עוד הוא ממליץ לבחון את העלות של בדיקות קורונה לצוותים מול התועלת הגלומה בהן, לשקול את התדירות הראויה של בדיקותיהם ואת סוג הבדיקות המתאים והיעיל לשם כך.
הדוח מציין, כי כל קופות החולים מעריכות, כי בחורף צפויה תחלואת הקורונה להתקיים בעת ובעונה אחת עם השפעת העונתית. היות שתסמינים נשימתיים מאפיינים את שתי המחלות, חשוב שקופות החולים ובתי החולים ייערכו כראוי לביצוע בדיקות לסובלים מתסמיני שפעת. הבדיקה העלתה, כי מפעילי המעבדות - בעיקר קופות החולים - צופים שיוכלו לבצע 86,000 בדיקות ביום - 39% יותר מהערכתו של משרד הבריאות. המשרד מסר בתגובה, כי הוא צופה שיתבצעו 100,000 בדיקות ביום, מחציתן בקופות החולים.
תומר מור - ממובילי מאבק המסעדות: "כמה אפשר להגיע לוועדות ולשמוע אותן תשובות? בכוח אתם מובילים שאנשים יעבדו בשחור" ▪ יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "מסעדנים דיברו בוועדה מדם ליבם אבל למשרד הבריאות לא היה חשוב לתת להם תשובות" (רותי תבור. אני לא מהלוזרים [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])
קבינט הקורונה קבע כי פתיחת חנויות רחוב, צימרים ושירותים קהילתיים תעלה לדיון רק ביום חמישי הבא ▪ בשבוע הבא יחודשו הלימודים בכיתות א' וב' ▪ יתאפשר ערבוב קפסולות מאותה שכבת גיל ומאותו מוסד חינוכי בצהרונים (המסחר מת בחודשי הקורונה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
מבקר המדינה ואנשי משרדו ראויים לתשבחות על בחינה בזמן אמת של היבטים חשובים ביותר במאבק בקורונה - אבל עיקר חסר מן הספר: אחריותו של הדרג המדיני ▪ בין אם הממשלה והעומד בראשה פעלו כראוי ובין אם שגו, חובה לבדוק זאת ולדווח לציבור ▪ נוצר הרושם, שאנגלמן נותן לנתניהו מה שרצה: ביקורת נוחה לו ולממשלתו
יותר חמור מהטעות של אגרנט [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
נתניהו. אף מילה על הטיפול המערכתי [צילום: לשכת ראש הממשלה]
פרופ' גרוטו נטש את הדיון לאחר חילופי דברים בנושא הפעלת הצימרים ▪ היו"ר מרגי: ההתנהגות הזו אינה מקובלת, אם לא אז שייקח חופשה או יצא לחל"ת" ▪ ח"כ חיים כץ בוועדת העבודה והרווחה: להחמיר את העונש לשבים לישראל המשקרים לגבי שהייה במדינות אדומות (פרופ' גרוטו בדיון בוועדת הכלכלה [צילום: מסך])
פחות מ-5% מן המגעים שמאתר השב"כ מתבררים כחולים בעצמם - לעומת 24% בתשאול של החולים שמקיים משרד הבריאות ▪ סגן ראש השב"כ אמר בתחילת יולי: "הכלי השב"כי הופך בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר" ▪ הסיוע בקורונה עלול לפגוע בשב"כ בעתיד בשל חשיפה מסוימת של יכולותיו
החקירות עדיפות על האיכון [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
ארגמן. לפני האישור הרשמי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
לחלק ניכר מן התלמידים החרדים והערבים אין מחשבים וחיבור לאינטרנט ▪ משרד החינוך: התחלנו לרכוש מחשבים ומודמים ▪ אנגלמן: לעבור לקיום לימודים במרחבים סביבתיים-עירוניים פתוחים
נזקים בשל העדר לימודים [צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90]
חלוקת מחשבים החלה רק לאחרונה [צילום: חורחה נובומינסקי, לע״מ]
החולים מוסרים מידע חלקי בלבד, כדי למנוע ממי שבאו איתם במגע את חובת הבידוד ▪ מספר החוקרים בישראל ביחס למספר התושבים עודנו נמוך מאשר במדינות אחרות (שיפור אחרי החבירה לפיקוד העורף [צילום: דו"צ])
שיעור זה גדול פי שישה מחלקם באוכלוסיית הקשישים הכללית ▪ מנהלי המוסדות מתקשים לחייב את העובדים לעבור בדיקות שוטפות (דרושות בדיקות לעובדים [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90])
רשות המיסים לא בדקה את זכאות העצמאים ▪ אנגלמן ממליץ להקל בהכרה בחובות אבודים, להעניק הקלות נקודתיות לענפים שנפגעו בצורה קשה במיוחד ולאפשר גם למייצגים לבקש את המענקים (המתנה של שעתיים למענה הטלפוני [צילום: ריצ'רד שירו, AP])
ביום שישי (23.10.20) התקבל במשטרת ישראל דיווח על מסיבת טבע בשטח פתוח בין כביש 2 לכביש 4 סמוך לשפיים. שוטרים שהגיעו למקום הבחינו בכ-150 משתתפים, מתוכם 3 עוכבו לחקירה בתחנת המשטרה: אחד מהם מארגן המסיבה, אחר - אחראי על ההגברה במקום והשלישי- היה ללא מסיכה לפניו ונשא תיק שהכיל למעלה מ-145 בקבוקי גז (קצפת). האחרון נקנס בדוח שלס 500 שקל בגין אי-עטיית מסיכה.
בהמשך, השוטרים קנסו את משתתפי המקום בעשרות דוחות בגין אי-עטיית מסיכה ומארגן המסיבה נקנס בדוח ע"ס 5,000 שקל. עם הגעת הניידת למקום, נזרק לעבר הניידת המשטרתית בקבוק משקה אלכוהולי אשר התנפץ וגרם לניידת נזק בדלת האחורית.
השוטרים לקחו לתחנת המשטרה את הציוד שנתפס במקום, שכלל בין היתר מחולל, רמקולים, תופים ומגברים. מארגן המסיבה זומן לשימוע בתחנת המשטרה.
במסגרת האכיפה היזומה שמבצעת משטרת ישראל לבחינת עמידה בהנחיות משרד הבריאות, חשפו הבוקר שוטרי תחנת נהריה מסעדה שפעלה בניגוד להנחיות משרד הבריאות ונפתחה ללקוחות שישבו במקום, שלא באמצעות משלוחי "קח ולך" כנדרש. לבעל המסעדה נרשם קנס בסך 5,000 שקל.
במשטרת ישראל התקבל הבוקר דיווח על תלמוד תורה שפועל בעיר רחובות, בניגוד לתקנות לשעת חרום. שוטרים שהגיעו למקום הבחינו בעשרות תלמידים הלומדים במספר כיתות. התלמידים נשלחו לבתיהם, למנהל המקום נרשם קנס על סך 5,000 ש"ח והמקום נסגר. ([צילום: דוברות המשטרה])
דווקא המשבר הנוכחי, יצר הזדמנות מצויינת לאותם עסקים קטנים ובינוניים שתקציבם מוגבל, אולם השתוקקו זה מכבר למשרד הממוקם בלב "מדינת תל אביב" ולשדרג את המשרד הישן והמסורבל שלהם, למשרד קטן, מאובזר, נוח, כלכלי ויעיל יותר (משרדים ריקים?)
בשבעת החודשים הראשונים של הקורונה (מארס-אוקטובר 2020) נפטרו 619 קשישים המתגוררים בבתי אבות ובדיור מוגן - 36% מכלל הנפטרים עד אותו מועד (3.10.20), וזאת למרות ששיעורם הוא פחות מ-1% מכלל האוכלוסייה. שיעור הדיירים מבין המתים מקורונה גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית הקשישים (70,000 דיירים מתוך 1.1 מיליון קשישים) - מוסר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על הקורונה. 80% מהנפטרים היו בני 80 ומעלה.
המענקים לעצמאים שנפגעו מן הקורונה ניתנו בלא לוודא שהם אכן זכאים להם, ואין ביטחון שתתבצע בדיקה בדיעבד. לפיכך, ייתכן שניתנו כספים למי שאינם זכאים להם. כך אומר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על משבר הקורונה.
שוק המשרדים מצוי כיום בעיצומו של משבר מהגדולים שידע מעודו, אולי אף הגדול ביותר. רצה הגורל שדווקא בעיצומם של בניית מיליוני מ"ר משרדים, חלקם הגדול ב"מדינת תל אביב", באה מגיפת הקורונה, טרפה את הקלפים, והותירה משרדים רבים כאבן שאין לה הופכין.
בדיון מקדים בין אנשי המל"ל ונציגי משרדי האוצר והבריאות לא הושגה הסכמה על פתיחת המסחר בשלב הבא. הדיון מתקיים לפני כינוס נוסף של קבינט הקורונה שימשיך לדון בשלב השני של ההקלות לקראת השבוע הבא.
"אם יש משהו שבאמת יחזיר אותנו לסגר שלישי, זה האירועים ההמוניים" - מתריע הפרופ' ארנון אפק, חבר בצוות המומחים של פרויקטו' הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בראיון לגלי צה"ל. הוא מוסיף, כי "הדרך הנכונה היא להשאיר לשטח את האוטונומיה".
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
ישראל נמנעת מהכרה ברצח העם הארמני, למרות ששליש מבני הארמנים נרצחו האירוע האסוני שפקד את העם הארמני במלחמת העולם הראשונה לא יוזכר בנוכחות נציג רשמי של ישראל