בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הרפובליקנים צפויים לשמור על השליטה בסנאט ולצמצם את הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים - מלמדות התוצאות שפורסמו עד כה (יום ה', 5.11.20, שעה 06:30). זאת, בניגוד להערכות לפיה הדמוקרטים עשויים להשתלט על הסנאט ולהגדיל את יתרונם בבית הנבחרים. התוצאות בקונגרס משקפות את חוזקו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, שכן גם אם יפסיד - המרוץ צמוד בהרבה מכפי שצפו הסקרים.
35 מושבים עמדו לבחירה מחדש, מתוך 30 רפובליקנים; הרוב שלהם בסנאט היוצא היה 53 מול 47. הרפובליקנים מחזיקים כעת ב-48 מושבים, לאחר שהשתלטו על מושב דמוקרטי אחד; גם לדמוקרטים יש 48 מושבים, לאחר שהשתלטו על שני מושבים רפובליקניים. ארבע מירוצים טרם הוכרעו. במקרה של תיקו, הקול המכריע שייך לסגן הנשיא, ולכן אם ג'ו ביידן ינצח - זקוקים הרפובליקנים לשלושה מושבים נוספים כדי לשמר את יתרונם. הדברים אמורים במהופך לגבי הדמוקרטים וניצחון של טראמפ.
ג'ון היקנלופר הדמוקרט גבר על הסנאטור המכהן קורי גרדנר בקולורדו, מארק קלי הדמוקרט גבר על הסנאטורית המכהנת מרתה מק'סאלי באריזונה (במקביל לאפשרות מהפך דמוקרטי גם בבחירות לנשיאות במדינה זו) ואילו תומי טוברוויל הרפובליקני גבר על הסנאטור המכהן דאג ג'ונס באלבמה. הרפובליקנים ניצחו בין היתר בטקסס (ג'ון קורנין המכהן גבר על מ"ג הגאר) ובאייווה (ג'וני ארנסט המכהנת גברה על תרזה גרפילד). שני הסנאטורים הרפובליקנים הבכירים ביותר שעמדו לבחירה שמרו על מושביהם: מנהיג הרוב, מיץ' מקונל, בקנטקי; ויו"ר ועדת המשפטים ומקורבו של טראמפ, לינזדי גראהם, בדרום קרוליינה.
קורי ברוקר הדמוקרט שמר על מושבו מטעם ניו-ג'רזי, לאחר שגבר על ריקין מהטה. סוזן קולינס, מן הסנאטורים הרפובליקנים היחידים שהתייצבו נגד טראמפ, ניצחה במדינת מיין את שרה גדעון הדמוקרטית. בצפון קרוליינה מוביל ת'ום טיליס, הרפובליקני המכהן, בפחות מנקודת האחוז על פני קאט קנינגהאם. בג'ורג'יה מוביל דייוויד פרדיו הרפובליקני במרוץ למושב אחד, ואילו על המושב השני יתקיים סיבוב נוסף בין קלי לופלר, הרפובליקנית המכהנת, לבין רפאל וורנוק. באלסקה מוביל הרפובליקני המכהן דן סליבאן ביתרון גדול.
בבית הנבחרים יש כעת לדמוקרטים 205 מושבים מול 190 לרפובליקנים; לניצחון דרושים 218 מושבים והדמוקרטים צפויים לשמור על השליטה שהשיגו בבחירות האמצע לפני שנתיים. אולם נראה שהרוב שלהם לא יישאר גדול כפי שהיה - 232 מול 190 (היו ארבעה מושבים ריקים). ננסי פלוסי תמשיך ככל הנראה לשמש כיו"ר בית הנבחרים; היו"ר נבחר בידי הסיעה המנצחת.
אם ביידן ינצח בבחירות לנשיאות והשליטה בקונגרס תמשיך להתחלק בין שתי המפלגות, יוכלו הרפובליקנים להקשות מאוד על תפקודו של ביידן. הסנאט הוא המאשר את המינויים הבכירים בממשל (החל משרי הקבינט) ואת השופטים הפדרליים, ויש צורך באישורם של שני הבתים לכל צעד חקיקה. במקביל, אם טראמפ ינצח - הוא יוכל להעביר את המינויים ויתקשה להעביר חקיקה, כפי שהיה בשנתיים האחרונות (מצב שהוביל בין היתר להשבתת חלק ניכר מן הממשל למשך חודש ומנע את העברת תוכנית הסיוע השנייה למאבק בקורונה).
"הטראמפיזם עשוי להפוך לגרסה האמריקנית של הפרוניזם" ▪ "לא משנה מי ינצח בקרבות המשפטיים; מחצית מן האמריקנים לא יראו בו נשיא חוקי" (יותר תומכים מאשר ב-2016 [צילום: מאט יורק, AP])
אחרי האש קול דממה דקה" ▪ אפילו הרפובליקנים, ועוזר אחד שהכין אותו לעימותים בטלוויזיה, הגיבו כי אין סיבה להתייחס ברצינות להאשמותיו של הנשיא המפסיד (טראמפ. שיקר ורימה [צילום: אוון ווצ'י, AP])
הוא נזק פוליטי, פגע מוסרי ▪ אולי עיצב את אמריקה כשהיא חלודה וקולה צורם, ואולי רק שיקף תופעה זו המתרחשת מאליה ומקבלת ממנו דרבון אוהד (טראמפ. תרבות השקר [צילום: אוון ווצ'י, AP])
חוכמתו של טראמפ היא בלתת לגיטימציה לשנאה, כך שגזענים, למשל, שכל הזמן שומעים כמה הם לא בסדר, ירגישו טוב עם עצמם, במיוחד לאחר שמונה שנים עם נשיא שחור ▪ טראמפ דאג לפרוק כל עול של מוסר, כך שלא משנה מה עשית, זה בסדר; הרי מנהיג העולם החופשי הוא בדיוק כזה (טראמפ. מעודד יצרים של שנאה [צילום: אוון ווצ'י, AP])
העיתון מפנה את תשומת הלב לגילויים רבים של התנדבות ופעילות אזרחית לפני הבחירות ובמהלכן, וקובע שזהו ביטוי לרוח הייחודית של הדמוקרטיה האמריקנית (מצביעים בנבאדה [צילום: סקוט סונר, AP])
אם ביידן ינצח במדינות בהן הוא מוביל כעת או בפנסילבניה בה הוא סוגר את הפער מטראמפ - הוא ינצח בבחירות ▪ טראמפ חייב לנצח בכל המדינות בהן הוא מוביל כעת ולהוסיף להן את אריזונה או נבאדה, בהן מוביל ביידן בהפרש קטן ▪ ביידן מוביל ב-68,000 קולות באריזונה; טראמפ מוביל ב-107,000 בפנסילבניה וב-13,500 בג'ורג'יה
שידור חי: תוצאות הבחירות בארצות הברית / NBC
ביידן בבית ילדותו בפנסילבניה [צילום: קרולין קסטר, AP]
טראמפ בנמל התעופה ראסל בג'ורג'יה [צילום: ברין אנדרסון, AP]
הסקרים שוב טעו בגדול וצריך להפסיק להאמין להם ▪ התקשורת לא קלטה את הלכי הרוח של הלטינים ▪ טראמפ הצליח להיבנות משנאתו כלפי התקשורת (ספירת קולות בפנסילבניה [צילום: מרי אלטפר, AP])
שלטונות אריזונה הורו לתקשורת לפנות את הבניין בו נספרים הקולות של המחוז הרביעי בגודלו בארה"ב; ספירת הקולות נמשכת ▪ CNN: רוב המפגינים תומכי טראמפ וחלקם חמושים
אין הכרעה בחמש מדינות המפתח בהן נמשכת ספירת הקולות ▪ הצטמצם יתרונו של ביידן באריזונה; יתרון זעיר בנבאדה ▪ יתרונו של טראמפ בפנסילבניה ובג'ורג'יה מצטמצם בהתמדה ▪ רוב הקולות שלא נספרו הם מההצבעה בדואר בה מוביל ביידן וממחוזות עירוניים בהם יש יתרון לדמוקרטים
ג'ו ביידן ממשיך להתקרב להשגת 270 האלקטורים הדרושים להיבחר לנשיא ארה"ב, אם כי הספירה במדינות המפתח טרם הושלמה. לביידן (יום ה', 5.11.20, בשעה 10:00) יש 253 אלקטורים, לעומת 213 לנשיא דונלד טראמפ.
ג'ו ביידן מכריז (יום ד', 4.11.20) שהוא עומד לנצח בבחירות לנשיאות. ביידן יצא לתומכיו במדינת דלאוור ונשא דברים בסגנון נשיאותי, אם כי נזהר שלא להכריז במפורש על נצחונו - בניגוד לדבריו של הנשיא דונלד טראמפ לפנות בוקר, שעוררו זעם רב. ביידן דיבר במקביל לעלייה ניכרת בסיכוייו לנצח, לאחר שזכה במדינות ויסקונסין ומישיגן, והוא מוביל באריזונה ונבאדה - ודי יהיה בכך כדי להביאו ל-270 אלקטורים. בשעה זו (23:30) יש לביידן 253 אלקטורים, ולטרמאפ - 213.
המפלגה הרפובליקנית מצליחה לשמור על הרוב שלה בסנאט - מעלות התוצאות החלקיות שפורסמו עד שעה זו (יום ד', 4.11.20 בשעה 14:30). לרפובליקנים יש 47 מושבים, לעומת 44 לדמוקרטים. 13 מירוצים טרם הוכרעו; הרפובליקנים זקוקים לעוד שלושה מושבים בלבד אם דונלד טראמפ ייבחר, ולארבעה אם ג'ו ביידן ייבחר, כדי לשמור על הרוב שלהם.
ג'ו ביידן נטל את ההובלה בבחירות לנשיאות ארה"ב (17:00, 4.11.20) בהפרשים קטנים מאוד, שעדיין אינם מבטיחים לו את הניצחון. מצבו של ביידן הולך ומשתפר ככל שמדינות המפתח סופרות יותר קולות שהגיעו בדואר, חלק משמעותי מהם - מריכוזים עירוניים. לביידן יש יתרון משמעותי בשני היבטים אלו. בשעה זו (21:30) לביידן 237 אלקטורים, מול 213 לטראמפ.
אריק הולדר היה שר המשפטים בממשלו של ברק אובמה (2015-2009). מייקל מוקאסי היה שר המשפטים בממשלו של ג'ורג' בוש הבן (2009-2007). מאמרם המשותף שפורסם בוושינגטון פוסט (3.11.20) נכתב בגוף ראשון, וכך מובאים כאן עיקריו.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
