בית הדין לעבודה בתל אביב מתבקש (18.2.21) למנוע פגיעה בתנאי העסקתם של שני עובדים המסרבים לקבל את החיסון נגד הקורונה, ולהוציא צווים הצהרתיים שימנעו את פיטוריהם בשל כך. הפסיקה בתיקים אלו עשויה להיות השלב הראשון בקביעת מדיניות שיפוטית בנושא, ככל שתגיע לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה ואולי גם בעתירה לבג"ץ לאחר מכן.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום ד', 17.2.21) את החוק המתיר העברת מידע על מתחסנים לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך "לצורך עידוד האוכלוסייה להתחסן וסיוע לזקוקים לכך". האישור התקבל כ-24 בלבד לאחר שפורסם תזכיר החוק להערות הציבור, ותוך שינוי אחד קטן בלבד, לאחר שהתקבלו 13,157 הערות מן הציבור עליו, ומבלי שפורט האם הוכנסו בהצעה שינויים ומהם השינויים שהוכנסו בו.

לא ניתן לקבוע חובת חיסון גורפת של עובדים במגזר הפרטי, ולא ניתן לאסור בצורה גורפת על מעסיקים לדרוש התחסנות של עובדיהם. כך אומר (יום ה', 18.2.21) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי. לדבריו, משרד הבריאות ולשכת היועץ מקדמים הצעת חוק שתאפשר לדרוש התחסנות מעובדים כמו מורים וצוותי הוראה.

עם פקיעת הסגר השלישי, שנכנסה לתקפה ביום ראשון ה-7.2.2021, מרבית המגבלות שהוטלו על המשק במהלך הסגר לא הוסרו. אף שכך, מניתוח עומק על נתוני התעסוקה של השבוע הראשון של החזרה לשגרה (7.2.2021-13.2.2021) שערכה מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה המתפרסם היום (יום ה', 18.2.21) עולה כי יחס החוזרים-נרשמים הכפיל עצמו ב 2.4 בהשוואה לשבוע שקדם לו - מ-0.55 בשבוע האחרון לסגר ל 1.32 בשבוע הראשון מאז היציאה מהסגר. למעשה בשבוע זה, 14,317 חזרו לעבודה לעומת 10,873 שנרשמו כדורשי עבודה חדשים, מספר הנרשמים הנמוך ביותר מאז החל הסגר אם כי גבוה יותר בהשוואה לשבועות שקדמו לסגר.

ברוך ה' מדינת ישראל השיגה כמות של מנות חיסונים אדירה שיכולה להספיק לכל האוכלוסייה. אולם למרות שבהתחלה הייתה היענות גדולה להתחסן, דבר שייתכן שהיה מסייע בידינו לצאת כבר מהמגיפה הנוראה הזאת. אבל בעוונותינו המרובים הואיל ובעידן הדמוקרטי שולטת התקשורת החברתית וישנם דעות מיעוט בקרב הרופאים ביחס לחיסונים ולמגיפה, רבים מחליטים להימנע מן החיסונים. עינינו רואות ולא זר כיצד רבים מדי יום ביומו חולים בקורונה וכיצד רבים הנפטרים מחמת המגיפה הנוראה הזאת.