בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
דוח חדש של הבנק העולמי מציין כי ההשפעות של מגיפת הקורונה ממשיכות לפגוע קשה בכלכלה הפלשתינית שכבר מקרטעת, וכתוצאה מכך התכווץ התוצר המקומי הגולמי ב-11.5 אחוזים בשנת 2020, אחת הירידות הקשות ביותר שנרשמו.
לפי הדוח, הכלכלה הפלשתינית במצב קשה מאוד עקב המשבר הבריאותי והכלכלי העולמי, לאחר שסבלה מ-3 תקופות סגר במרס, יולי ונובמבר 2020, האטה כלכלית קשה, ומשבר פוליטי עם ישראל שעיכב את העברת המיסים שישראל גובה עבור הרשות במשך חצי שנה (מאי-נובמבר 2020). כתוצאה מכך, שיעור האבטלה בשטחי הערבים הגיע לכ-28.5% בסוף הרבעון השלישי של 2020, הכולל שיעור אבטלה של כ-49% ברצועת עזה ושיעור אבטלה של כ-19% ביהודה והשומרון. שיעור העוני עלה לכ-30% כאשר כ-1.4 מיליון מערביי השטחים חיים מתחת לקו העוני. ההשפעה המשולבת של המגפה, הפסקת הכנסות מגביית המיסים וירידה של 20% בסיוע בינלאומי הביאו לפער תקציבי, לאחר הסיוע שהתקבל, של מעל למיליארד דולר - הגבוה ביותר מזה שנים.
דוח המעקב יוצג (23.2.21) לוועדת הקשר האד-הוק (AHLC) במהלך ישיבה מדינית מקוונת לפיתוח סיוע לפלשתינים. הדוח מדגיש אתגרים קריטיים העומדים בפני כלכלת הרש"פ ומתאר את ההשפעה של הקורונה על תחום הבריאות ואת צעדי המדיניות שאומצו עד כה.
עוד לפני שמשבר הקורונה החל, התחזית לכלכלה הפלשתינית הייתה עגומה עם רמות צמיחה נמוכות, גירעונות כספיים מתמשכים, שיעורי אבטלה גבוהים ועוני גובר. המצב החמיר עם ההשפעות המשולבות של המגיפה והפסקת העברת כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות, מה שהוביל לאחת ההתכווצויות החדות בפעילות הכלכלית.
הרשות הפלשתינית מתכננת לחסן 20% מתושביה בחיסונים המסופקים לה חינם במסגרת התוכנית הבינלאומית COVAX, בגיבוי ארגון הבריאות העולמי. משרד הבריאות הפלשתיני מתכנן לרכוש חיסונים נוספים כדי לחסן 60% מהאוכלוסייה, בעלות כוללת של כ-55 מיליון דולר, מהם קיים פער של 30 מיליון דולר. עד כה קיבלה הרשות פחות מ-20,000 מנות חיסונים. בעוד שישראל מובילה את העולם מבחינת חיסונים לנפש, נטען כאילו משרד הבריאות הישראלי לא גיבש אסטרטגיית הקצאה לתמיכה בשטחים, מעבר ל-5,000 חיסונים שהועברו לחיסון עובדי מערכת הבריאות.
בין המלצות הדוח - שיפור התיאום בין הרשות לישראל למיגור המגיפה וניהול מערך החיסונים, והפחתת את האתגרים של בקרת הגבולות לאפשר רכישת ציוד רפואי מציל חיים. תיאום זה הינו קריטי בזמן שהרשות מגבשת את תוכניות פריסת החיסונים שלה. בנוסף, הדוח ממליץ להקים מרכז פעולות חירום לבריאות הציבור כדי לרכז את ניהול הנתונים ותהליכי קבלת החלטות מושכלים אשר ישמש כגוף תיאום יעיל עם כל השותפים. עקב אובדן משמעותי בהכנסות, התורמים יכולים לסייע במיגור האתגרים הבריאותיים באמצעות השקעות מוגברות לסיוע עם המגיפה תוך כדי הבטחת המשכיות שירותי הבריאות החיוניים והכנסת חיסונים.
כוחות צה"ל ושב"כ עצרו בחודש שעבר את החשודים בביצוע ניסיון הפיגוע המשולב סמוך לכפר יעבד ▪ החוליה נעצרה בכפר קבטיה בעקבות מידע מודיעיני של שב״כ במהלך מבצע מעצרים רחב של יחידת דובדבן, סיירת צנחנים וכוחות מיוחדים של משמר הגבול
על-פי ציוויי הפרשה נר התמיד אמור לדלוק באהל מועד מחוץ לפרוכת ▪ הצו הזה מופיע גם בספר "ויקרא" כ"ד המדגיש "צו את ישראל ויקחו אליך שמן זית להעלות נר תמיד" ▪ זה נר הדולק תמיד וללא הפסק (תפילת האדם [צילום: AP])
נדהמתי להיווכח כי המינהל האזרחי מתרץ את הפקרת מזבח יהושע בהר עיבל בטענה כי אין לו אחריות על אתרי עתיקות בשטח B. אולם, גם אם האתר בהר עיבל נמצא בשטח B, שבו יש לפלשתינים סמכויות אזרחיות, הרי חלות על שטח זה הגבלות ברורות לגבי נכסים לאומיים והיסטוריים שאינם שייכים לפלשתינים. כמו-כן, המנהל האזרחי מתעלם מכך שמדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המחייבות שמירת אתרים היסטוריים, והדבר תקף גם לגבי אתרים יהודיים...
לפי התובנה המקובלת והתקינות הפוליטית, הרשות הפלשתינית נכונה לדו-קיום בשלום עם ישראל; דו-קיום בשלום יקודם על-ידי הגברת התמיכה ברשות הפלשתינית; הרשות הפלשתינית רואה בסיום "כיבוש 1967" את ליבת שאיפותיה ומדיניותה; וסיום "כיבוש 1967" (שטחים-תמורת-שלום) הוא תנאי לדו-קיום בשלום. האם הנחות אלו תואמות את המציאות הפלשתינית?
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, רבקה פוקס, דחתה תביעה נגד הרשות הפלשתינית שהגישו קרובי הקורבנות בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה באוקטובר 2003. פוקס קבעה, כי התובעים לא הוכיחו שהרש"פ התרשלה בצורה שאפשרה למחבלת, חברת הג'יהאד האיסלאמי, לבצע את הפיגוע בו נרצחו 21 בני אדם ונפצעו 51.
הרשות הפלשתינית, במעשה אנטישמי ונתעב מאין כמוהו, הציבה צלם בהיכל והרסה והשחיתה חלקים ממזבח יהושוע בן נון בהר עיבל. זהו פשע איום ונורא שייזכר לדראון עולם וכבכייה לדורות, שכן את המעשה המתועב אין להשיב. אין מילים לתאר את גודל הכאב הקשה מנשוא; שום סידור של אותיות אחת אחרי השנייה, או שילוב של הגה אחר הגה, לא יוכלו לזקק את הרגש שעומד בצל הדמעות - דמעות שכל יהודי באשר הוא צריך להזיל. נדמה ששום דבר אינו יכול לנחם ולהרגיע את הדמעות, ועדיין, כדברי הנביא ישעיהו - "נחמו נחמו עמי". חלק מההרס אומנם שוקם, חלק אחר לא היה ניתן לשקם, אך שיקום עכשווי אינו שווה לבנייה שבוצעה לפני כ-3,000 שנה; השמת אבן על אבן על-ידי אנשים החיים כיום אינה דומה לאותו מעשה על-ידי אלו שיצרו את ההיסטוריה.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה