מסמך חדש של מכון ראות קובע כי איום חדש מתפתח לקהילות יהודיות מצד השמאל הרדיקלי בארה"ב על-רקע עליית פוליטיקת הזהויות. תופעה אותה מכנה מכון ראות כ'שיח הפרוגרסיבי הרומס', מתארת את מאפייני השיח הנוכחי של השמאל בארה"ב, אשר לרוב באופן לא מכוון, חותר בלגיטימציה של הקהילה היהודית בארה"ב להגדיר בעצמה את אורח החיים שלה, הסיפור (נרטיב) שלה, כמו גם את האיומים הנשקפים לה.
דפנה קאופמן, הכותבת המובילה של המסמך מסבירה: "המאבק בארה"ב נגד אפליה וגזענות מושתת על חוויות האפליה של השחורים בארה"ב, ולכן הקטגוריות לאפליה בשיח של השמאל האמריקני מבוססות לרוב על צבע עור ומעמד כלכלי. מכאן שנוצר חוסר הלימה בין מאפייני השיח הזה לבין החוויה היהודית, ויהודים נתפסים פעמים רבות כגורם שיש לו אחריות למנגנון הדיכוי החברתי הלבן".
במסמך נטען שלא ניתן להתעלם מכך שקיים זרם רדיקלי המקדם במכוון סדר-יום אנטי-ישראליות וחותר תחת הממסד היהודי ותחת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. אף כי היום יש כמה חברות קונגרס אשר מזוהות עם זרם זה, ערן שישון, מנכ"ל ראות אומר "שהשיח הפרוגרסיבי הרומס לרוב אינו ניזון בהכרח משנאה, אלא מתרחש כפועל כתופעת לוואי של המאפיינים של השיח".
התוצאה של מאפייני השיח הפרוגרסיבי הרומס היא הדרה הולכת וגוברת של ארגוני הקהילה היהודית מהשמאל האמריקני והיווצרות נורמות חברתיות אשר שוללות את הלגיטימיות של יהודים להלין על אפליה או גילויי אנטישמיות שהם חווים. שלילה זאת מתבצעת ברקע תיוגם של היהודים כפריבילגים ומדכאים בעצמם מחד-גיסא, וכתומכי מדינת ישראל והציונות מאידך. מאפייני השיח של השמאל האמריקני פוגעים בקשר בין ישראל ליהדות אמריקה ושוללים במשתמע גם רעיון העמיות יהודית - התפיסה של היהודים את עצמם כקולקטיב.
בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם הולכת וגוברת תשומת הלב לאנטישמיות ולקמפיינים אנטי-ציונים שמקורם בשמאל הרדיקלי. המתקפה משמאל על הלגיטימיות של מדינת ישראל משכה בעשור האחרון תשומת לב רבה, והניעה בתגובה מאמץ עולמי מתואם ולרוב יעיל, בהובלת קהילות יהודיות ומדינת ישראל. אולם, טוען שישון, "ההשפעה של השיח של השמאל האמריקני על יהדות אמריקה עוברת 'מתחת לרדאר' של הזרם המרכזי (המיינסטרים) האמריקני, וגם הקהילות היהודיות מתקשות להתמודד מולה".
שיח פוליטיקת הזהויות העולה בארה"ב מעמיד את הקהילה היהודית האמריקנית במבוכה. הניסיון להגדיר בצורה רלוונטית את זהותה של הקהילה היהודית כמיעוט, מוביל לתגובת נגד חריפה משום שמאפייני הקהילה היהודית 'לא עומדים' בתבחינים שמזכים ב'הכרה' פרוגרסיבית המבוססת על מעמד או צבע עור. המאמצים להבין ולהכיל את האיום שהשיח הפרוגרסיבי הנוכחי טומן למעמדן של קהילות יהודיות, ללכידות הקהילתית היהודית, לחיוניות הפוליטית היהודית נותרים מוגבלים.
קאופמן מסכמת: "האתגר העומד בפני הקהילה היהודית הוא להגיע להגדרה מוסכמת ורחבה באשר למאפייני האיום הנשקף מהשיח הפרוגרסיבי. הגדרה כזו היא הכרחית בכדי ליצור קואליציה רחבה נגד האיום. קהילות יהודיות פרוגרסיביות שנמצאות בחזית האתגר, צריכות ויכולות להיות חוד החנית של הקהילה היהודית מולו".
תקציר מנהלים
1. בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם הולכת וגוברת תשומת הלב לאנטישמיות ולקמפיינים אנטי-ציונים שמקורם בתנועות פרוגרסיביות [רקע: מסלול עלייתן של התפיסות הפרוגרסיביות לעמדת עליונות בשמאל האמריקני - הביזור הנרחב יותר, הקיטוב והתחזקות הסנטימנט האנטי-ממסדי תרמו לגידול יציב בהשפעתן של השקפות פוליטיות פרוגרסיביות. התפתחות זו הואצה והועצמה בעידן טראמפ. את השפעותיה ניתן למצוא בנוכחות הגוברת של פוליטיקאים פרוגרסיביים ובכוחם לקבוע את סדר היום. ישנו גם פוטנציאל להשפעה פרוגרסיבית מוגברת על סדרי יום יהודיים ופרו-ישראלים: מדיניות החוץ היא נושא שחשיבותו דועכת בשמאל; במקביל, חשיבותה של ישראל דועכת בעיני תנועות שורשיות יהודיות. נוסף על כך, המפלגה הדמוקרטית המזדקנת חווה חילופי דורות; כך היא מייצרת מנהיגות שמעבירה את המושגים ואת סדרי העדיפות הפרוגרסיביים אל החזית]. המתקפה משמאל על הלגיטימיות של מדינת ישראל משכה בעשור האחרון תשומת לב רבה, והניעה בתגובה מאמץ עולמי מתואם ולרוב יעיל, בהובלת קהילות יהודיות ומדינת ישראל.
אולם מאמץ עולמי זה אינו רלוונטי מול האיום המתפשט מכיוון החוגים הפרוגרסיביים. מטרת מסמך זה היא להציע תיאור מדויק יותר של איום זה שטרם זכה לכינוי, שם, או הגדרה יעילה ופרקטית.
2. השיח הפרוגרסיבי הרומס (אשר באנגלית כינינו אותו Erasive anti-Semitism) [בן פרימן טבע את המושג "אנטישמיות דורסנית" שבו עשינו שימוש בגרסה באנגלית של המסמך, כדי לתאר את מחיקת הזהות היהודיות ואת מחיקת מעמדם של היהודים כקורבנות של דעות קדומות. מסמך זה מתייחס לתופעת האנטישמיות הדורסנית כאל ערעור על הנרטיב היהודי של הגדרה עצמית, אשר שולל מהיהודים את זכותם, בין אם באופן אינדיבידואלי ובין אם קולקטיבי, להגדיר את זהותם, חווייתם ופגיעותם] מתייחס למאפייני השיח הפרוגרסיבי הנוכחי אשר לרוב באופן לא מכוון, חותר בפועל תחת הזכות של יהודים להגדיר בעצמם - בין אם באופן אינדיבידואלי ובין אם קולקטיבי - את הנראטיב שלהן, ואת מערך הערכים שלהן, את זהותם, את חוויותיהם ואת האיומים הנשקפים להם.
3. ה'שיח הפרוגרסיבי הרומס' נולד מאי-הלימה בין מאפייני השיח הפרוגרסיבי בעת הנוכחית לבין החוויה היהודית בארה"ב - הטרמינולוגיה, הסמלים והערכים של השיח הפרוגרסיבי ניזונים בעיקר מחוויות האפליה של השחורים בארה"ב. חוסר ההלימה בין מאפייני השיח הזה לבין החוויה היהודית מוביל לכך שיהודים נתפסים פעמים רבות כגורם שיש לו אחריות למנגנון הדיכוי החברתי הלבן.
4. בשונה מהאנטישמיות ה"קלאסית", "הרמיסה הפרוגרסיבית" אינה ניזונה בהכרח משנאה, אלא מתרחשת כפועל יוצא של מאפייני השיח בשמאל הפרוגרסיבי. מפיציה הראשיים אינם אנטישמים, למרות מעורבותם האפשרית בפעולות מפלות שעשויות להיתפס כפוגעניות ורומסות. בניגוד לצורות נפוצות של אפליית יהודים, זן זה של אפליה אינו נסמך על תיוג יהודים כמשתייכים לקטגוריה אתנית מובחנת.
5. בה בעת, לא ניתן להתעלם מכך שקיים זרם רדיקלי המקדם במכוון סדרי-יום אנטישמיים ואנטי-ישראלים שמנצל את מאפייני השיח הפרוגרסיבי הרומס כדי לצבור השפעה בשמאל. חברי זרם זה משתמשים במאפייני השיח הנוכחי כדי למנוע את הכללתם של יהודים בחוגי השמאל ולחתור תחת סדרי יום יהודים או פרו-ישראלים הקיימת בשמאל.
6. ואכן, זרם שוליים פרוגרסיבי רדיקלי תורם להדרה ההולכת וגוברת של ארגוני הקהילה היהודית מהשמאל האמריקני באמצעות שלילת זכותם של היהודים להלין על אפלייתם או על האנטישמיות שממנה הם סובלים. שלילה זאת מתבצעת על-רקע תיוגם של היהודים כפריבילגים ומדכאים בעצמם מחד-גיסא, וכתומכי מדינת ישראל והציונות מאידך-גיסא. המשמעות של הדרה זו היא הפקעה של זכותם של היהודים להגדיר בעצמם את זהותם, פגיעותם וחוויותיהם.
7. בפועל, ה'רמיסה' של הקהילה היהודית מתרחשת "מתחת לרדאר" של המיינסטרים האמריקני, וגם הקהילות היהודיות מתקשות לייצר חזית מלוכדת ומאוחדת כנגדה. שיח פוליטיקת הזהויות העולה בארה"ב מעמיד את הקהילה היהודית האמריקנית במבוכה. הניסיון להגדיר בצורה רלוונטית את זהותה של הקהילה היהודית כמיעוט, מוביל לתגובת נגד חריפה משום שמאפייני הקהילה היהודית 'לא עומדים' בקריטריונים שמזכים 'בהכרה' פרוגרסיבית המבוססת על מעמד או צבע עור. לפיכך, המאמצים להבין ולהכיל את האיום שהשיח הפרוגרסיבי הנוכחי טומן למעמדן של קהילות יהודיות, ללכידות הקהילתית היהודית, לחיוניות הפוליטית היהודית (וכפועל יוצא, גם למעמדה הדו-מפלגתי של ישראל), נותרים מוגבלים.
8. השיח הפרוגרסיבי גם חותר תחת רעיון העמיות היהודית ששואף להגדיר את היהודים כקולקטיב. השיח הפרוגרסיבי מגביר את המתחים והפיצול בקרב הקהילות היהודיות, ומאיים לפגוע בבסיס הקשר בין יהדות העולם לישראל.
9. האתגר העומד בפני הקהילה היהודית הוא להגיע להגדרה מוסכמת ורחבה באשר למאפייני האיום הנשקף מהשיח הפרוגרסיבי הרומס. הגדרה כזו היא הכרחית בכדי ליצור קואליציה רחבה נגד האיום. קהילות יהודיות פרוגרסיביות שנמצאות בחזית האתגר, צריכות ויכולות להיות חוד החנית של הקהילה היהודית מולו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
