שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, זכריה כספי, אישר (יום ג', 13.4.04) את עסקת הטיעון שנחתמה בין פרקליטות מחוז תל אביב ובין יעקב אלפרון וגזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים. בכתב האישום המתוקן הורשע אלפרון באיומים, במקום בעבירה החמורה יותר של סחיטה באיומים.
עונש זהה נגזר במסגרת העסקה גם על שמואל זלמנוביץ', שהואשם יחד עם אלפרון באותן עבירות, והוגדר בגזר הדין כ"רוח החיה במעשים עצמם" מבין השניים.
"על-פי מה שפורט בכתב האישום, ברור כי חלקו של זלמנוביץ' רב מחלקו של אלפרון, בכל אחת משתי הפרשיות", קבע השופט כספי בגזר הדין. "אם בודקים את האיומים לגופם, הרי שבולטת לעין חומרתן של מילות האיום שלו לעומת אלה שהורשע בהן אלפרון. כך בבירור, באישום הראשון, וכך במשתמע גם באישום השני. עם זאת צריך להוסיף, כי למרות שהרוח החיה במעשים עצמם היה זלמנוביץ', הרי שאלפרון עמד מאחורי הדברים, ולא רק זה, אלא שזלמנוביץ' גם עשה שימוש בשמו כדי להשיג באמצעות איומיו, את מה שחפץ היה להשיג".
בהתייחסו לשאלה, "כיצד יש להתייחס לשם שיצא לאלפרון, שלא מתוך חומר החקירה נשוא תיק זה, כי אם שם שיצא לו בתקשורת או באמצעים אחרים", השיב השופט כספי: "אי-אפשר לייחס לעניין שכזה משמעות מעבר לדברים העומדים ברקע העניין, בוודאי לא משמעות ממשית בעת שנשקלים השיקולים לענישה. שיקולים כאלה צריכים להיות מעוגנים היטב בראיות או בחומר מוכח, כמו הרשעות קודמות, ואי-אפשר להיזקק לדברים, שלעיתים קרובות הם בגדר של שמועה או פרסום בלא בסיס מוכח".
נוכח העובדה, ש"התמונה הכללית הנוגעת לכל אחד מן הנאשמים מתאזנת בעצם כך, שלמרות שזלמנוביץ' היה הרוח החיה המבצעת את האיומים ממש, הרי שעברו נקי כמעט לחלוטין, להבדיל מזה של אלפרון, שפעילותו המאיימת, בשני האישומים, היתה פחותה", קבע השופט ש"יש, איפוא, טעם, בעצם ההצעה שמכוחה מבקשים ממני הצדדים לגזור עונש זהה על כל אחד מן הנאשמים".
יצויין, כי בעסקת הטיעון הוסכם שתקופת המעצר תקוזז מעונש המאסר שייגזר על אלפרון. לפיכך, בעוד פחות מחודשיים יוכל אלפרון להתייצב בפני ועדת השחרורים ולבקש ניכוי שליש בגין התנהגות טובה.
כזכור, לפני כחצי שנה הוגש נגד אלפרון כתב אישום בגין 2 פרשיות בהן הואשם בעבירות של סחיטה באיומים. אלפרון הואשם בכך שניסה לסחוט משותפו לעסקי כריית חול סכום של כ-50 אלף דולר, איים לפגוע בו, בבני משפחתו, ברכושו - ואפילו בשלושת כלביו. בפרשה השנייה הואשם אלפרון, כי איים על מפעיליהם של מוכרי פרחים בצמתים. העונש המקסימלי שציפה לו, בגין העבירות בהן הואשם, הוא 5 שנות מאסר בפועל.
לאחר שבית המשפט המחוזי שיחרר את אלפרון למעצר-בית, ערערה הפרקליטות על ההחלטה והשופטת דורית בייניש החזירה את אלפרון למעצרו, על-אף שביום ההחלטה התהלך אלפרון במשך שבוע בחופשיות, לאחר שהשופט חאלד כבוב סירב לעכב את החלטתו על השחרור למעצר-בית עד לדיון בעליון [ראו קישור].
סניגורו, עו"ד שי נודל, אמר לעיתונאים בתום הדיון: "אני חושב שאם היה מדובר באנשים אחרים, באדם ששמו לא אלפרון, לא היה מוגש כתב אישום במקרה הזה. היו מזמינים אותו במשטרה ושם זה היה נגמר, אחרי אזהרה. הוא אמנם השתמש בלשון קשה כלפי המתלוננים, אך לא היתה סחיטה באיומים במקרה הזה. אני מודה לפרקליטות שהשכילה להבין את זה בעצמה".
ת.פ. 40377/03 מדינת ישראל נ' יעקב אלפרון ואח'
