בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מתווה מדורג להגדלת אחוז השקעת גופים מוסדיים במיזמי תשתית
|
אושר פה אחד בוועדת הכספים כי לעניין השקעות במיזמים של תאגידים שהונם עומד על עד 300 מיליון שקל, יוכלו מוסדיים להשקיע עד 49% מהיקף המיזם, ובמיזמים של תאגידים שהונם נאמד על למעלה מ-300 מיליון, תעמוד ההשקעה על 35%, כאשר לאחר שנתיים יוכל שר האוצר להגיש בקשה להגדלת ההשקעה והעמדתה על 49% באישור ועדת הכספים ● חברי הוועדה מחו על הכללת חומרים מזהמים בכלל התשתיות הנכללות במתווה, ולכן הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ
ועדת הכספים הזמנית אישרה (יום ב', 10.5.21) את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - תיקון תקנות כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים. התקנות בנוסחן המקורי, הציעו בין היתר, להתיר במעמד הנפקת מניות, השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום לעניין השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל - כך קבוצת משקיעים מוסדיים תוכל באמצעות כספי החוסכים בלבד, להחזיק עד 49 אחוזים בתאגיד שפעילותו הקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל תחת המגבלה של עד 20 אחוזים כיום. במהלך דיונים ארוכים שערכה ועדת הכספים היום ובשבוע שעבר, בהשתתפות גורמים שונים, בניהם שר האוצר ישראל כ"ץ וראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הציגו השניים כי ההשקעה בהיקף של עד 49% במיזמי תשתיות, תחזיר לישראל השקעות של עד 100 מיליארד שקל, שיקדמו את הענף ויביאו להשקעה בטוחה ומניבה יותר לציבור החוסכים, מנגד תהו חברי ועדת הכספים וגורמים נוספים האם הצעד לא יפגע במאבק בריכוזיות במשק, האם האחוז לא צריך להיות נמוך יותר, וכן הועלתה ביקורת על כך שאין החרגה לעניין תשתיות מזהמות כגון דלקים ותחנות כוח. יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גאוטה התבקשה במהלך הדיון היום, להציג את עמדתה וציינה: "התהליך של אישור התקנות הוא תהליך שארך זמן רב בדיונים בין רגולטורים ובנינו לבין משרד האוצר, ראינו קושי בהצעה המקורית של עלייה ל-49% גם בשוק הציבורי, שכן באחוז כזה יכולים להיות סממנים של שליטה שמייצרים מורכבויות, לאחר הדבר הוסר והרחקנו זאת מהשוק הציבורי, הסרנו את התנגדותנו. התקנות העדכניות מוצעות עם שיעור מדורג, כאשר שתקופת הוראות השעה הן לשנתיים, אני חושבת שהדבר היחיד שעדיין צריך לשקול הוא שהפקיעה של הוראת השעה לא תהייה אוטומטית לאחר שנתיים, אלא שתהייה תחנה שניתן יהיה לבחון את ההשפעות של הצעד. זו ההסתייגות היחידה שלי מכך. היוזמה להביא השקעות של גופים מוסדיים בישראל היא יוזמה מבורכת, הרשות כמובן תומכת ומברכת את הכיוון הזה". הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין: "כיו"ר ועדת הריכוזיות אציין שהתקנות האלה לא גורעות בשום צורה מחוק הריכוזיות, החוק הטיל מגבלות על השקעות של גורם פיננסי משמעותי וגורם ריאלי משמעותי. במסגרת זה נדרשו סדרת חברות להיפתר מההשקעות שלהם, ותנועה שלמה של חברות הפרידו את הנכסים. התקנות הללו לא גוברות על החוק והוא נשאר בעינו ואין סיבה להיכנס לחרדות סביב העניין". ד"ר קונסטנטין קונסקו, בנק ישראל: "התקיימה סדרת דיונים רחבה לעניין הנושא, לגבי התשתיות והמקרו יציבותי נחה דעתנו שנעשתה עבודה מספיקה, לגבי אחוזי האחזקה אנחנו מזהים בעיה, ראוי שיהיו מנגנוני בקרה הולמים ושהנושא יבחן במהלך השנתיים הקרובות" עוד הוסיף קונסקו כי לעמדת הבנק הבעיה היא יותר של יזום פרויקטים מצד הממשלה ופחות של מימון. שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני חושב שצריך לאשר ולתת למשק להתפתח, יש בקרות שונות, יש חוק ריכוזיות. אמרתי שאם הורדת האחוזים מעל סף מסוים תביא להסכמה רחבה בוועדה, אין לי בעיה שיקבע מנגנון כדי שהנושא יבחן לאורך זמן. אם החששות תתבדינה, כולנו נרצה בהמשך של הצעדים. לפני שיצאנו לדרך בדקתי שאין חשש לפגיעה ברווחיות של עמיתי הקרנות, להפך הגעתי למסקנה שאפילו ירוויחו יותר. ישבו על הנושאים כלל גורמי המקצוע, הייעוץ המשפטי לאוצר, הממונה על רשות לניירות ערך, כולם. בתקציב הבא לא יהיו את הסכומים האלה להשקיע בתשתיות". מנהל רשות שוק ההון, הביטוח והחסכון ד"ר משה ברקת: "היה דיון עם רשות ניירות ערך ועם בנק ישראל, הדברים באו לידיעתם. בנק ישראל הוא לא חלק מהתחרות, רשות ניירות ערך היא חלק מהתחרות, היא הייתה שותפה, היו"ר נחשפה לנוסח מסוים שלא היה גם עמדתנו, וכאמור לנוסח הנוכחי היא מסכימה. התקנות מסירות את החסמים, היא לא קובעת למוסדיים היכן להשקיע, עדיין יש פיקוח ויש הוראות, יש את כל האיזונים והבלמים הקיימים. אני מזכיר שההגדרה בתקנות היא שקודם כל לא תהייה שליטה, ובנוסף יש את החזקה של ה-25 אחוזים שנותנת בקרה מלאה". נוכח הדברים ומתוך רצון להבטיח חסכון מיטבי לציבור, קבעה ועדת הכספים מתווה מדורג, במהלכו ניתן יהיה לבחון את השפעת השינוי. כך נקבע כי בשנתיים הראשונות למתווה, השקעת המוסדיים בפרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל של תאגיד שהונו העצמי עומד על עד 300 מיליון שקלים או לעניין תאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים, תעמוד על עד 49%, ולעניין תאגיד שהונו העצמי עומד על למעלה מ-300 מיליון שקל, תעמוד ההשקעה של המוסדיים על עד 35%. בתום שנה מתיקון התקנות יוצג דיווח מצד רשות שוק ההון לעניין השקעות אלה בפני ועדת הכספים. בתום שנתיים ולבקשת שר האוצר, יהיה אפשרי להביא להצבעת ועדת הכספים הסרת ההגבלה לעניין תאגיד בעל הון של למעלה מ-300 מיליון שקל, ואז יוכלו הגופים המוסדיים להשקיע גם בפרויקטים אלה עד 49% . בנוסף, לאור התנגדות חברי הכנסת והמשרד להגנת הסביבה כאמור, להכללת השקעה בתשתיות מזהמות, ולאחר דין ודברים בין נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ. שר האוצר ומנהל רשות שוק ההון הדגישו בנוסף, כי בכלל תשתיות תיכלל גם כל תשתית המסייעת בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני מברך על כך שהגענו למתווה מוסכם ומחושב למען אזרחי ישראל, אני מודה לחברי הכנסת ולשר על המאמץ והמחשבה". לצד כך, התיקון מאגד בתוכו מספר תיקונים המוצעים לאור השינויים שחלו בסביבה הכלכלית ובשוק ההון. להלן תמצית עיקרי השינויים, כפי שנוסחו בדברי ההסבר: "באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), שהינו חלק מרפורמה מקיפה בשוק תעודות סל שהונפקו כתעודות התחייבות והפיכתן לקרנות נאמנות (קרנות סל). בהתאם לכך נקבע תיקון של התקנות העיקריות כך שהמגבלה על השקעות גופים מוסדיים בתעודות סל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, ושאינן קרנות שמשקיעות בהתאם לכללי ההלכה היהודית". "בנוסף, לאור סביבת הריבית הנמוכה, מוצע לאפשר גמישות השקעה רבה יותר לקרנות ותיקות בניהול נכסים, להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה תוך ניהול סיכונים מבוקר, ולסווג את ההשקעות המותרות בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים מוסדיים. זאת על-מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעות תוך גידול קטן יחסית בסיכוני ההשקעה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות".
|
תאריך:
|
10/05/2021
|
|
|
עודכן:
|
10/05/2021
|
|
עידן יוסף
|
+פסקת ההתגברות וביטול ההינתקות אושרו בטרומית
|
22:03 10/05/21 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד ההתגברות ואת ההצעה לביטול ההינתקות מצפון השומרון ▪ 41 ח"כים תמכו באישור חוק פסקת ההתגברות ו-42 ח"כים תמכו בביטול איסור הכניסה והשהייה בצפון השומרון (מליאת הכנסת, הערב בדיון על הצעות החוק [צילום: דוברות הכנסת])
|
|
+פסקת ההתגברות אושרה בקריאה טרומית
|
21:39 10/05/21 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת מיקי זוהר, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת שלמה קרעי ו מיכאל מלכיאלי. 41 תמכו מול 30 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה. מוצע בה לקבוע בחוק-יסוד: השפיטה כי רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות ייחודית לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים. החלטה בעניינים אלו צריכה להתקבל בהרכב מלא של בית המשפט העליון ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק הנדון סותר הוראה ששוריינה בחוק-יסוד. מוצע לקבוע בחוק-יסוד: הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט לא יוכל לבטל או לשנות אם החוק נחקק ברוב של חברי הכנסת ונקבע בו כי יהי תקף על-אף האמור בחוקי היסוד. הוראה כזו תהיה תקפה עד לחלוף שנתיים מתחילת כהונת הכנסת שלאחר חקיקתה, והכנסת הבאה תוכל להחליט להאריכה לתקופה בלתי מוגבלת.
|
|
+בנט: נתניהו סירב לשתי דרישות שלי
|
21:35 10/05/21 | עידן יוסף |
יו"ר ימינה, ח"כ נפתלי בנט, טען במליאת הכנסת כי במו"מ האחרון מול נתניהו, הבטיח לו האחרון שורה של הבטחות, אך סרב להסכים לשתי דרישות שהעלה - פסקת ההתגברות והסדרת ההתיישבות הצעירה. בתגובה לדברים, קראו לעברו ח"כים של הליכוד "שקרן".
|
|
+הסדרת יישובים בהליכי הסדרה אושרה בטרומית
|
21:00 10/05/21 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, של חברי הכנסת אורית סטרוק, זאב אלקין, בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת מיקי זוהר ויצחק פינדרוס. 45 תמכו מול 30 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה. הצעת החוק קובעת כי הליכי ההסדרה של רשימת ישובים ביהודה ושומרון שתיקבע במהלך הליך החקיקה, יושלמו בתוך שנתיים מיום פרסום החוק. עד אז, אותם יישובים יקבלו את מלוא סל השירותים המוניציפליים, שירותי מים וחשמל, סיוע ותקצוב בהקמת תשתיות ומבנים ציבוריים, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים לגבי הישובים שברשימה, ופעולות אכיפה של המנהל האזרחי לגביהם יבוצעו רק בהנחיה ישירה של רה"מ או שר הביטחון ובאישור הקבינט. שר האוצר מורשה לערוב להלוואות למימון רכישת דירות בישובים אלה בתקופת הליכי ההסדרה. ח"כ בצלאל סמוטריץ': "זו הצעת חוק שמשלבת יסודות ציונים לאומיים התיישבותיים עם יסודות אנושיים מוסריים וחברתיים. אנחנו הרי באמת מאמינים שמדינת ישראל כמו המפעל הציוני כולו היה המפעל הצודק והמוסרי ביותר בפרספקטיבה היסטורית. אין מפעל צודק ומוסרי יותר ולכן העובדה שערכים של התיישבות של ציונות הולכים יחד עם ערכים של מוסר ואחריות אזרחית שלנו כמדינה לאזרחינו, הדבר הזה הוא בימינו פשוט". ח"כ אוסמה סעדי התנגד: "בושה וחרפה שהצעת החוק הראשונה שדנה בה הכנסת ה-24 היא הכשרת מאחזים בלתי חוקיים. אנחנו טוענים שכל ההתנחלות הן בלתי חוקיות והן פשע בין לאומי. לא ראיתי שאתם מוזלים דמעה על אזרחים אחרים, אבל כשמדובר בנערי הגבעות אתם הולכים ומכשירים את זה ואחרי זה אתם בוכים למה פונים לבית הדין הבין לאומי בהאג".
|
|
+במהלך האזעקה הופסקה ישיבת מליאת הכנסת
|
18:36 10/05/21 | עידן יוסף |
מיד עם הפעלת האזעקה במרחב ירושלים פונו חברי הכנסת ובאי הבית למרחבים מוגנים במתחם המשכן. במהלך השהייה במרחב המוגן, יו״ר הכנסת יריב לוין, תדרך שגרירים שהגיעו להשתתף בדיון המיוחד במליאה לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית.
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
מתווה מדורג להגדלת אחוז השקעת גופים מוסדיים במיזמי תשתית
|
|
ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, תתכנס מחר (יום ב', 10.05.21) בשעה 10:00 לדיון והצבעה על בקשת הממשלה מהכנסת לשוב ולהכריז על מצב חירום.
|
|
|
"צריך להיות עיוור, חרש, שוטה וקטן כדי לאהוב פוליטיקאים", אמר לפני 25 שנה יצחק מודעי - אז שר האוצר - לכותב שורות אלו כיום אנחנו לא מצפים שנוכל לאהוב את הפוליטיקאים שלנו, ודומה שאיש מאיתנו אפילו אינו מאמין להם. אך השבוע היה צריך מנה יתרה של נוגדי בחילה כדי לצפות בזירה הפוליטית, כמעט על כל חלקיה
|
|
|
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, החליט (יום ה', 6.5.21) כי חברי הכנסת ישובו לפקוד באופן מלא את מקומותיהם הקבועים באולם המליאה כבר בשבוע הבא. יציע העיתונאים ייפתח. כמו-כן תותר כניסת מבקרים, קבוצות ושדולות ויוגדל מספר המזומנים לוועדות הכנסת.
|
|
|
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי לסיעת העבודה עמר, אמילי, אפרת, רם ואבתיסאם, חברתי מעוררת ההשראה, ואם יורשה לי, חדורת האמונה, חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבריי וחברות הכנסת כולם, שותפיי טל, תומר, בועז ולביא, כל מי שסייע לי וליווה אותי בדרכי אל המשכן הזה וכל צוותי סיעת העבודה, בפתח הדברים אני מבקש להרכין את ראשי לזכר הנספים באסון הכבד במירון, ואני נושא תפילה לרפואתם של הפצועים באסון הזה ובפיגוע הירי בשומרון.
|
|
|
תודה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, משפחה יקרה שלי, בימים האחרונים אני מתחבטת ביני ובין עצמי איך להתמודד עם המשימה המאתגרת הזאת שנקראת "נאום הבכורה". ישבתי ימים והקשבתי לנאומי הבכורה של הח"כים והח"כיות שנאמו לפניי, ושאלתי את עצמי: למה חשוב לי להקשיב? מה הייתי רוצה לשמוע מהם? אני לא יודעת מה לכם חשוב לשמוע ממני, אבל בחרתי לשתף אתכם ולספר ולו מעט מי אני, היכן ניטעו שורשיי, מה ספגתי בחיי, ממה בנויה תבנית היותי, תבנית חיי, שמהווה בסיס להשקפותיי ועמדותיי.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|