ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנסארי, לשעבר דיקן הפקולטה להלכה איסלמית באוניברסיטת קטר טוען במאמרו בעיתון "א-שרק אל-אווסט" הלונדוני כי בפסקי ההלכה המודרניים יש עיוות של המושג ג'יהאד הנובע מאידיאולוגיה תוקפנית. המאמר המלא תורגם על-ידי מכון ממר"י [
www.memri.org.il].
במאמרו, טוען אל-אנסארי כי הג'יהאד, במובן האמיתי שלו, כפי שהוגדר בקראן וכפי שיושם על-ידי שליח [אללה] וחבריו האצילים, הוא אמצעי הגנה על השוני, הפלורליזם והרב גוניות.
כלומר, הוא [אמצעי] הגנה על חופש הבחירה [שכן בקראן נאמר] "אין כפיה בדת"... [קראן 2; 256] מלכתחילה הוגדר הג'יהאד לשתי מטרות: [המטרה] הראשונה היא תגובה לתוקפנות ולעושק [כמו שנאמר בקראן 22; 39] "לאלה אשר ילחמו בהם ניתנה רשות להילחם, כי נעשה להם עושק ואללה יכול [להושיעם]". [המטרה] השניה היא שחרור העמים הנרדפים מן המשטרים העריצים כפי שקרה לעמים הפרסים והביזנטים.
המאמר מסביר את המקור לעיוות המונח: "הראשונים שעיוותו את מושג הג'יהאד היו הח'וארג' [מילולית: הפורשים] הקדמונים, הם מרדו בנשק נגד האמאם ישר הדרך [הכוונה לח'ליפה עלי אבן אבי טאלב] וכנגד חברי הנביא בעלי המידות הטובות. הח'וארג' כינו עצמם בשם אל-מווחדון ואת תנועתם [כינו בשם] ג'יהאד. חברי הנביא לא הלכו שולל אחר גילויי האדיקות ומעשי הפולחן הרבים של הח'וארג', הם כינו אותם בשם זה וראו בפעולתם מרד ומרי.
[כיום] לעומת זאת, הלך ציבור המוסלמים שולל אחר מעשי הח'וארג' החדשים. הוא החשיב את בן לאדן כלוחם ג'יהאד ואת מעשיו כחובות הג'יהאד. גם אם גינו את הטרור בגלוי, [הרי שבינם לבין עצמם] הם הביעו גילויי שמחה וסברו כי אמריקה ראויה למה שקרה לה כתוצאה ממדיניותה הסובייקטיבית.
בתקופה המודרנית עוות מושג הג'יהאד על-ידי הח'וארג' החדשים, אותן קבוצות שלקחו לעצמן את תואר הג'יהאד. אבל [ג'יהאד] נגד מי? נגד החברות והממשלות שלהן. רעיונותיהן נלקחו מרעיונותיהם של כמה הוגים אסלמיים כמו סיד קטב ואל-מודודי. תפיסת הג'יהאד בעיני שני אדונים אלו יצאה מנקודת הנחה שהמוסלמים הם האפוטרופוסים של המין האנושי, שאללה הטיל עליהם לשחררו מן העריצים עלי אדמות ושהג'יהאד הוא האמצעי היחיד להקמת ממשלה אסלמית שתשלוט בעולם.
עיוות הג'יהאד בקרב הזרמים הפוליטיים האסלמיים ובקרב חלק מן האישים האיסלמיים התגלה בארבעה מקרים:
1. במלחמה לשחרור כווית:
עמדת רוב הזרמים האיסלמיים היתה מוטעית. חלקם ראו בתוקפנות [של עיראק נגד כווית] כג'יהאד למען איחוד האומה ושחרור ירושלים. אחרים, גם אם גינו את התוקפנות הזו, סברו שאסור להסתייע ב[גורם] זר ודרשו פתרון ערבי אסלמי בלתי אפשרי, מה שהיה הופך את הבעיה של כווית לדומה לבעיה הפלשתינית.
2. בשחרור אפגניסטאן מ[שלטון] הטליבאן:
הופיעו פתוות שקראו לנוער ל[הילחם מלחמת] ג'יהאד יחד עם הטאליבאן. זאת למרות שהטאליבאן היו קבוצה עושקת ששפכה דם, הזיקה לאסלאם, ופתחה בארצה מחנות טרור. כיצד ניתן [להילחם מלחמת] ג'יהאד יחד עמם?
3. במלחמה נגד משטר סדאם:
הופיעו פתוות רבות שקראו לנוער ל[הילחם מלחמת] ג'יהאד. נערים רבים הולכו שולל ופנו אל בגדאד [כדי להילחם לצד תומכי סדאם] והעיראקים עצמם התנקמו בהם. שכן כיצד יכול הגי'האד [להיות] הגנה על משטר נפשע שאין דומה לו בהיסטוריה? מה יגידו השיח'ים האלו מחר מול השליט הנבון ביותר [הכוונה לאללה] על שהם דוחפים את הנוער התמים אל תהום האבדון בעודם יודעים כי הכוחות אינם שקולים? ואם תפיסתם נכונה, מדוע הם אינם שולחים את בניהם ל[הילחם מלחמת] ג'יהאד?
4. הפיצוצים בסעודיה:
ישנה קבוצה של שיח'ים [הקוראים] לג'יהאד, שהם מרצים לעיקרי האמונה [האסלמית] באוניברסיטאות האסלמיות הותיקות ביותר. הם הסיתו את הנוער הסעודי לבצע את פעולות החבלה האלו באמתלה של ג'יהאד. הג'יהאד חף [מהם]. יתרה מזו, זה טרור לשמו.
לבסוף העליתי במסמך שאלה חשובה: איך קרה העיוות הזה למשמעות מושג הג'יהאד?
היו שאמרו כי [הדבר] מתוך בורות - אבל האם יתכן ששיח'ים גדולים המלמדים את עיקרי האמונה באוניברסיטאות מכובדות הם בורים?
היו שאמרו כי זה בשל הדיכוי והעדר החירויות - אבל אנשים אלו אינם מתעניינים בחירויות האדם וברוב החברות האסלמיות יש שוליים סבירים בהם ניתן להביע דעה, אז מדוע לפנות אל האלימות? היו שאמרו כי זה בשל מיעוט הזדמנויות העבודה והאבטלה הרבה - אבל כיצד הדבר מסתדר עם כך של[מבצעי הפעולות] יש כסף ונשק והם חיים בחברות עשירות?
היו שאמרו כי [הסיבה לכך היא] אי יישום השריעה והפרת דיני האסלאם - אבל השריעה מיושמת בדרגות שונות בחברות שלנו. נוסף על כך [אם נכון הדבר] מה ההסבר למרידתם בחברה הסעודית אשר מיישמת את השריעה?
היו שאמרו כי זה בשל הנטייה האמריקנית לישראל - אבל ארגוני הג'יהאד הניפו את דגל פלשתין רק לאחרונה. כמו כן האידיאולוגיה של תנועת [הג'יהאד] גורסת כי יש חברה ג'אהילית [כמו בתקופה הפרה אסלמית] ושליט עריץ וכי המשטרים הערבים נחשבים כ'אויב הקרוב' אשר נגדו, קודם כל, יש להילחם מלחמת ג'יהאד [ורק אחר כך יש להילחם] ב'אויב הרחוק' - ישראל ואמריקה.
האמת היא שאין הסבר לעיוות מושג הג'יהאד אלא בכך שיש אידיאולוגיה תוקפנית השוקעת בלבותיהם של חלק מבני האדם. אבל כיצד הגיעה האידיאולוגיה התוקפנית הזו? ההסבר [טמון] בעיון במערכות החינוך ובשיח הדתי התרבותי והתקשורתי. זה סיכום המסמך שלי שעורר מחלוקת גדולה בין הנוכחים והפרשנים..."
