ועדת הכלכלה המשיכה (יום א', 3.10.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים (הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021). הפרק נועד להקל באסדרה על ייבוא מוצרי צריכה לארץ, ובין היתר יאפשר מסלול יבוא על בסיס עמידה בדרישות
האיחוד האירופי, להקל על יבוא מקביל ולהגביר אכיפה.
בדיון החלה הוועדה לעסוק בסעיף המסדיר את ההחרגות של מוצרים שהיבוא שלהם ידרוש אישור דגם או אישור משלוח, במקום חובת הצהרה. בין היתר מדובר על מוצרים או מכשירי גז ביתי, אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש. לפי ההצעה, מוצרים נוספים שליקוי בהם עלול לסכן את שלומו, בטיחותו או בריאותו של הציבור או את איכות הסביבה תוכל שרת הכלכלה לחייב אותם בהמצאת אישור דגם ואישור משלוח. מוצרים שחל עליהם לראשונה תקן רשמי תוכל השרה לחייב אותם בהמצאת אישור בדיקת מעבדה.
רכז תעשיה ומסחר באגף התקציבים באוצר, הראל שליסל, הסביר כי הרפורמה נועדה לאפשר להכניס לישראל מוצרים שעומדים בתקינה אירופית, והשאלה היא האם המוצרים יכנסו בהצהרה בלבד, או שהיבואן יידרש להציג בדיקת דגם, או בדיקת משלוח. לדבריו, המטרה היא ליישר קו עם העולם - כמעט כל המוצרים יכנסו בהצהרה או בבדיקת דגם ולא בבדיקת כל משלוח. "בכל מוצר יש סיכון, אך עמדתנו היא שאנחנו מתנגדים להחרגות נוספות", אמר שליסל. רפרנטית תעשיה באגף התקציבים, נועם דן, הוסיפה כי הדבר חוסך ליבואן את העיכוב בכניסה לישראל, והזכירה כי בתיק של כל מוצר חייבת להיות בדיקת מעבדה מוכרת.
היו"ר
מיכאל ביטון הזכיר כי נציגי התאחדות התעשיינים דיברו עם שר האוצר על 13 מוצרים, בהם מוצרי בניין שנקברים באדמה ל-50 ואף 100 שנים. בתגובה לכך אמר שליסל כי אם באירופה אפשר לייבא דוד שמש בצורה מסוימת לא ברור למה לא לעשות את אותו דבר בישראל.
נציגת המועצה לשלום הילד, דניאלה זלוטניק, ביקשה להחריג מוצרים המיועדים לפעוטות, כמו מוצצים או עגלות. לדבריה, התקינה האירופית לא מספיקה, כי גם באירופה יש מוצרים שלא עומדים בתקן ומגיעים לשווקים, אך באירופה יש דגש על פיקוח בשווקים. נציגת לובי 99, רחל גור, אמרה מנגד כי זו לא הדרך להגן על ילדים, שכן כבר היום 40% מהמוצרים בחנויות בישראל לא עומדים בתקן. גור הציעה לייצר מערך אכיפה בשווקים.
ביטון התייחס לכך ואמר כי גם שרת הכלכלה וגם שר האוצר התייחסו לכך ברצינות. הוא הוסיף כי אין ספק שצריך מערך מתפקד של אכיפה, ואמר כי הוועדה תקדיש לנושא זמן בישיבות הבאות. הוא אף דרש כי הדיון שיעסוק בנושא האכיפה יתקיים בהשתתפות שרת הכלכלה, או לכל הפחות מנכ"ל המשרד.
נציג איגוד המהנדסים,
ישראל דוד, בירך על הרפורמה אך אמר כי לאחרונה ברזל בניין שמגיע מסין עם תעודת עמידה בתקן אירופי ואמריקני מתגלה ככזה שלא עומד בתקן. "אם יש פגם בברזל נגלה את זה אולי בזמן רעידת אדמה או כשבניין קורס, אבל זה כבר מאוחר מדי", אמר. היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים, אייל פרובלר, אמר כי מתוך 400 מוצרים שהוחרגו, שהם לא מזון או תמרוקים, ההתאחדות מבקשת להוסיף עוד פחות מעשרה מוצרים, בהם מוצרי פלדה, כבלי כוח, דודי שמש ועוד. לדבריו, יצרנים ישראלים של דודי שמש נדרשים לעמוד בפיקוח צמוד של מכון התקנים, ולא יעלה על הדעת שיבוא שלהם יכנס חופשי.
היו"ר התייחס לכל הדברים וביקש לוודא שיצרנים ישראלים לא יופלו לעומת היבואנים מרגע שהרפורמה תיכנס לתוקף. כמו-כן הוא הוסיף כי קיים דיאלוג בין התאחדות התעשיינים לאוצר באשר לרשימת המוצרים הנוספים להחרגה מהרפורמה, וביקש מהאוצר לנמק את ההחלטות ולהציג אותן בפני הוועדה לקראת ההצבעות שיתקיימו בדיונים הבאים. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, ציין כי ברגע שמוצר מסוים יורד מחובת בדיקה אין סיבה שיצרן ישראלי יהיה מחויב בתו תקן ישראלי. שליסל התייחס לדרישת התאחדות התעשיינים ואמר כי "ישנן בקשות שאנחנו שומעים עליהם לראשונה".
לנושא האכיפה התייחס גם גרישה דויטש, מי שכיהן בעבר במשך 21 שנה כממונה על התקינה במשרד הכלכלה. "מי שעושה אכיפה לא יכול להוציא ברזל מבטון ולבדוק אותו", אמר. הוא הוסיף כי "יש בעולם 60 אלף מעבדות מוסמכות, כאשר רק בסין יש 10,000 מעבדות וכשמנסים לאמת תעודה בשלב האכיפה אז המעבדות או שלא עונות בכלל או שעונות שהן מחויבות לסודיות ליצרן שאיתו הן עובדות. זה מעמיד בספק את יכולת האכיפה העתידית של הממונה על התקינה במסלול שמסתמך על תעודות. לא ניתן לבצע אכיפה נקודה".
מנכ"ל מכון התקנים, גלעד גולוב, התייחס ליבוא לרשות הפלשתינית ואמר כי הוא דומה היום ליבוא לישראל. הוא הסביר כי נצטרך לבצע אכיפה גם בשוק הפלשתיני, מחשש שמוצרים יזלגו משם כאשר לשם יוכל להגיע כל דבר על סמך הצהרה שאין אפשרות לבדוק אותה. נציג האוצר שליסל השיב כי המשמעות של מה שמציע מנכ"ל מכון התקנים היא להחזיר את הכל לחובת בדיקה. שליסל הסביר כי מוצר ששרת הכלכלה תחשוב שהוא בעייתי היא יכולה להחריג לשנה, ואם דרושה החרגה לתקופה ארוכה יותר אז היא תוכל לתקן את החוק.
נושא נוסף שעלה היום בדיון עסק בנושא סמכויות מעבדות הבדיקה. לפי ההצעה, המעבדות ישלחו, בין היתר, הודעות על דרישה להפסקת מכירה, דרישות לסילוק ליקויים, השמדת מוצרים או השבתם לספק (ריקול). היו"ר ביטון התייחס לכך ואמר כי הדבר צריך להיות בחתימת הממונה על התקינה ולא מעבדות פרטיות. המשנה ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה, עו"ד גלית יעקובוב, הסבירה כי ריקול ועצירת מכירה אלה מהלכים אוטומטים שחייבים להתבצע מיד כשיש אינדיקציה שמוצר לא עומד בתקן. לכן יוצאת הודעה אוטומטית, אך היבואנים יוכלו לפנות לממונה על התקינה, להציג לו נתונים ולהשיג על ההודעה וההחלטה הסופית היא של הממונה. היו"ר ביטון קיבל זאת ואמר כי צריך להוסיף להודעה מידע על אפשרות ההשגה בפני הממונה.
הוועדה דנה גם בנושא ועדת החריגים, שתוסמך להוסיף מוצרים שיוחרגו מהרפורמה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי לפי ההצעה שר יידרש לקבל אישור מפקידות בכירה כדי לחוקק חקיקת משנה. נציג האוצר שליסל השיב: "זה לא שהשר מבקש אישור מפקידים". היו"ר ביטון אמר כי יש פיל בחדר, ושאל: "אתם לא סומכים על שר שישקול נכון את השיקולים? למה בניתם מנגנון כזה? האם זה על דעת השרה?". שליסל השיב: "ברור". כל שר שירצה להחריג מוצר והוועדה לא תקבל זאת אז מי שיקבל את ההחלטה זו הממשלה. כך שמי שיעצור אותו זה לא הפקידים זו הממשלה". ארפי הוסיפה כי הממשלה קיבלה החלטה לאפשר את המסלול הזה. היו"ר ביטון סיכם כי מדובר במודל ייחודי וכי הוועדה תרצה לדעת בברור שזה על דעת השרה. הוא אף ביקש לחשוב שוב על הרכב הוועדה, כדי לאזן ולשפר את הטיפול באינטרס הציבורי.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
