ועדת שירותי דת יהודיים החלה (יום ה', 30.9.21) בדיון ראשון בפרק כ' 'ייעול מערך הכשרות' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.
יו"ר הוועדה, ח"כ
יוליה מלינובסקי, הציגה בוועדה מצגת שהכינה בנושא הכשרות ובו נתונים על מצב הכשרות נכון להיום. לדבריה, "אנחנו לא יודעים כמה זמן המשגיח מקצה לעסק והיכן הוא משגיח במקביל. זה יוצר כפילויות ופוגע באיכות הכשרות. כולנו צריכים את הכשרות ומשלמים על כך הרבה מאוד כסף בין אם אנחנו דתיים או לא. זה משפיע על כולנו בכל מקום ומקום. עלינו על כך שיש נוהל לבית מלון שרוצה כשרות הוא שמשגיח צריך לקבל חדר בבית מלון לו ולמשפחתו בסוף שבוע. ברור שאנחנו משלמים על זה. אין הכשרות למשגיחים והם חופשיים".
מלינובסקי הציגה במהלך הדיון בשולחן הוועדה מגוון מוצרים שאינם מוצרי מזון כגון: אקונומיקה, סבון כלים, קיסמי שיניים ועוד שעליהם יש כשרויות. ח"כ
אבי מעוז, שרמז כי מדובר בהשגחות בד"צים ולא בהכשרים, שאל האם את הכשרות למוצרים אלה נתנה הרבנות.
יו"ר הוועדה אמרה במהלך הדיון כי "הביקורת כאילו היא איננה יכולה לעסוק בנושאי דת, מופרכת שכן הכשרות שייכת לכולם ואפילו אם אני לא רוצה, זה מה שיש. סוגיית הכשרות היא נוגעת לכל אזרחי מדינת ישראל, ללא קשר למוצאם או אמונתם. על-מנת ששירותי הכשרות יהיו אמינים ואיכותיים - נדרשת אסדרה, פיקוח וייעול מחדש של מערך הכשרות הנוכחי. היא ציינה שנדרש מערך כשרות מאחר שישראל היא מדינה יהודית, אך שהשוק צריך להיות פתוח".
השר לשירותי דת,
מתן כהנא, הציג את רפורמת הכשרות: "הכותרת של התוכנית היא פתיחת שוק הכשרות בתחרות ויצירה של מאזן ע"י גוף פיקוח חזק ושני הדברים האלה אמורים לטפל במרבית הבעיות המדוברות. בתוכנית שלי הרבנות הופכת להיות הרגולטור שקובע את הסטנדרטים של מה זה ״כשר״ במדינת ישראל. גוף כשרות פוגש את הרבנות בפעם ראשונה בזה שהרבנות קובעת את הסטנדרטים. לרבנות יש גוף פיקוח חזק שיכול לשלול סמכות כשרות. וזה הכוח החזק שניתן לרבנות. מה שעד היום ניתן ע"י תיווך של המועצה הדתית בדמות החיבור בין בעל העסק למשגיח ואת הפיקוח- יינתן ע"י גופים פרטיים. כל גופי הכשרות שיקבלו אישור, יוכלו לתת כשרות בהתאם לסטנדרטים אלו ויהיה גוף שיבקר את זה. גוף שנקרא 'ממונה', גוף שאחראי על מנהלות שהוא גם בתיאום עם הרבנות הראשית. כיום בתוכנית המוצעת יש דבר שנקרא מסלול שלושת הרבנים - הרעיון הוא שיש כל שלושה רבני עיר שעוסקים בנתינת כשרות שיכולים להגדיר סטנדרטים על פיהם גוף כשרות יכול לעבוד.
"אני אומר בצורה ברורה מאוד: זה לא החלום שלי! אני לא מעוניין במסלול הזה, אבל כרגע אני נאלץ להיות בנתיב הזה של שלושת הרבנים. אם עכשיו אני אראה שהרבנות משתפת פעולה עם התוכנית, אז אנחנו בקלות נוכל למצוא דרך להורדת המתווה מהתוכנית".
ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית): "מערך כשרות ממלכתי בישראל הוא הפרצוף היהודי של המדינה. הרבנות הראשית שאותה הקים מרן הרב קוק זצ"ל, היא נשמת המדינה היהודית, זה הפרצוף היהודי של המדינה, אין למדינה פרצוף יהודי אחר. השר כהנא התאהב באות כ"ף. כהנא שמך. בזמנך במשרד הדתות הבאת שלוש רפורמות עד כה, כשרות, כותל, כניסה לישראל (גיור). על-ידי שלוש הרפורמות האלה מביא לדבר אחד - להסיר את המונופול של הרבנות הראשית כמו שאתם קוראים לזה מחיינו הציבוריים. ברגע שאתה מסיר את המונופול של הרבנות הראשית מחיינו הציבוריים, הפכת את מדינת ישראל לכ"ף החמישית. מדינת כל אזרחיה".
ח"כ
ולדימיר בליאק (יש עתיד): "מדברים הרבה על יוקר המחיה והרפורמה הזאת היא דוגמה לתיקון העיוות. יש קבוצה שיום אחד החליטה שיש לה מונופול על יהדות, כשרות, חגים, נישואין וכותל. רק היא תחליט. שנים רבות הקבוצה הזאת רק דאגה לשמר את כוחה השלטוני והכלכלי על חשבון הציבור הרחב שמשלם את המחיר. זה נגמר והולך להסתיים".
|
|
|
דיון בנושא מערך הכשרות / מצגת
|
|
מצגת לדיון שהתקיים בוועדה ב-30.9.21 (7 עמ')
|
יוליה מלינובסקי
●
ועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים
|
|
|
הערות להצעת החוק לייעול מערך הכשרות בישראל / נייר עמדה
|
|
מוצגות מספר הצעות לתיקונים להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021 ו – 2022)(פרק כ': ייעול מערך הכשרות), התשפ"א-2021 ,לקראת הדיונים על הצעת החוק בוועדת מיזמי תשתית
לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים (4 עמ')
|
אריאל פינקלשטיין
●
המכון הישראלי לדמוקרטיה
|
|
|
|
נייר עמדה: הרפורמה בכשרות / נייר עמדה
|
|
הצעת החוק לייעול מערך הכשרות מבורכת ומביא עמה שיפורים משמעותיים במערך הכשרות. עם
זאת, נוסח ההצעה מעלה מספר בעיות הדורשות פתרון.
פתרונות עתים:
1 .יש לנסח מבחן אובייקטיבי לקבלת רישיון כשרות.
2 .יש לאפשר ולעודד גופי כשרות להעסיק נשים כמשגיחות כשרות.
3 .יש להרחיב את אפשרויות הרכבי ועדות הרבנים, כך שיוכלו לכלול רבני יישובים.
4 .יש להבהיר בחוק כי "דיני כשרות" מתייחסים רק למוצר, לדרך ייצורו, הכנתו, הגשתו ושיווקו.
5 .יש לנסח ולפרסם מבחנים לתמיכה כספית בגופי כשרות הפעילים בפריפריה.
●
עתים
|
|
|
|
התייחסות לפרק העוסק בייעול מערך הכשרות - חוק ההסדרים / נייר עמדה
|
|
אנו סבורים שבשעה שהנכם מובילים רפורמה ענקית ביחס לתוצרת המקומית, רפורמה
העוסקת בייעול מערך הכשרות במטרה ליצור תחרות בשירותי הכשרות, למנוע מונופוליזם ולייצר
וודאות לצרכני הכשרות בישראל, ראוי כי תרחיבו את הרפורמה, כך שתינתן התייחסות ראויה גם
לתהליך הפיקוח על כשרות של מזון מיובא (2 עמ')
●
איגוד לשכות המסחר
|
|
|
|
עמדת נשיאות המגזר העסקי להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022),התשפ"א-2021 פרק כ': ייעול מערך הכשרות / נייר עמדה
|
|
מוצגת לוועדת שירותי דת יהודיים (1.10.21)
●
נשיאות המגזר העסקי בישראל
|
|
|
|
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) דיבר כנגד הצעד שעשה חברו לסיעה ח"כ אבי מעוז שעתר לבג"ץ לעיכוב החוק: "הגשת העתירה תוך כדי הליך שהתנהל בכנסת הוא לא ראוי ולא לעניין - אסור היה לו לעשות את זה". בנוגע לרפורמה, טען: "השר כהנא עשה סקירה יפה של בעיות שיש במערכת הכשרות. חלקם קטנות וחלקם כן משמעותיות. אבל אם יש בעיות של טיפול המשטרה בלוד, זה לא אומר שצריך להפריד את המשטרה מטיפול. אין לך לגיטימציה לבוא ולבקר אלא לתקן".
ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית): "ברמה הכללית מערך הכשרות מצליח ורוב האנשים סומך ואוכל את זה. יש נושאים שצריכים תיקון - יחסי משגיח ומושגח ויש פתרונות על כך. רוב המומחים קרי האנשים שעוסקים בתחום נגד המתווה הזה".
ח"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד): "הרפורמה טובה, בסעיפים מסוימים אפילו לא מספיק טובה. התחרות צריכה להיות יותר גדולה ממה שהרפורמה מציעה ושיותר רבנים יוכלו לתת כשרות. כאדם שאוכל את הכשרות של הרבנות ונהנה מכך. אני מעוניין שהדבר הזה יהיה טוב, איכותי וכשר".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "מה בוער לעשות את הרפורמה בחוק ההסדרים ולא כמו כל חוק רגיל שאפשר להעמיק בו בצורה נכונה ויסודית. הבן שלי בחר להתחתן באולם שמגיש אוכל של רבנות ואני רגועה. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הוא היה מתחתן אחרי הרפורמה. הרפורמה מבקשת לדרוס את הרבנות. היא שופכת את התינוק עם המים".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
רכזת באגף תקציבים במשרד האוצר, יעל לינדנברג, אמרה בוועדה כי ההתנהלות המונופוליסטית, כלשונה, של המועצות הדתיות מביאה עלות רגולטורית גבוהה - "בניתוח שעשינו כי האומדן של החיסכון ברפורמה יהיה כ-550 מיליון. החיסכון הנוסף שנגזר מהתיקון נובע מכך שמרבית בתי העסק משתשמישים ביותר מתעודת כשרות אחת בגלל שחייבים הן את הרבנות והן את הבד"צים שהם לא יכולים לתת כשרות בלי רבנות. ע"י הרפורמה זה ייחסך כי גם אותם בדצים יוכלו לקבל רישיון לתת כשרות".
ראש החטיבה הדתית בהסתדרות המעו"ף, רפי מלאכי, אמר בדיון: "הרפורמה בפתח תקוה לא הצליחה ומהיום הראשון זה לא יושם. יש חוזר מנכ"ל של מרד הדתות מלפני מעל שני עשורים שעלות שעת משגיח היא 37 שקל. צהר גובים 73 שקל. בבד"צים זה סכום גבוה בהרבה - כל העלויות החדשות ישליכו על העובדים. הרפורמה נעשית בצורה מהירה ומבלי לשבת איתנו - זה יביא לפיטורים המוניים של משגיחי כשרות".
|
|
ח"כ משה טור פז [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
השר כהנא והיו"ר מלינובסקי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ אבי מעוז [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
לא מתחקרים ליקויים בצה"ל 
