חסידי ברסלב נחשדו בזיוף קורונה למרות בדיקות שליליות

המשטרה זימנה לחקירה 200 מחסידי ברסלב אשר חזרו מהעיר אומן בחשד לשימוש בבדיקות קורונה מזויפות, למרות שגם הבדיקות שנעשו להן בנתב"ג היו שליליות - מגלה (יום ג', 14.12.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח השני של נציבות תלונות הציבור על התלונות הקשורות לקורונה. הדוח מתייחס לאירועי הגל השלישי והגל הרביעי (מדצמבר 2020 עד אוקטובר 2021).

לאחר ראש השנה האחרון נטען, כי מאות מן המבקרים בקברו של ר' נחמן מברסלב, עלו על הטיסות לישראל תוך שימוש בבדיקות שליליות מזויפות. כעת מתברר, שלפחות בחלק ניכר מן המקרים היה זה חשד שווא, כפי שלימדו הבדיקות שנערכו בארץ, אך למרות זאת - המשטרה זימנה לחקירה את השבים. אחד מהם פנה לנציבות והתלונן על זימונו לחקירה בחשד לזיוף הבדיקה ולהפצת מחלה בזדון, למרות שבדיקתו בנתב"ג הייתה שלילית; עוד ציין, כי הוא זומן לחקירה במרכז הארץ למרות שהוא מתגורר ביבנאל. בעקבות פניית הנציבות, ביטלה המשטרה את החקירה של המתלונן ושל אחרים במצבו.

הדוח מעלה כשלים נוספים בעבודת המשטרה בזמן הקורונה. הנציבות מצאה, כי שוטרים רשמו דוחות על אי-עטיית מסיכה למי שהיו פטורים ממנה מסיבות רפואיות והתעלמו מהסבריהם ומן המסמכים שהוצגו להם. רק בעקבות פניית הנציבות חידדה המשטרה את הנהלים והורתה לשוטרים שלא לדרוש הוכחה ממי שטוענים לפטור רפואי. המשטרה מסרה שהיא בוחנת פרסום הנחיות בנושא, אך מהדוח עולה שטרם עשתה זאת.

המשטרה ביררה האם המנוחה בבידוד

במקרה אחר הוטל קנס של 7,500 שקל בגין הפרת בידוד על מי שכלל לא היה חייב בו, משום שחלה בקורונה בחו"ל ושב ארצה לאחר שהחלים. תלונה נוספת הייתה, כי המשטרה המשיכה לבדוק מספר פעמים האם אישה מסוימת מקיימת את חובת הבידוד - למרות שהיא נפטרה חודש לפני כן. בכל המקרים הללו תוקנו הליקויים רק לאחר פניית הנציבות.

אנגלמן גם עומד על הקושי לערער בפני משרד הבריאות על הוראות בידוד שניתנו בעקבות חקירה אפידמיולוגית (של המגעים בין חולה מאומת לבין אחרים). "בתלונות שהתקבלו בנציבות נטען שדרכי הגשת הערעור אינן מפורסמות לציבור, שיש קשיים ביצירת קשר טלפוני עם לשכת הבריאות הרלוונטית לצורך הגשת הערעור, שלא נמסרת הודעה שהגשת הערעור התקבלה, ושבמשך ימים רבים לא התקבלה תשובה על הערעור", נאמר בדוח. בעקבות זאת, נפתח במרס השנה מוקד מרכזי לטיפול בערעורים. הנציבות גם מצאה, כי ועדת החריגים ליציאה מהארץ קיבלה 4,000 פניות ביום והתקשתה להשיב עליהן בתוך יממה, כפי שהייתה אמורה לעשות.

הדוח מתאר גם תקלות בהנפקת התו הירוק, אם כי לא עולה ממנו שמדובר בבעיות רוחביות. עוד מוסרת הנציבות, כי בהתערבותה הסכימה חברת מקורות לאפשר לעובד קבלן להציג בדיקות קורונה שליליות פעמיים בשבוע במקום להתחסן. לעומת זאת, הסכימה הנציבות עם השב"ס כאשר השירות מנע ביקורי התייחדות של אישה בלתי מחוסנת עם בעלה המסרב להתחסן.

שיאן התלונות - הביטוח הלאומי

תלונות רבות עסקו בסיוע הכלכלי שהעניקה המדינה בזמן הקורונה. התערבות הנציבות הביאה בין היתר לתשלום דמי אבטלה רטרואקטיביים למי שלא הייתה מודעת לזכאותה לקבל אותם מאז שנשלחה לחופשה ללא תשלום, ולכך שתיפתר לפחות באופן חלקי בעיית העיכוב בתשלום דמי הסתגלות למבוגרים שפוטרו. מקרה אחר הוביל את הרשות לתחבורה ציבורית לפרסם נוהל להחזרת כסף שנטען בכרטיסי הרב-קו ושאותו לא היה ניתן לנצל בשל הקורונה. הנציבות גם העירה לדואר ישראל על זימון מקבלי דברי דואר למרכזי חלוקה במרחק של קילומטרים מבתיהם, כתחליף למרכזי מסירה בקניונים שנסגרו.

אנגלמן עוסק בהרחבה בסיוע שהעניק משרד הפנים לנזקקים באמצעות כרטיסים נטענים בסך 700 מיליון שקל לרכישת מוצרי יסוד. הוא מצא, כי היו ליקויים באיתור הזכאים; ההמתנה במוקד הטלפוני של העמותות שחילקו את הכרטיסים הייתה ממושכת; שליחים הביאו את הכרטיסים לבתי הזכאים ללא תיאום מראש; והרשויות לא בחנו חלק מן הבקשות שהוגשו להן. אנגלמן מציין, כי הנציבות ממשיכה לבדוק נושא זה מול משרד הפנים.

הנציבות קיבלה בגל השלישי ובגל הרביעי 1,700 תלונות בנוגע לקורונה, ירידה ניכרת לעומת הגל הראשון והגל השני - אותה מסביר אנגלמן בחזרה לשגרת חיים לצד המגיפה ואולי גם בשיפור השירות לציבור. 57% מהתלונות היו מוצדקות, לעומת 71% בגל הראשון והשני ולעומת 41% מכלל התלונות בשנת 2019. שיאני התלונות המוצדקות היו הביטוח הלאומי (66%), משרד הבריאות (61%) ורשות האוכלוסין וההגירה (58%). שיאני התלונות בכלל היו הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד התחבורה ורשות המיסים.