האם נטל הוכחת אי-קיום יחסי עובד-מעביד יוטל על הפלטפורמות הדיגיטליות

אלעד זכות, יועץ בכיר למנכ"ל הביטוח הלאומי: "עצמאי הוא מי שפתח תיק ועונה לקריטריונים הקבועים. שכיר מוגדר כך ע"י מעסיקו. כבר מספר שנים יש צוות משותף לכמה משרדי ממשלה, הבוחן את נושא הפרילנסרים, וזה מתאים גם לעובדי הפלטפורמות, שיש להם גם מאפיינים של שכירים וגם של עצמאיים. כאשר מעמדו של עובד לא הוסדר, אז במקרים של תביעת אבטלה, פשיטת רגל של מעסיק, או פגיעה במקום העבודה, יכולות להיווצר בעיות. העובד יכול להגיש תביעה אלינו ונבחן את הדברים וכיצד לסווג אותו, אך אי-ההסדרה גם משפיעה על הידע לגבי היסטוריית העבודה של אותו עובד והסכומים שייקבעו לו אם יהיה זכאי. זה כרגע מצב אפור, שתלוי בהחלטת פקיד אצלנו או בית הדין לעבודה, ולכן נברך על הסדרת מצב הביניים הקיים, שתיתן גם לנו וגם לעובד ודאות".

עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד הכלכלה: "זו תופעה מאתגרת, המחייבת לשקול גמישות ההעסקה מחד-גיסא והוגנות מול העובדים מאידך-גיסא. האם זו באמת צורה העסקה חדשה לגמרי או שניתן להגדיר אותה בכלים הקיימים כיום? בחוקי העבודה בישראל אין מבחן יחסי עובד-מעביד, ואלו נקבעו בפסיקה לאורך השנים. נטל ההוכחה של יחסי עובד-מעביד מוטלים בישראל כיום על הטוען, בעוד עמדת האיחוד האירופי מציעה לקבוע שהם שכירים אם עומדים בקריטריונים מסוימים, ועל אותו מעסיק להוכיח שהעובד אינו מועסק. זה שינוי גדול, וגם באיחוד האירופי עמדה זו טרם אומצה ואושרה. אנחנו ממשיכים לבחון את הנושא".

ח"כ יוראי להב הרצנו: "יש אלפי עובדי פלטפורמות ויש הפרה שיטתית של זכויותיהם ע"י מעסיקי ענק. אתם הרגולטור ואתם חייבים לפעול". ח"כ מיכל רוזין הוסיפה: "למה תמיד משרדי הממשלה נזכרים לפעול אחרי שחברי כנסת מגיעים עם שאילתות או האיחוד האירופי מוציא עמדה?! זה נושא מוכר וישן. אל תהיו מובלים, תובילו".

מאיר דוד, מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה: "אלה תהליכי בחינה מורכבים וארוכים, תוך כדי תנועה, שהחלו בטרם האיחוד האירופי נכנס לנושא. הורדת גרזן אולי תגדע את הענף שאנו יושבים עליו. נמצא פתרונות ביחד ובשום שכל".

יו"ר הוועדה העירה: "ודאי שנבחן את הדברים בזהירות, שלא נשפוך את התינוק עם המים, אך אנחנו מסמנים לכם כיוון".

לדיון הצטרף מקס אובה (Uebe), ראש יחידת עתיד העבודה ותעסוקת צעירים בנציבות האיחוד האירופי, אשר הציג את עמדת האיחוד, שגובשה בתום תהליך של שנתיים, אשר נוהל ביחד עם נציגי מעסיקים, עובדים ואקדמיה, וכלל גם שלב של הערכת השפעה על השוק.

אובה: "אנו מעריכים כי מעל 28 מיליון אנשים במדינות האיחוד האירופי עובדים באמצעות פלטפורמות עבודה דיגיטליות ובשנת 2025 מספרם צפוי להגיע ל-43 מיליון. רובם המכריע (כ-80%) באמת עצמאיים, אך להערכתנו, 5.5 מיליון אנשים נחשבים כעצמאים באופן שגוי. בליבת ההצעה שלנו עומדת הנחיה מחייבת למדינות הכוללת חמישה תבחינים, כאשר פלטפורמה שעונה על שניים מהם לפחות תיחשב 'מעסיק' מבחינת החוק, והאנשים הפועלים דרכה ייהנו מזכויות העובדים והתנאים הסוציאליים הנלווים למעמד של 'שכיר'. לפלטפורמות תהיה הזכות לערער על קביעה זו, כאשר הנטל נופל עליהן להוכיח כי בינם לבין העובדים באמצעות הפלטפורמה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. היתרונות עבור הפלטפורמות של התבחינים הברורים שהנציבות מציעה הם: הגברת הוודאות המשפטית, הפחתת עלויות הליטיגציה, והקלה על התכנון העסקי. כך, הפלטפורמות יוכלו להינות מצמיחה בת-קיימא: להפיק את התועלת המלאה מהפוטנציאל הכלכלי של השוק האחיד ומכללי משחק שווים לכולם".

עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות: "עניין נטל ההוכחה הוא קריטי. כיום שליח כזה, שרוצה להוכיח יחסי העסקה, נדרש לעבור דרך ארוכה ויקרה בבית הדין לעבודה. חייבים להסדיר את הנושא במהרה, כי כיום המתנגדים מדברים במונחים שדיברו לפני 40-30 שנה על עובדי הקבלן - יש צורך אמיתי, זו עבודה ספציפית לזמן מוגבל - והתופעה של עובדי הקבלן הפכה להיות מפלצת. צריך לדאוג לזכויות העובדים כעת, לפני הגעה לנקודה שלא נוכל להשתלט על זה".

יו"ר הוועדה: "טענת-הנגד היא למה להתערב בכלל ברצון החופשי של הצעירים שטוב להם עם זה, בוודאי בוגרים מעל גיל 18 שבוחרים להיות מועסקים כך. הפרופסור גיא דוידוב מהאוניברסיטה העברית: "דיני עבודה הם קוגנטיים - הם זכות שאי אפשר לוותר עליהם גם בהסכמה. אם חוק שכר מינימום לא היה קוגנטי, אז עובד חלש היה מסכים לקבל פחות. אם השכר הוא קוגנטי, אז גם הסטטוס חייב להיות, שכן אחרת אפשר לכפות על עובד חלש לוותר על סטטוס של שכיר, וכך לעקוף את חובות השכר והתנאים. התרחבות העסקה שכזו יכולה ליצור השפעה רוחבית שתמשוך את כל השוק למטה".

עו"ד מאיר בוחניק, סמנכ"ל פורום קהלת: "הרעיון של הסדרת כלכלת פלטפורמות הוא דבר מבורך כי יש הרבה ספקות בסיפור, אך הקריטריונים שמציע האיחוד עדיין משאירים הרבה אי-בהירות. אני מאמין ביכולת של אנשים לקבל החלטות מודעות על עצמם, וקשה לי הטענה שאנשים לא מבינים מספיק, כשיש תור של אלפים לעבוד בפלטפורמות האלה".

רוני אסטרקס, ועד "תן ביס": "רוב השליחים עובדים בכמה פלטפורמות רק כדי לשרוד. אני עובד גם כשליח וולט מהצד. וולט אוכפת עלי חובות של איסור מיקור חוץ של שליחות, או ביצוע שליחות לחברות אחרות במקביל באותן שעות, ויפטרו אותי אם יתפסו אותי. צורת העבודה של וולט מתמרצת כמה יותר משלוחים, ולא בכדי שליחי וולט מעורבים בכל כך הרבה תאונות. תראו כמה ילדים גונבים רמזורים אדומים באופניים חשמליים רק כדי להספיק עוד משלוח ולהגיע לשכר הגיוני".

חברי הוועדה תהו על הקשר בין הדברים, שכן גם עובדים מתומרצים על הספקים, וזה לא מסביר רכיבה פרועה, ואסטרקס השיב: "בתן ביס מובטח לי שכר שעתי מסוים, ללא קשר להספק, וזה מספיק כדי שכבר לא אסכן את חיי בשביל בונוס של כמה שקלים נוספים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן מרום, סיכמה את הדיון: "אין ספק שיש עוד עבודה רבה לפנינו בתחום. אנחנו לא הולכים להרוס, אלא לבנות משהו חדש שישמור על הזכויות, הן של העובדים והן של החברות. משרד הכלכלה מציינים כי הם לוקחים את הדברים בחשבון, אבל נדמה לי שהצעת האיחוד האירופי תהפוך להיות אבן יסוד בדיונים בכל העולם על העבודה דרך הפלטפורמות הדיגיטליות, תוך מתן ודאות לחברות ולעובדים. הם כבר בשלב חקיקה מחייבת למדינות האיחוד, בעוד המציאות בישראל מוכיחה שאנחנו באיחור. נהיה בקשר עם האיחוד האירופי ונסייע למשרד הכלכלה בקידום הדברים ככל שנוכל. אני פונה גם לכל העובדים - שכירים ועצמאיים - אתם חייבים לשמור על עצמכם".