העליון בביקורת על המחוזי בנצרת: הקל עם פדופיל

בית המשפט המחוזי בנצרת התעלם מעונש המינימום שקבע המחוקק על עבירות מין במשפחה, קבע מתחם ענישה נמוך מדי ונתן משקל מוגזם לשיקולי השיקום מאחר שחלק מן העבירות בוצעו כאשר הנאשם היה קטין. כך אומר (6.1.22) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן.

הנאשם הודה בביצוע מעשים מגונים באחייניתו, אשר הייתה בת 8.5 כאשר החל במעשיו; הוא עצמו עשה זאת בגיל 18.5-17.5. השופטים אסתר הלמן, יפעת שטרית-חדד וסאאב דבור גזרו עליו תשעה חודשי עבודות שירות, בעיקר משום שהיה קטין בעת שהחל לבצע את העבירות. המחוזי קבע מתחם ענישה של 60-30 חודשי מאסר, אך סטה ממנו משמעותית משיקולי שיקום. פוגלמן קיבל את ערעור המדינה והחמיר את העונש בצורה משמעותית במיוחד: 20 חודשי מאסר בפועל.

פוגלמן אומר: "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה הגלומה בעבירות מין ובפרט בעבירות מין המבוצעות בקטינים, אשר משאירות עמם טראומה משמעותית שמלווה אותם בהמשך חייהם הבוגרים. דברים אלה נכונים ביתר שאת כאשר המעשים נעשו על-ידי בן משפחה אשר מנצל את האמון לו רוחש הקטין. בהתאם לאמור, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בענישה מחמירה כלפי המבצעים עבירות מין בתא המשפחתי, המבטאת את חומרת העבירות, ואשר נותנת ביטוי לפגיעה החמורה שנגרמת לנפגעי העבירה. כן נדרשת ענישה מחמירה לשם הרתעת היחיד והרבים".

התערב גם בסכום הפיצוי

פוגלמן מוסיף: "במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע שהרף התחתון של מתחם העונש ההולם יעמוד על 30 חודשי מאסר, וזאת הגם שהעונש המינימלי הקבוע בחוק הוא 45 חודשים. כבר עמדנו בעבר על כך שעונש המינימום שקבע המחוקק הוא אינדיקציה לחומרה שמיוחסת לעבירה ולמידת הפגיעה בערכים המוגנים מביצועה, ולכן נכון שתהיה לו השפעה גם על מתחם העונש ההולם. ואכן, בבית משפט זה נקבעו מתחמים גבוהים יותר לעבירות מין כאשר קורבן העבירה היה קטין והעבירות בוצעו בתוך המשפחה. הגם שכך, עמדתנו היא כי אין צורך להכריע בגבולותיו המדויקים של המתחם במקרה דנן, משמצאנו כי גם בהינתן המתחם שקבע בית המשפט המחוזי, לא היה מקום לסטייה כה משמעותית לקולה".

פוגלמן מסכים שיש לתת משקל משמעותי לשיקולי שיקום כאשר מדובר בקטינים, אך במקרה זה - הוא היה על סף הבגירות ואף אחריו. "כפי שכבר ציינתי לא פעם, ככל שהקטין קרוב לבגירות בעת ביצוע העבירה, כך משקלם של השיקולים הקבועים בחוק העונשין, ובפרט עיקרון ההלימה בין חומרת המעשה ומידת האשם לבין חומרת העונש שייגזר, גוברים. אנו סבורים כי במקרה שלפנינו בית המשפט לא נתן משקל מספיק לעקרון ההלימה, בשים לב לחומרת מעשי המשיב ולנסיבות ביצוע
העבירות": התקופה הארוכה בה בוצעו העבירות, ההחמרה בהן לאורך הזמן, התכנון המוקדם, הפגיעה בילדה דווקא בסביבה בה אמורה להיות מוגנת והפגיעה הנפשית הקשה בה.

"בהינתן עוצמת הפגיעה בנפגעת העבירה, אף אם מקבלים את הנחת בית המשפט המחוזי כי ראוי לסטות מהמתחם מטעמי שיקום, מתחייב מתן משקל מתאים לעקרון ההלימה ולא ניתן היה להעדיף באופן גורף את השיקול השיקומי", שב ואומר פוגלמן. הוא התערב באופן חריג גם בסכום הפיצוי בו חויב העבריין והגדיל אותו מ-50,000 שקל ל-80,000 שקל. השופטים דפנה ברק-ארז וג'ורג' קרא הסכימו עם פוגלמן. המדינה יוצגה בידי עו"ד עדי שגב, והנאשם - בידי עוה"ד שלמה טדרי ורימונה שלג.