בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הרישיונות של משרד התקשורת; ח"כ גינזבורג: הצרכן יוכל ליהנות משוק מגוון ותחרותי יותר ● מנכ"ל משרד התקשורת: הצעת החוק מורכבת, אך מאחוריה יש מהפכה יוצאת דופן שתזניק את שוק התקשורת קדימה; הצעת החוק תקצר את הליך הכניסה לשוק התקשורת
מנכ"ל משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 10.1.22) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, המבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. ח"כ איתן גינזבורג, שמילא את מקומו של היו"ר, הזכיר כי היה זה שהביא את ההצעה לקריאה ראשונה כשר התקשורת בממשלה הקודמת. הוא הוסיף כי הטכנולוגיה התקדמה מאוד, אבל חוק התקשורת נשאר מאחור ולא השתנה מאז 1982 ומחייב קבל רישיון על אין ספור פעולות איזוטריות. לדבריו, ההצעה שאושרה תאפשר לקצר הליכים ביורוקרטיים, תפחית אסדרה ותעודד כניסת משקיעים כדי שהצרכן יוכל ליהנות משוק מגוון ותחרותי יותר.
מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, בירכה גם היא על אישור ההצעה ואמרה כי אומנם החוק הוא מורכב, אך מאחוריו יש מהפכה יוצאת דופן. לדבריה, "החזון שלנו זה שוק תקשורת שלא עוסק רק במכירת טלפונים סלולריים, אלא שוק חדשני, טכנולוגי, חי ובועט עם שחקנים בכל מיני גדלים. החוק מאפשר להפוך לשחקן בעולמות האלה בקלות, ובשנים הקרובות, עם כניסת הדור החמישי, זה ישנה את פניו של שוק התקשורת ובמובן הזה הצעת החוק היא מהפכנית", אמרה אבישר בן-חורין. היא הוסיפה כי במקום הליך ארוך, ניתן יהיה לקבל אישורים בתוך 14-10 יום ולהיות בפיקוח של המשרד, ואמרה כי הדבר יביא בשורה לשוק.
בדיון הראשון שקיימה הוועדה בהצעת החוק, הסביר שר התקשורת, יועז הנדל, כי "חוק התקשורת מיושן וצריך להתעדכן. החקיקה עושה דה-רגולציה משמעותית בשוק התקשורת ומייצרת תהליך קל יותר ופשוט יותר. היום כדי למכור מערכת השקיה, איתורן, טלפון עם שיחות ועידה, אתה צריך רישיון. זה מתאים לשנות ה-80 וה-90 ולא למציאות הנוכחית. המהלך גם יסדיר אגרות וערבויות ויפחית אותן ממיליונים לאלפי שקלים בודדים והכל יגולגל בסוף לצרכן". מנכ"ל משרד התקשורת הסבירה כי מדובר באימוץ מודל אירופי שעובד 20 שנה, כאשר 30% מהשירותים שבחוק התקשורת יהיו פטורים מרישוי, 60% מהשירותים יינתנו בהיתר והשאר יישארו ברישיון.
בדיון הפעם אישרה הוועדה הוראת-מעבר שתאפשר למשרד התקשורת לצאת להליך ניסוי בתדרי 26 הרץ של הדור החמישי, ללא צורך במתן רישיון לחברות שירצו להשתתף בניסוי, בהתאם להסדרה שתופעל עם כניסת החוק לתוקף. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת, ליאת בלום, הסבירה כי הדבר יאפשר הקצרת תדרי דור חמישי בהליך ניסוי לא-מסחרי, וכי שר התקשורת יוכל להאריך את תוקף הוראת המעבר, באישור ועדת הכלכלה, בחצי שנה נוספת. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, שאל האם יש חברות שייגשו לניסוי, ובלום השיבה כי המשרד מניח שכן ומקווה שגם החברות הגדולות ייגשו ובנוסף להן הכוונה היא שבניסוי ישתתפו גם חברות מענפי התעשיה, החקלאות והרפואה.
סגן המדען הראשי במשרד התקשורת, רפי הוידה, השתתף גם הוא בדיון וביקש לכלול בהצעת החוק גם את הסדרת שמות המתחם של אתרי האינטרנט בישראל. מנכ"ל משרד התקשורת אבישר בן-חורין השיבה לו כי בנושא הזה לא התקיימה עבודת מטה ולאחר שכזו תתקיים, אם המשרד ימצא לנכון הוא יביא חקיקה נפרדת. הודיה אמר כי הנושא ידוע למשרד התקשורת שנים רבות ולכן לא ברורה לו התשובה. ח"כ גינזבורג סיכם את הנושא ואמר כי המשרד ידע טלטלות בשנים האחרונות ולכן הוא מציע לאפשר לו לבחון את הנושא ולבצע למידה מעמיקה, וכי אין בכוונתו לעכב את התיקון הנוכחי בגלל שמות המתחם.
ח"כ אוסאמה סעדי התייחס לכך שתקשורת ואינטרנט, כמו חשמל, אלו זכויות בסיסיות במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, וקרא למשרד התקשורת לפעול לסגירת הפערים בנושא בחברה הערבית. ח"כ גינזבורג הצטרך לקריאה ואמר כי צריך לרתום גם את המנהיגות המקומית לכך ולמנוע מקרים של פגיעה בתשתיות. מנכ"ל משרד התקשורת השיבה לסעדי ואמרה כי במגזר הערבי יש חסמים מוגברים של ונדליזם, אך היא מקווה שתוך חודשיים תהייה תוכנית פעולה לסגירת הפערים וקידום פריסת סיבים במגזר הערבי. "חייבים מנהיגות חזקה שמתמודדת עם ונדליזם ולא מעודדת פיראטים, אני מחויבת להסברה בערבית ונצא בהסברה מתואמת עם המנהיגות המקומית", אמרה.
בתום הדיון אישרה הוועדה פה אחד את הצעת החוק, בקולותיהם של ח"כ גינזבורג וסעדי, וקבעה כי ההצעה תיכנס לתוקף ב-2 באוקטובר 2022, כאשר השר יוכל לדחות את יום התחילה, באישור ועדת הכלכלה, בחצי שנה. גינזבורג ביקש לדעת אם מועד הכניסה לתוקף הוא ריאלי ואבישר בן-חורין השיבה: "ריאלי מאוד, אין לי שום כוונה לבקש הארכה".
לאחר אישור ההצעה בירך היו"ר ואמר: "אנחנו בעידן שהטכנולוגיה מאוד התקדמה בשנים אחרונות והאסדרה נשארה מאחור וחלקה לא רלוונטית וחוק התקשורת לא השתנה מאז 1982. החוק כיום מחייב קבלת רישיון על אין ספור פעולות אזוטריות וזו רגולציה שמאוד מכבידה ומעכבת צמיחה והתפתחות טכנולוגית במשק הישראלי. הצעת החוק שסיימנו לדון בה נועדה לקצר הליכים ביורוקרטים ממושכים, להפחית אסדרה יקרה וארכאית שתעודד כניסת משקיעים לעולם התקשורת, כדי שהצרכן יוכל ליהנות משוק מגוון יותר תחרותי יותר ואני מודה על הזכות שהבאתי אותה לקריאה ראשונה כשר תקשורת ולהביא אותה לסיום כממלא-מקום יו"ר ועדת הכלכלה. אני קורא לכל השרים להפחית אסדרה, להשתחרר מהכבלים, אם תשחררו המשק יצמח והצרכנים ייהנו. רגולציה זה דבר חשוב והכרחי אבל לא כל רגולציה הכרחית".
מנהל אגף הרישוי במשרד התקשורת, גדעון שטרית, אמר כי הוא "מוביל את המסע הזה מעל 6 שנים. אמרתי אתמול שלא פותחים כלום עד שזה לא עובד, זה צעד גדול להגשמה של חלום. אני בטוח שזה יתממש ונוכל להוריד חסמים ולהזניק את שוק התקשורת קדימה".
מנכ"ל משרד התקשורת, אבישר בן-חורין, בירכה גם היא: הצעת החוק הזו היא מקצועית ומורכבת והשיח הוא למיטיבי לכת, אך מאחוריו יש מהפכה יוצאת דופן בקנה מידה רגולטורי. החזון שלנו זה שוק תקשורת שלא עוסק רק במכירת טלפונים סלולריים, אלא שוק חדשני, טכנולוגי, חי ובועט עם שחקנים בכל מיני גדלים. החוק מאפשר להפוך לשחקן בעולמות האלה בקלות ובשנים הקרובות, עם כניסת הדור החמישי, ישנה את פניו של שוק התקשורת ובמובן הזה הוא מהפכני. אנחנו עוברים לרישוי שמקבלים בתוך 14-10 יום ופיקוח של המשרד. זה מודל חדשני שאני מניחה שנראה בהמשך בשווקים נוספים ויביא בשורה לשוק הזה. הניסוי שאישרתם היום הוא דוגמה לזה שחקנים שלא יכלו להיכנס נראה אותם פורצים פנימה".
הגוף שיבחר בהליך תחרותי ימומן ב-25 מיליון ש"ח ל-4 שנים וישקיע מיליוני שקלים נוספים מכיסו ▪ בדיון הוצג כי תוכנית דומה שכבר פועלת בחיפה, הצליחה בשליש הראשון של עבודתה להביא 40 חברות סטרטאפ לעיר (ח"כ קושניר. "לתת לקטר ההייטק עוד בוסט" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר אישרה (יום ג') את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול) (תיקון), התשפ"ב - 2021. במסגרת התיקון נקבע כי תקרת דמי הניהול שישלמו פנסיונרים מקבלי קצבת זקנה בפוליסות ביטוח מנהלים וקרנות הפנסיה, שיתחילו לקבל קצבה לראשונה החל מ-1 בפברואר 2022, תרד ותעמוד על לא יותר מ-0.3%, במקום 0.5% עד לתיקון. האמור הוא גם במוטבים ושאירים של מקבלי הקצבה.
נוסח התקנות שאושר קובע כי החל מה-1 בפברואר 2022, יושת תשלום אחיד על כולם - 940 ש"ח במועד הגשת הבקשה, ו-720 ש"ח במועד קבלת האשרה והרישיון. (רשות האוכלוסין וההגירה [צילום: איתמר לוין])
מדובר באותן סמכויות אשר ניתנות היום לבקרי הגבולות, לבצע עיכוב ואף מעצר של היוצאים או הנכנסים לארץ ▪ כיום הסמכויות הן מתוקף צווים שמוציא השר לביטחון פנים, והם זמניים מטבעם (ביקורת גבולות [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
האזהרה מושמעת בעקבות משבר הסחורות בשל הקורונה ▪ "הלוואי ונקבל חצי מהגרייס שניתן למפעלי ים המלח או חברות הגז" ▪ חברי הכנסת אבו שחאדה וטל ביקשו מרשות החשמל להתחשב ולדחות את מועדי החיבור ▪ סמנכ"ל רשות החשמל: אנחנו עם היד על הדופק אבל לא נאפשר דחייה אוטומטית
800 איש מתים משנה מעישון פסיבי ▪ שיעור העישון בארץ גבוה מן השיעור הממוצע במדינות ה-OECD ▪ הממשלה לא הקימה יחידה למאבק בעישון (אכיפה כושלת [צילום: נתי שוחט/פלאש 90])
התיקון שמבוצע לראשונה מזה 5 שנים, יביא לחיסכון ל-20% מרוכשי כלי הרכב החדשים, בכך שימנע מרכביהם לעלות קבוצת מחיר על-רקע עליית מדד מחירי הרכב ▪ נוכח עיכוב בהבאת התקנות לאישור, עוכבה מסירת אלפי כלי רכב ▪ ברקע זה קרא יו"ר הוועדה להפעלת מנגנון עידכון אוטומטי, ונענה מצד משרד התחבורה כי הנושא בבחינה (מכוניות חדשות [צילום: משה שי'/פלאש 90])
משרדי האוצר, הכלכלה ורשות המיסים פירטו בוועדת העבודה והרווחה את שורת ההטבות והצעדים שנועדו למנוע פגיעה בנשים עקב העלאת גיל הפרישה מעבודה ▪ יו"ר וועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן מרום: פעלנו במו"מ עיקש מול האוצר כדי להכניס לחוק ההסדרים מנגנונים אלה, נוודא שמשרדי הממשלה מוכנים (המעקב יימשך [צילום אילוסטרציה: AP])
מליאת הכנסת אישרה (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100), התשפ"ב-2021. 17 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים. החקיקה תעגן סמכות בלעדית לשופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט המחוזי בחיפה לדון בעניינים כלכליים שיקבעו על ידי שר המשפטים.
שר המשפטים גדעון סער: "אי אפשר להילחם בפשיעה המאורגנת בלי להתמודד עם הממד הכלכלי. ארגוני הפשיעה חייבים לשלם מחיר כלכלי ומה שאנחנו עושים פה זה לתת כלי להילחם בארגוני הפשיעה שהיום למרבה הצער מחוללים נזקים כבדים, בראש ובראשונה בחברה הערבית ולא רק בה".
לבקשת יו"ר ועדת העבודה הוכנס תיקון לחוק ולפיו לא תיחסם הדרך הפני נכה צה"ל שקיבל תוספת לתגמול בשל פרישה מוקדמת מעבודה לעבור למסלול נצרך לפני גיל פרישה (ח"כ אופיר כץ. היוזם [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
הוועדה לקידום מעמד האישה ביקשה (יום ב', 10.1.22) לקיים דיון מהיר בנושא: "תופעת הפוליגמיה פוגעת בחייהן של 14,000 נשים בישראל" של ח"כ וולדיגר מיכל, ח"כ וסרמן לנדה רות, ח"כ דיסטל אטבריאן גלית וח"כ שיקלי עמיחי.
אולם בפתח הדיון אמרה היו"ר ח"כ עאידה תומא סלימאן: "לצערי הרב מתקיימות עבודות קק"ל באדמות משפחת אל אטרש בנגב. עבודות שבמעטה נטיעת יערות, מתקיים גזל אדמות. בינתיים התחילה גם אלימות שמופעלת כנגד הציבור הבדואי. בזמן הזה הייתי מקווה להיות עם אחיי בנגב. כיבדתי את העובדה שיש אנשים שהציעו דיון למרות שאני תוהה אם הצעתם היא בכלל למען קידום מעמד הנשים הערביות הבדואיות אבל הם לא הגיעו ואני נועלת את הישיבה".
ועדת הכלכלה החלה לדון בשנית בהארכת הוראת השעה הנוגעת להסדר הפצת שידורי ערוצים באינטרנט - הדיון לא הסתיים ויימשך בתקופה הקרובה ▪ ח"כ האוזר: הממשלה שלוין היה חבר בה דגרה על הנושא הזה שנה אחר שנה - אנחנו מבקשים שנה נוספת להשלים רפורמה כוללת ▪ ח"כ מראענה מהקואליציה: יש ביקורת על ההצעה בצדק - מן הראוי לפתוח את החוזים
ועדת הכלכלה החלה (יום ב', 10.1.22) להכין בשנית לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, העוסק בהפצת שידורים באינטרנט. ההצעה נועדה להאריך את המצב הקיים באשר לתשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, בהתאם למה שאישרה הוועדה בחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, שחברות התשתית המפיצות שידורים באינטרנט ימשיכו לשלם על הפצת ערוצי התוכן (12, 13 והתאגיד) בהתאם להסכמים ביניהם. בתום ישיבה קצרה וסוערת הודיעה ח"כ לימור מגן תלם, שמילאה את מקומו של היו"ר, כי הדיון לא מוצה והוא יתחדש בתקופה הקרובה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהשתתף בדיון בוועדת הכספים בנושא 'תקציב בנק ישראל לשנת 2022', הציג את תחזית הבנק בתקופת האומיקרון: הגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 ש"ח. אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15 אחוז בדיקות חיוביות מתוך 30 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון ש"ח, אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד ש"ח בעשרה ימים, או 2 ומשהו מיליארד על 20 יום".
"כל האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע לעסקים זה שקר וכזב. אנחנו לא מוכנים לפזר כסף ללא הבחנה למי שלא צריך, אנחנו כן בוחנים סיוע ממוקד לאלה שעלולים להיפגע, אבל בשביל זה צריך שיהיו לנו נתונים ועל כך אנחנו עובדים", אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר בפתח דיון ועדת הכספים.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...