ועדת הפנים והגנת הסביבה, אישרה (יום ג', 11.1.22), ברוב קולות, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020.

הצעת חוק מבקשת לעגן בחקיקה ראשית מתן סמכויות עיכוב ומעצר במקרים שונים, לקציני ביקורת הגבולות של רשות האוכלוסין וההגירה, וכן תנאים למינויים.

עו"ד עירית ויסבלום, מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, הסבירה לחברי הוועדה כי מדובר באותן סמכויות אשר ניתנות היום לבקרי הגבולות, לבצע עיכוב ואף מעצר של היוצאים או הנכנסים לארץ. כיום הסמכויות הן מתוקף צווים שמוציא השר לביטחון פנים, והם זמניים מטבעם, כנהוג בכל הצווים הנוגעים לסמכויות עיכוב ומעצר אשר ניתנות לגופים שונים.

העיכוב יכול להתבצע כלפי אדם אשר נחשד בעבירה מסוימת או דרוש לחקירה, או כלפי אדם שנחשד כי הוא מבצע עבירה בעת מעבר הגבול - הברחה, שימוש בדרכון מזויף, או, כפי שקורה לא מעט בתקופה זו, מפר חובת בידוד. אם האדם אינו מציית לעיכוב, יש שמסכות לעצור אותו לזמן קצר, עד להגעת שוטר, הסבירה עו"ד ויסבלום.

חברי הוועדה ביקשו לדעת נתונים, והשיב להם ערן זהבי, סגן ראש מינהל ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה: בשיא ישנם כ-850 בקרי גבולות ב-23 מעברי גבול, בהם עוברים מילוני אנשים בשנה. הפעיל מכולם הוא כמובן נתב"ג, ולכן גם מרבית האירועים מתרחשים, אך אין בידי נתונים מדויקים. אבדוק ואעביר בהמשך. רוב המקרים נפתרים מול העובד שלנו, בתשאול שמתבצע בעת העיכוב, אך בהחלט יש מקרים של התלהטות שנדרש גם מעצר, עד להגעת שוטר.

האחריות על הגבולות הועברה ממשטרת ישראל אלינו ב-2011 עם כל הסמכויות. אנחנו מקבלים 'הפללות' מ-19 גופים במערכות השונות - מצווים שיפוטיים על עיכוב יציאה מהארץ מבתי המשפט, דרך ההוצאה לפועל או המכס, ועד לגופים ביטחוניים, ואת אנשים אלה אנו מתבקשים לעכב בגבול, כמובן. בתקופת הקורונה אנו מתקלים במסמכי קונה מזויפים, כל יום, כל היום, אמר זהבי.

ח"כ גינזבורג תהה מדוע אי-אפשר להסתפק בצווים הקיימים ונדרשת חקיקה ראשית, אם הדבר אינו משפיע על הפעלת הסמכויות בידי בקרי הגבול, שכן יש להם אותן כבר כיום.

עו"ד גיל דיין מהלשכה המשפטית במשרד ביטחון הפנים: אמר כי מדובר במדרג נורמטיבי גבוה יותר, שתמיד טוב יותר בשלילת חרות וחופש תנועה. כמו-כן, כיום רשות האוכלוסין היא תחת משרד הפנים, והצווים הם במשרד ביטחון הפנים, דבר שיכול לייצר ביורוקרטיה מסוימת שניתן כך לייעל. המשטרה עדיין תהיה מעורבות בהסכמה של בקרי הגבולות, כפי שנאמר בהצעת החוק.

עו"ד שמרית וולף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: השינוי אכן אינו בפרקטיקה היום-יומית אלא במדרג הנורמטיבי. יש כאן סמכויות מאוד משמעותיות של עיכוב ומעצר, שנכון שיוסדרו בחקיקה ראשית, שהיא יותר שקופה וברורה לציבור ולא בצווים. לפיסתנו לא ראוי לאשר סמכויות כאלה בצו בלבד ולכן אנו תומכים בהצעת החוק.

לאחר הקראת הצעת החוק, נימק ח"כ אורי מקלב את ההסתייגויות אשר הגיש להצעת החוק, ואלה נדחו כולן ברוב קולות.

ח"כ איתן גינזבורג העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, ברוב קולות, לקריאות שנייה ושלישית.