"20% מהחברה עניים, אבל אין מפלגת עניים"

ועדת הכלכלה ציינה (יום ב', 17.1.22) את יום ההולדת לכנסת בישיבה חגיגית שהוקדשה לפרקטיקה של אחדות וערבות הדדית בכלכלה הישראלית - הלכה למעשה. את הישיבה המיוחדת יזם היו"ר מיכאל ביטון, כדי לקדם דיון רחב ומעמיק לשילוב בין עולמות התיאוריה והמעשה ובין עולמות הכלכלה לפילוסופיה, במטרה לקדם חשיבה יצירתית למציאת פתרונות שיסייעו להוביל כלכלה מכלילה ומצמיחה, כזו שמשרתת את שלל הקבוצות והשכבות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית.

בישיבה השתתפו בכירי המשק והאקדמיה בהן הכלכלנית פרופסור קרנית פלוג לשעבר נגידת בנק ישראל, יחד עם הפילוסוף פרופסור מאיר בוזגלו, המומחה למשפט עברי פרופ' בני פורת, הכלכלן פרופסור מומי דהן, המשפטן פרופסור יובל אלבשן ומרדכי כהן לשעבר מנכ"ל משרד הפנים.

היו"ר ביטון פתח ואמר כי זה הדיון שהוא אולי הכי חשוב שתקיים ועדת הכלכלה בשנים הקרובות, הוא הוסיף כי בשבילו ט"ו בשבט הוא יום חגיגי באופן כפול, בו גם הכנסת חוגגת וזהו גם חג היסוד של ירוחם. "ביום הזה של כינון כנסת ישראל יש דברים שאנחנו גאים שטיפלנו בהם, ויש דברים שפחות, אבל ביום הזה נרצה להתבונן על הטוב, על העתיד ועל מה נדרש מאתנו בהמשך", אמר.

פרופ' פלוג הציגה את נתוני אי-השוויון בישראל ואמרה כי ישראל היא שיאנית העולם בפערים בהישגים לימודיים מבין המדינות המפותחות. לדבריה, האתגרים הם רמת הפריון הנמוכה, התשתיות הנמוכות וההון האנושי ברמה נמוכה ואסדרה לא עקבית שמקשה על התפתחות כלכלית. הפתרונות, לדבריה, הן העלאת ההון האנושי לכל חלקי האוכלוסייה בפרט החרדים והערבים, השקעה בתשתיות ודגש על תחבורה ציבורית ותקשורת, שיפור הרגולציה ויישום תוכנית צמיחה ירוקה, ולשם כך אפשר וצריך להגדיל את ההוצאה הציבורית, אך מבלי לחרוג מרמת חוב-תוצר הנוכחית.

פרופ' בוזגלו התייחס לנושא האקלים והערבות ההדדית ואמר כי הם שלובים זה בזה. לדבריו, כשמישהו מזהם במקום אחד אז לטבע לא אכפת מהחלוקה בתוך ישראל ובין המדינות, ונדרשת חשיבה מתכללת. "קצב הקלקול הוא הרבה יותר מהיר מקצב התיקון ונדרשת תפיסה של ערבות הדדית, בתוך המדינה ובין המדינות, שצריכה להשפיע על אורח החיים שלנו. אם מדברים על ט"ו בשבט, אז הוא צריך להיות יום עולמי לערכי הסביבה. זה לא יכול להיגמר רק במחזור של הפלסטיק זה הרבה יותר מקיף. כנראה זה הכדור היחידי שיש בעולם ואנחנו לא יכולים להרוס אותו", אמר.

פרופ' אלבשן הוסיף כי צריך להביא גם לשינוי תרבותי, וכשפלוג מדברת על אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק התעסוקה וההשכלה אבל לא מאפשרים להן לשמור על האמונות שלהן, אז יש מכשול וקבוצת הרוב תצטרך לוותר על חלק מהדברים אם היא רוצה שילוב אמיתי. עוד אמר אלבשן כי "אנחנו צריכים להסתכל בראי ולשאול את עצמנו איך יכול להיות שאנחנו עושים כ"כ הרבה דברים בכלים חד-פעמיים ופחות עושים בנסיעות תיירותיות לאירופה? איך יכול להיות שבזה משחקים ובזה לא? האם נכון לשחק במשהו שהוא בחצר האחורית של קבוצה אחרת? אם אני רוצה שכלכלה וסביבה יטופלו בצורה שוויונית צריך להסתכל על הכל ולשאול מה הנזק הגדול באמת".

פרופ' דהן אמר כי "החזון של המדינה הוא להקים בית לעם היהודי, שמתייחס בשוויון לאוכלוסייה הערבית וחותר לחברת מופת שאחד הביטויים שלה הוא אי-שוויון ברמה נסבלת. אי-השוויון היום בישראל הוא ברמה בלתי נסבלת, אבל אני לא מתייאש יש לנו את הכוחות לחתור ולהגיע לשם. יש חשיבות להתמודדות עם אי-השוויון הזה, ויש שלושה נתיבים: אחד דרך שיפור היכולות של ילדים ובוגרים מהעשירונים התחתונים, הנתיב השני הוא אסדרה והוא קצת יותר מאתגר, של מחירים גם של מוצרים וגם של שירותי עבודה. בשנים אחרונות מתפתח צורך באסדרה של בינה מלאכותית ואלגוריתמים שמסוכנים לשכבות החלשות. ושלישי הוא התמיכות הכספיות לאנשים החלשים. דוח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי מראה שאנשים שמקבלים הבטחת הכנסה הם אנשים עם שיעורי העוני הכי כבדים. 70% מהם מתחת לקו העוני אחרי שקיבלו סיוע של המדינה, ומספר שני שהוא בגדר ביזיון לא פחות הוא שההכנסה שלהם היא 40% מקו העוני. התמיכה בהם זה לפחות צעד אחד לכיוון חברת מופת".