בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ח"כים וראשי רשויות דורשים בחינה מחודשת לאחר שלטענתם לא נערך שיתוף שלהם ושל הציבור ושלא נלקחו בחשבון רעיונות מהניסיון המקומי של התושבים באזור ● נת"ע: התייעצנו עם הרשויות וקיימנו עשרה מפגשי ציבור
ח"כ סמי אבו שחאדה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הוועדה למיזמי תשתית לאומיים של הכנסת התכנסה (יום ג', 18.1.22) ביוזמת חברי הכנסת בועז טופורובסקי וסמי אבו שחאדה לבחינת תוואי תוכנית המטרו בטרם קבלת החלטות סופיות. ראשי עיריות ומועצות דרשו בדיון לשוב ולדון בתוואי המטרו אשר לדבריהם אינו נותן מענה לעירם או לחלופין פוגע בדברים אחרים שמשרתים את העיר.
ח"כ אבו שחאדה אמר כי "המטרו אמור לעבור בתוך בית הספר ומתחת לעיר העתיקה ברמלה - נשאר מעט מאוד מהעיר הישנה של רמלה, ובאזור שם אנשים מודאגים מאוד ומפוחדים. זה מסכן מבנים הסיטוריים. צריך לדעת שזה מטרו לא ליהודים בלבד. סטטיסטית, הערבים הם אלו שעוברים לעבוד במקומות שונים וצריכים הכי הרבה לנסוע. צריך לדאוג שמי שצריך אותו יותר יקבל אותו. החברה הערבית נעלמת מהפרויקט הזה. באזור המשולש הדרומי אין כל תוואי למטרו".
ח"כ טופורובסקי סיפר: "כשהתחלתי קצת לעסוק בנושא, הוצפתי בפניות מוועדי שכונות ועוד. ראיתי שאלות מהותיות וחשובות שלא הרגשתי שלם איתן כחלק מהקואליציה, ולכן עשיתי תהליכים ונפגשתי עם נת"ע. היה חסר לי הפיקוח של הכנסת בנושא - על 150 מיליארד שהוא מתוקצב, לא קיבלנו מספיק פיקוח כדי להביע את הערות הציבור. ראשי ערים בכל הארץ שוחחו איתי ויש להם תחושה שלא שמעו מספיק את הטענות של החוכמה המקומית בכל הנוגע לתוואי. צריך שיהיו יותר אלמנטים של נגישות, אלמנטים של עלות ותועלת ציבורית ולא רק של תועלת כלכלית. אם תהיה שקיפות בהליך - זה יביא לתוצאה נכונה יותר לטווח הארוך".
אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון: "13 ראשי רשויות שהתאחדו יחד מוצאים ערכים חברתיים מאוד לשינוי התוואי שיחבר קהילתית חברתית וכלכלית את המטרופולין שלנו באיזור. תכנונית גורמי התכנון אומרים שזה מצוין ותפעולית טוענים שלא - מצאנו לכך פתרון עם מומחה הולנדי שבנה תחנות כאלו בעבר ואומר שזה אפשרי".
שלום בן-משה, ראש עיריית ראש העין: "המטרו חייב להגיע לתוך ראש העין. אנחנו מנותקים. אם הרעיון לחבר אותנו למטרופלין, אז התוכנית הנוכחית, רק מנתקת אותנו". גם ראש עיריית הוד השרון וראש עיריית רעננה טענו שלא נעשה מספיק לשמיעת טענות הרשויות, והתוואי הנוכחי טעון תכנון מחדש שיתחשב בצורכי הרשויות.
ברקע התנגדותה של עיריית כפר סבא לבניית הדפו (חניית המטרו) בצפון העיר, אמר רפי סער, ראש העירייה: "מדובר בהחלטה שתפר את המרקם הכפרי הייחודי בעיר ותפגע קשות באיכות חייהם של תושבי השכונה הירוקה תוך סיכון רווחתם ובריאותם. לא ייתכן שיטילו על התושבים החלטה כה משמעותית ללא כל היוועצות מוקדמת". על דעת יתר ראשי הרשויות הציע סער כי המתחם ייבנה בפאתי העיר טירה בתוך לא פחות מעשור וישמש את אזרחי המדינה במאה השנים הקרובות.
פריד ג'ובראן, נציג הכנסייה הקתולית: "הטענות שלנו מתייחסות להליך הפרסום ובחינת הנזקים העתידים שהולכים להיות לכנסייה הקתולית והמנזר ברמלה. הפנינו את הטענות לנת"ע, והתשובה הלקונית הייתה שפספסנו את זמן ההצגה, ולאחר מכן קיימו דיון נרחב שכן נשמעו טענותינו, אבל התשובות לא היו מספקות. היכולת של הכנסייה שיושבת בירושלים לדעת על הפרסומים היא מוגבלת - זה פורסם בעיתונים שלא מגיעים אלינו. העובדה שלא שותף מוסד ציבורי חשוב כזה שכבר יש לו תוכניות בינוי של בתי ספר ובתי אבות במקום, וכל זה לא יוכל לקרות בגלל שכל תוכנית המטרו תכפיף תחתיה כל תוכניות עתידיות אחרות - גורמת נזק".
קרן כץ, סגנית ראש מינהלת המטרו הציגה בדיון מצגת המפרטת את לו"ז ומספרי הישיבות שנעשו קודם קביעת תוואי המטרו ופירטה: "הליך התכנון כלל שלבים מוקדמים רבים, עבודות רקע שבוצעו, יעדים שנקבעו, עקרונות תכנון שגובשו, עד לקבלת התצורה הסופית של תוואי הקווים ומיקומי התחנות. התקיימו ישיבות תיאום עם רשויות ומחוזות והתוואי והתכנון אושר ותואם מול פורום הסעת המונים בראשות משרד התחבורה, משרד האוצר ומנהל התכנון. כמו-כן, במהלך יולי 2020 התקיימו 10 מפגשי שיתוף ציבור וירטואליים באמצעות הפייסבוק עם תושבי הרשויות שהמטרו עובר בתחומן".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, סיכם כי "הוועדה קוראת לנת"ע להידבר עם ראשי הקהילות וראשי הערים ולהתמודד עם כל הבעיות שעלו בדיון - בעיות נגישות ובטיחות ועוד. "אכן זה נעשה כך הרבה ומזמן, אבל יש לעשות זאת שוב. אפשר גם ליזום עוד דיונים בנושא לעומקם של דברים למרות שהוועדה לא יכולה להתכנס למנהלי המתכננים ולא מחוקקים כאן היכן לשים תחנות ומסילות".
החוק עבר עם תמיכה של האופוזיציה, ולמרות התנגדות רע"ם ▪ ח"כ מנסור עבאס ניסה לבצע תרגיל לח"כ השכל ולהעביר את לדיון בוועדה בראשות וואליד טאהא ▪ סמוטריץ': "ברכות לחברתי שרן השכל שהתעקשה ולא וויתרה" (ח"כ השכל במליאה. התנגדה להחלטת עבאס[צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
ח"כ שמחה רוטמן הודיע על הסרת חוק הזארחות מסדר היום של מליאת הכנסת. בחשבון הטוויטר שלו כתב ח"כ רוטמן: "חוק האזרחות שלי לא יעלה להצבעה היום. חוק האזרחות הכולל מכסות ושקיפות חשוב מכדי שאתן לציניות של פוליטיקאים חסרי אחריות לסכל העברתו ברוב המבוסס על חברי קואליציה ואופוזיציה ציוניים המכירים בחשיבותו. אני סמוך ובטוח שבשבוע הבא ניתן יהיה להעלותו להצבעה ולשמור על חומת המגן של ישראל".
נציג האוצר: החוק מציע פיצוי למי שהוא או ילדו נמצא בבידוד, עד שלושה ימי בידוד, לכל תקופת בידוד. הזכאות המוצעת היא 430 ש"ח לכל יום בידוד ▪ מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי: "אחת הבעיות המהותיות בחוק הוא ההגדרה שבידוד הוא מחלה. דבר שמוביל למחיקה עצומה של ימי מחלה" (היו"ר רייטן-מרום. "נפעל לשיפור המתווה כולו" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
היועמ"ש עו"ד ענת הר אבן: בחודשים הקרובים ייבחן שינוי השיטה כך שנפגע עבירה יוכל ללכת לדואר הקרוב למקום מגוריו ולקבל את הכסף ישירות ▪ אנט גבאי, נפגעת עבירה: "עברתי אונס אלים. ההתנהלות מול רשות האכיפה והגבייה מתישה ומטלטלת וההרגשה היא שאני לא חלק מהתיק. כבר 10 שנים מחכה לתשובות. הפכו אותי לחוקרת ושלחו אותי לחפש איפה האדם שאנס אותי עובד"
כ-5,000 נפגעי עבירה לא מסרו מספר חשבון [צילום: איתמר לוין]
יו"ר ועדת החוקה דחה הצבעה בנושא ▪ דורש ממשרד הביטחון להגיע להבנות עם משרד הכלכלה כדי לוודא שאין פגיעה נוספת בתעשיה הישראלית בעיצומו של משבר הקורונה ▪ היו"ר ח"כ גלעד קריב: "ברגע שיש מגנון להעדפה לתעשיה ישראלית קטנה ובינונית והיא תלויה במנגנון המכרזי, ואתם הולכים להגדיל ב-100% את מספר ההתקשרויות הפטורות ממכרז - זה לא ייעשה בלי דיון. יכול להיות שהכיוון צריך להיות הבנות על פיצוי התעשיות הקטנות והבינוניות על אובדן ההעדפה באמצעות המנגנון המכרזי" (בניית ממ"ד [צילום: משרד הביטחון])
ניתוח נתוני המדגם המייצג של שיטת מדידת הרייטינג נדון בישיבת ועדת הכלכלה. הישיבה התקיימה (יום ג', 18.1.22) לבקשת ח"כ אופיר אקוניס, שפתח והבהיר כי איש לא ביקש ממנו לקיים את הדיון הזה והיוזמה היא אישית שלו, ברקע השינויים בהרגלי הצפייה בעוד ששיטת המדידה נשארה כזו שהייתה נכונה למחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת ולשוק תקשורת מסוים שהיה קיים אז בישראל.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ג', 18.1.22) שוב לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, העוסק בהפצת שידורים באינטרנט. ההצעה נועדה להאריך את המצב הקיים באשר לתשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, בהתאם למה שאישרה הוועדה בחוק ההסדרים לשנים אלו, לפיהם חברות התשתית המפיצות שידורים באינטרנט, בהן סלקום ופרטנר, ימשיכו לשלם על הפצת ערוצי התוכן 12, 13 והתאגיד בהתאם להסכמים ביניהם.
ועדת הכלכלה ציינה (יום ב', 17.1.22) את יום ההולדת לכנסת בישיבה חגיגית שהוקדשה לפרקטיקה של אחדות וערבות הדדית בכלכלה הישראלית - הלכה למעשה. את הישיבה המיוחדת יזם היו"ר מיכאל ביטון, כדי לקדם דיון רחב ומעמיק לשילוב בין עולמות התיאוריה והמעשה ובין עולמות הכלכלה לפילוסופיה, במטרה לקדם חשיבה יצירתית למציאת פתרונות שיסייעו להוביל כלכלה מכלילה ומצמיחה, כזו שמשרתת את שלל הקבוצות והשכבות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית.
"לוחמי נחשון אנשים ראויים. אין בהם טיפת שנאה, אבל בשגרה יש שם הרגלים לא נכונים, ומתפקידנו להדליק פנס ולומר: אתם מובילים בני אדם, לא שק תפוחי אדמה", אמר (יום ג', 18.1.22) ח"כ משה ארבל בדיון הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי, על איזוק אסירים ועצירים במרחב הציבורי, ובפרט בבתי חולים. "איך מובילים אסיר קטוע גפיים בכסא גלגלים כשהוא כבול בידיו? יש מצבים שמחייבים איזוק, אבל אסור שזו תהיה ברירת המחדל".
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
