בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
קוצרה ב-3 חודשים בקשת הממשלה לתשלומי הטלוויזיה באינטרנט
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית כי ההסדר שאפשר תשלום על הפצת קשת ורשת בפלטפורמות האינטרנט - יוארך ל-9 חודשים בלבד למרות בקשת משרד התקשורת להאריך את המצב הקיים בשנה ולתת לשר סמכות להארכה בשנה נוספת ● המשרד יוכל לבקש הארכה של חצי שנה, בתנאי שעד יולי יגיש לוועדה את תיקוני החקיקה לרפורמה כוללת בענף השידורים
ישיבת ועדת הכלכלה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה אישרה (יום ג', 18.1.22) שוב לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, העוסק בהפצת שידורים באינטרנט. ההצעה נועדה להאריך את המצב הקיים באשר לתשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, בהתאם למה שאישרה הוועדה בחוק ההסדרים לשנים אלו, לפיהם חברות התשתית המפיצות שידורים באינטרנט, בהן סלקום ופרטנר, ימשיכו לשלם על הפצת ערוצי התוכן 12, 13 והתאגיד בהתאם להסכמים ביניהם.
בפתח הדיון הזכיר היו"ר מיכאל ביטון, כי הוועדה אישרה היום את ההצעה לאחר שכבר אישרה אותה לפני כחודש, אך היא נפלה בהצבעה במליאת הכנסת, ולאחר שלפני כשבוע קיימה דיון סוער בעניין בסופו לא התקיימה הצבעה. עם זאת, לאחר הדיון היום הציע ביטון שינויים בהצעה והוועדה קיבלה את הצעתו.
לפי ההצעה שאושרה, קוצרו לוחות הזמנים, כך שהמצב הקיים יוארך עד 1 באוקטובר 2022. עם זאת אמר היו"ר כי השר יוכל לבקש הארכה נוספת של חצי שנה, ובתנאי שעד יולי 2022 יגיש לוועדה את החקיקה של רפורמת התוכן. הוא הבהיר כי אם התיקונים לא יוגשו לוועדה במועד, משרד התקשורת צריך להיות ערוך לכך שהוראת השעה תפקע באוקטובר. ההצעה זכתה לתמיכת היו"ר ביטון וחברי הכנסת צבי האוזר, מאזן גנאים, יבגני סובה, רון כץ וחברת הכנסת לימור מגן תלם, בעוד שחברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב התנגדו לה, והיא תועבר לאישור סופי במליאה.
קדם לכך דיון ער נוסף שבו הזכיר היו"ר ביטון כי ההסכמים היו קיימים עוד בטרם אושרה החקיקה וכי משרד התקשורת ביקש את ההארכה כדי להסדיר רפורמה כוללת. הוא הוסיף: "החקיקה הזו, שתעסוק בהסדרת עולם התקשורת, לא תעבור כאן ללא מענה להפקות מקור וללא גיבוי ליוצרים המקומיים ושמירה על יוצרים ישראלים וזכויותיהם. מעבר לכך, כל רפורמה בתקשורת ובתוכן תיבדק לפי הפגיעה שלה בחלשים ביותר ובשאלה האם הרפורמה תוזיל את יוקר המחיה. מה שאנחנו עושים היום זה טלאי שהוא המשך ישיר של ממשלות קודמות, ולא מדיניות אמתית, וזה תחום בזמן".
ח"כ יריב לוין אמר כי אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ"הצעת חוק מושחתת שנעשית בדרך שאני לא זוכר תקדים מהסוג הזה בכל השנים שאני בכנסת. יש שורה של שאלות שמוסתרות באופן שיטתי מחברי הכנסת והוועדה, ללא שום היגיון והצדקה. אומרים לנו תחוקקו על עיוור חוק שעל פניו מחייב תשובות למה הכנסת צריכה להידרש לו. אני שואל מי יזם את הצעת החוק? איפה נולד הרעיון? במשרדים של איזה חברה מסחרית בלשכה של שר? או בפגישה של שניהם? או איש מקצוע שחלם על זה בלילה?". לוין הוסיף ואמר כי צריך לפחות לאפשר למי שלא רוצה את הערוצים האלה לוותר עליהם ולשלם פחות.
בתגובה לכך שב ביטון והזכיר, כי "הוראת השעה והתיקון התבצע בממשלת ליכוד, אז אל תפיל עלינו את כל החטאים הקודמים. אנחנו רק מתקנים אי-תפקוד ישן". ח"כ לוין השיב בשאלה - האם כל מה שנעשה פעם מחייב אותנו? היו"ר אמר: "טוב לה להוראת השעה הזו שלא באה לעולם ועכשיו שבאה נפשפש במעשיה, אבל זה לא יכול לקרות כשחרב מונחת על צוואר הרציפות וההמשכיות. אם לא ניתן למשרד את השנה שהוא מבקש אנחנו מתערבים בדברים שלא טוב לה לכנסת להתערב".
סמנכ"ל משרד התקשורת, עופר רז דרור, הודה כי "מצב האסדרה בשוק השידורים בכי רע. האסדרה אנכרוניסטית ולא מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והאשם הוא גם המאסדר. אנחנו מתערבים רק כשזה מגיע לחקיקה. אנחנו מבינים יותר בסלולר וסיבים מאשר בשוק השידורים ואנחנו רואים את הקושי שלנו להעביר חקיקה שתתאים לשינוים הטכנולוגיים המאוד מהירים בשוק הזה. זה מוביל לכך שהאסדרה לא מתאימה. יש עודף אסדרה על השחקנים הוותיקים, שנוצרה לפני 30-20 שנה ואנחנו לא מצליחים לעשות את ההפחתה הנדרשת. יש עליהם עלויות שלא נדרשות היום. מצד שני יש את השידורים באינטרנט, ששם אין רגולציה בכלל. זה מאפשר להגביר מגוון ולייצר מחיר תחרותי, אבל יש פה פגיעה בהפקות מקור והיינו רוצים רגולציה ממינימלית. בשנים האחרונות זה לא קרה וחמש שנים עברו ולא הצלחנו להביא להסדרה סבירה".
ח"כ סמי אבו שחאדה שאל למה זה לא קורה והאם תהיה הסדרה במהלך תקופת ההארכה. רז דרור השיב כי הכוונה היא לבטל את המודלים הקשיחים המפרידים בין התוכן לפלטפורמות, והדבר הוא זעזוע מאוד קשה לשוק. ח"כ לוין שאל האם המשרד בעד לבטל את ההגבלות על שידורי חדשות או לא, ורז דרור השיב כי המטרה היא להקטין חסמי כניסה בשידורים ובחדשות. ח"כ לוין אמר בתגובה: "אתה עונה לי בסיסמאות". רז דרור הגיב כי הוא ישמח עוד כמה חודשים להציג את ההסדרה, והזכיר כי היה תזכיר חקיקה בדצמבר 2018, אך מאז המדינה נכנסה למערבולת.
ח"כ אבתיסאם מראענה שאלה "מה הקשר בין הרפורמה של משרד התקשורת, שרוצה להסדיר את עולם התוכן באינטרנט, להוראות השעה? אנחנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הם אמורות לשדר לציבור חינם". היא קראה לקדם את הסדרת מסקנות ועדת פולקמן הכי מהר שאפשר.
מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי הוא מציע לבדוק כמה פעמים שיקר משרד התקשורת ליושבי ראש הוועדה בהבטחות להביא את הרפורמה. לטענתו, "משרד התקשורת מחסל את היצירה. אם ההוראה תפוג אז חברת המשקאות המולטי מיליונרית לא תקבל כמה מיליונים ועוד טייקון לא יקבל כמה מיליונים. זה הזעזוע היחיד שיקרה. קשת מכרו 22% מהמניות תמורת 226 מיליון שקל. להם אתם דואגים לכסף? קשת סיימה ברווח תפעולי של 100 מיליון שקל אחרי שהורידו לעובדים 15% בשכר, איפה נשמע דבר כזה. עד המדינה פילבר יודע מה קרה ב-2016 ושר התקשורת היה מי שמנסה להגיע להסדר טיעון בימים אלה. במשך שנים אנחנו פונים לאוצר ואומרים לנו שאם סלקום ופרטנר יצטרכו להשקיע מיליון שקל ביצירה ישראלית הם גמורים. פתאום היום אין בעיה שהם יזרימו מיליונים ועשרות מיליונים לטייקונים?".
היו"ר ביטון הגיב לכך ואמר כי הזעקה נשמעה וכי הוועדה תהייה הבית והגב של היוצרים והיוצרות, ולא תהייה רפורמה בעולמות התוכן בלי טיפול בהפקות מקור. היועצת המשפטית של קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה כי אם הייתה הולכת לפי דברי ח"כ לוין, היו מפקיעים את כל התוכן בעולם וככה הצרכנים ישלמו פחות. בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את הצעת היו"ר ביטון.
היועמ"ש עו"ד ענת הר אבן: בחודשים הקרובים ייבחן שינוי השיטה כך שנפגע עבירה יוכל ללכת לדואר הקרוב למקום מגוריו ולקבל את הכסף ישירות ▪ אנט גבאי, נפגעת עבירה: "עברתי אונס אלים. ההתנהלות מול רשות האכיפה והגבייה מתישה ומטלטלת וההרגשה היא שאני לא חלק מהתיק. כבר 10 שנים מחכה לתשובות. הפכו אותי לחוקרת ושלחו אותי לחפש איפה האדם שאנס אותי עובד"
כ-5,000 נפגעי עבירה לא מסרו מספר חשבון [צילום: איתמר לוין]
יו"ר ועדת החוקה דחה הצבעה בנושא ▪ דורש ממשרד הביטחון להגיע להבנות עם משרד הכלכלה כדי לוודא שאין פגיעה נוספת בתעשיה הישראלית בעיצומו של משבר הקורונה ▪ היו"ר ח"כ גלעד קריב: "ברגע שיש מגנון להעדפה לתעשיה ישראלית קטנה ובינונית והיא תלויה במנגנון המכרזי, ואתם הולכים להגדיל ב-100% את מספר ההתקשרויות הפטורות ממכרז - זה לא ייעשה בלי דיון. יכול להיות שהכיוון צריך להיות הבנות על פיצוי התעשיות הקטנות והבינוניות על אובדן ההעדפה באמצעות המנגנון המכרזי" (בניית ממ"ד [צילום: משרד הביטחון])
ח"כים וראשי רשויות דורשים בחינה מחודשת לאחר שלטענתם לא נערך שיתוף שלהם ושל הציבור ושלא נלקחו בחשבון רעיונות מהניסיון המקומי של התושבים באזור ▪ נת"ע: התייעצנו עם הרשויות וקיימנו עשרה מפגשי ציבור (ח"כ סמי אבו שחאדה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
בכמאה צמתים וגשרים ברחבי הארץ, מהגולן עד אילת, מקיימים אנשי ימין הפגנות כנגד הממשלה. המפגינים מניפים דגלים וכרזות "ישראל בסכנה - רוצים מדינה יהודית" והסדר נשמר. כמה מחברי הכנסת של הימין הצטרפו למפגינים.
המפגינים מחו על מה שהגדירו "אובדן הערכים הציוניים, הרדיפה המשפטית, והפגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל". מארגני ההפגנה אומדים את מספר המשתתפים ב-20 אלף איש. "הממשלה שוכחת שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, שאבות אבותינו נלחמו להקימה, וכולנו אמרנו בקול ברור שאין לגיטימיות לממשלה הזאת. המחאה תמשיך לגדול ולצבור תאוצה עד שהממשלה הרעה תיפול", מסרו.
בקואליציה מבהירים: ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי לא תקבל עונש על התנהלותה אמש במליאה. ״אם מרצ מעוניינת לעשות משהו בנידון זה עניין פנימי שלה״, אמרו (כאן חדשות). חברי קואליציה אומרים כי ביטלו פגישות מתוכננות איתה והקפיאו שיתופי פעולה כמחאה (ynet). ח"כ מירב בן-ארי (יש עתיד) אמרה בראיון לערוץ כנסת: "הח"כים החדשים לא מבינים את המשמעות האמיתי של מה זה משמעת קואליציונית. היא נתנה לי תירוצים שונים ומשונים, לא רלוונטיים בכלל". מנגד, הגן על זועבי ח"כ ינון אזולאי (שס), ואמר כי נוכח כחבר ועדת הכספים שדרישות אלמנטריות שמבקשת זועבי אינן מתמלאות, וכי הוא מבין לליבה.
יו"ר יהדות התורה, ח״כ משה גפני, אומר כי "אם נתניהו יחתום על הסדר טיעון, לא יהיה דבק שיאחד את הקואליציה - ונגיע לפסח עם ממשלה אחרת". בראיון לגלי צה"ל הוסיף: "נמשיך ללכת עם גוש הימין והדתיים המסורתיים - זה לא תלוי במי עומד בראש. הלכנו עם נתניהו במשך שנים, אבל אם הוא עוזב - נצטרך לראות מי יחליף אותו, נבחן זאת ונלך אחריו. אני לא מתואם עם ש״ס, אבל מהיכרותי - עמדתם דומה״.
כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה במענה לח"כ אקוניס, שביקש לדעת האם שיטת המדידה שנשארה כזו שהייתה נכונה למחצית שנות ה-90 - עדיין רלוונטית גם היום ▪ מנכ"ל התאגיד: עובדים על שיטת מדידה עצמאית ▪ מנכ"ל ועדת המדרוג: צריכה להיות רק שיטה אחת - גם הערוץ הערבי הצטרף אלינו (מי מודד במה צופים?)
יו"ר השדולה למען שמירת השבת, ח"כ משה אבוטבול, פנה ליו"ר הליכוד נתניהו, וביקש ממנו להורות לחדול מפרסום הודעות לתקשורת בשבת. כמו-כן ביקש לקרוא לסדר את דוברו של נתניהו, עופר גולן, שהוציא מקבוצת הדוברות של הליכוד את העיתונאי שמואל קרמרסקי "רק משום שהעז למתוח ביקורת על פרסום הודעה לתקשורת בשבת בפרשת הצוללות". הוא קרא לחברי הכנסת המסורתיים בליכוד להשמיע את קולם בנושא.
אבוטבול מחה גם האימון בשבת בבוקר שקיימה קבוצת בית"ר ירושלים, וציין כי שני חילולי השבת הללו פוגעים ביום הלאומי של עם ישראל ובחוקת תנועת בית"ר, שבה נקבע כי "בית"רי לא יחלל שבת בפרהסיה".
לדבריו, "כבר אז הבינו, שללא שמירת השבת במרחב הציבורי, לא תוכל ישראל להיקרא מדינה יהודית". בהשוואה לשמאל, אמר: "בזמן שבשמאל מנסים למחוק את דמותה היהודית של המדינה, ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה, על המחנה הלאומי להקפיד ביתר-שאת על שמירת המסורת והערכים, שמבדילה אותנו מהשמאל האנטי-דתי.
בדיון מיוחד לציון יום ההולדת לכנסת השתתפו בכירי המשק והאקדמיה מתחומי הרוח והמעשה, שהציגו את התוכניות ליצירת כלכלה מכלילה, לצמצום אי-השוויון וצעידה לעבר חברת מופת
ביטון. "אחדות אמיתית היא כזו שלא שוכחת את החלשים והמוחלשים בחברה" [צילום: שלומי אמסלם/דוברות הכנסת]
יוזמת הדיון ח״כ קטי שטרית: "בכל יום שעובר אנחנו מפסידים במלחמה. אדמות המדינה בלב הארץ נכבשות בידי הרשות הפלשתינית במהלך מתוכנן" ▪ נציג המנהל האזרחי: "הרישום הפלשתיני נעשה במחשכים ולכן לא ניתן למנוע אותו"
ועדת חו"ב. "להרוס בנייה בלתי חוקית" [צילום: ארגון "עד כאן"]
ועדת הכלכלה ציינה (יום ב', 17.1.22) את יום ההולדת לכנסת בישיבה חגיגית שהוקדשה לפרקטיקה של אחדות וערבות הדדית בכלכלה הישראלית - הלכה למעשה. את הישיבה המיוחדת יזם היו"ר מיכאל ביטון, כדי לקדם דיון רחב ומעמיק לשילוב בין עולמות התיאוריה והמעשה ובין עולמות הכלכלה לפילוסופיה, במטרה לקדם חשיבה יצירתית למציאת פתרונות שיסייעו להוביל כלכלה מכלילה ומצמיחה, כזו שמשרתת את שלל הקבוצות והשכבות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית.
"לוחמי נחשון אנשים ראויים. אין בהם טיפת שנאה, אבל בשגרה יש שם הרגלים לא נכונים, ומתפקידנו להדליק פנס ולומר: אתם מובילים בני אדם, לא שק תפוחי אדמה", אמר (יום ג', 18.1.22) ח"כ משה ארבל בדיון הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי, על איזוק אסירים ועצירים במרחב הציבורי, ובפרט בבתי חולים. "איך מובילים אסיר קטוע גפיים בכסא גלגלים כשהוא כבול בידיו? יש מצבים שמחייבים איזוק, אבל אסור שזו תהיה ברירת המחדל".
תגובות סוערות לפרשת והריגול של המשטרה פריצה לטלפונים של אזרחים: סיעת ש"ס פנתה (יום ג', 18.1.22) ליו"ר הכנסת בדרישה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את השימוש בתוכנות הריגול ומי אישר את השימוש בהם ועל בסיס אילו קריטריונים ואילו צעדים לנקוט נגד האחראיים למחדל. "לא ייתכן שמשטרת ישראל תעשה דין לעצמה, תנהג בניגוד למצוות המחוקק וללא פיקוח שיפוטי או מהותי כלשהו תוך פגיעה קשה בזכויות של אדם", נאמר בהודעת הבקשה.
ועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה התכנסה (יום ב', 17.1.22) לישיבה משותפת, על-מנת לדון בהשלכות גל האומיקרון על העסקים בישראל ומדיניות הממשלה לפיצוי וסיוע. את הישיבה פתחה ח"כ אפרת רייטן מרום, שאמרה כי היא נועדה לשמוע את הקולות העולים מהשטח וכי היא סבורה שיש צורך כבר עכשיו לעשות תיקונים ולסייע למי שזקוק לכך. ח"כ מיכאל ביטון אמר כי הממשלה יכולה לטעון שהאומיקרון הוא בלתי צפוי, אבל לא יכולה לטעון שהיא לא יודעת מה לעשות. הוא הוסיף כי המטרה היא לא פתרונות לחברות גדולות, אלא לעסקים הקטנים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
