אני לא קיצוני, מצדד בדרך הביניים, אני לא טהרן באתיקה, ביחסי חוץ ובכלכלה, אבל בכמה נושאים אני לא מסכים בשום פנים לפשרות. אני מתנגד נחרצות לתספורות באגרות חוב של חברות של אילי הון, שממשיכים להיות מילירדרים ורק כלפי בעלי אגרות החוב הם רוצים לעשות תספורות. אותו דין לגבי הסדרי נושים עם אילי הון שבהם הבנק מוותר אפילו על 90% מהחוב, בעוד שהבנק לא מוכן לוותר דבר על החוב של עוסקים קטנים, כפי שנוכחתי פעמים רבות, כשעסקתי בהבראה פיננסית של חברות.