|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הפגנה נגד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט [צילום: רועי עלימה/פלאש 90]
|
|
|
מדד השחיתות: ישראל מידרדרת לעבר הקו האדום
|
|
לראשונה בהיסטוריה של המדד: ישראל מידרדרת לעבר הקו האדום של המדינות המושחתות עם הציון 59 ● ביחס למדינות ה-OECD נמצאת ישראל במקום ה-29 והנמוך מבין 37 המדינות החברות בארגון
|
|
מדד השחיתות העולמי, המשקף את מידת השחיתות במדינות שונות כפי שהיא נתפשת ע"י האזרחים ולא כפי שהיא בפועל, נותן ציון נמוך מאוד לישראל. זו הפעם הראשונה שישראל עם ציון הנמוך מ-60 - ציון 59 - מרחק 9 נקודות בלבד מן ה"קו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות. בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64 לציון 59 במד השחיתות. מבין מדינות ה- OECD, ישראל ירדה השנה 4 מקומות לעומת מקומה במדד 2020. מעל ישראל במדד: ברבדוס, איחוד האמירויות, ליטא, קטאר, צ'ילה, ואסטוניה. בראש המדד מובילות: דנמרק, פינלנד וניו-זילנד. בתחתית נמצאות: דרום סודן, סוריה, ונצואלה, תימן, ו קוריאה הצפונית.
קשר ישיר לזכויות אדם
עוד מהמדד: הוכח קשר ישיר בין מדינות שבולטת בהן פגיעה בזכויות אדם ורדיפת פעילי זכויות, לבין מיקומן כמושחתות בציונים נמוכים במדד. בין המדינות: טורקיה המידרדרת מציון 40 לציון 38, הונגריה עם ירידה מ-44 ל-43, ופולין המדשדשת במקום עם 56. היום (ג', 25.1.22) מתפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2021 CPI Corruption Perceptions Index מטעם ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International - TI. המדד השנתי מתפרסם בישראל על-ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל" שהיא אחת מבין 100 הסניפים של הארגון העולמי. המדד, המתקיים החל משנת 1995, נחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפישת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי ב-180 המדינות שבמדד ומשמש אמצעי אפקטיבי לקבלת תמונת המצב לעשיית עסקים עם מדינות הנתפשות כמושחתות בהתנהלותן.
ירידה למדינת ישראל
על-פי המדד, ישראל מקבלת את הציון הנמוך של 59 מתוך 100, בעוד שבשנת 2016 קיבלה ישראל ציון 64, כך שישראל במגמה מטרידה לעבר הציון 50 שהוא ה"קו האדום" ממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדד שישראל עם ציון הנמוך מ-60. בשנת 2020 דשדשה ישראל עם הציון 60, במקום ה-35. כך, במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28. במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34, בשנת 2019 ובשנת 2020 ישראל דשדשה בציון 60 במקום ה-35 והשנה 2021, בפעם הראשונה, בציון 59 במקום 36 מבין 180 המדינות שבמדד, כאמור. בין המדינות שקיבלו במדד 2021 ציונים גבוהים מישראל: ליטא, עם הציון 61, ברבדוס, עם הציון 65, קטאר, עם הציון 63, צ'ילה, עם הציון 67, ואיחוד האמירויות, עם הציון 69. ביחס למדינות ה-OECD נמצאת ישראל במקום ה-29 והנמוך מבין 37 המדינות החברות בארגון, ירידה של 4 מקומות ביחס למדד 2020. בין המדינות הנמצאות עם ישראל ברבע התחתון ב-OECD: פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה. |
|
מדד אפקטיבי המופעל מ-1995
|
|
מדד CPI מתקיים על-ידי TI מדי שנה מאז 1995. משנת 2012 ואילך ניתן להתייחס למדד כהשוואתי, עקבי ורלוונטי מבחינת האפקטיביות שלו בשל איכות הבדיקה, העמקתה והמתודולוגיה, החוזרות על עצמן מדי שנה.
מדד ה-CPI נחשב למוביל בתחומו ולכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפישת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי ב–180 המדינות הנבדקות במסגרתו. בהתאם, משמש המדד אמצעי אפקטיבי לקבלת תמונת המצב לעשיית עסקים עם מדינות הנתפשות כמושחתות בהתנהלותן
המדד נסמך על 13 מקורות מידע מ-12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל עסקים. במסגרת זו בחינת הממצאים נעשתה על-ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות.
כל מדינה נבדקת על-ידי 7-6 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק.
המכונים בודקים, בין היתר, את יכולת ההתמודדות של הממשלה עם שחיתות, את מידת מיגור תופעת השחיתות בפועל ע"י השלטון, את האפקטיביות של מנגנוני האכיפה לרבות העמדה לדין פלילי של אישי ציבור שסרחו, כיצד אנשי הציבור נוהגים בקופה הציבורית, הגנה לחושפי שחיתות, מידת השקיפות במדינה, חופש העיתונות, שמירה על זכויות האדם ועוד.
משנת 2012, עד למדד 2021, ישראל לא ירדה מהציון 60.
7 מכוני המחקר אשר מודדים את ישראל באופן עקבי מאז 2012:
1. - Bertelsmann Stiftung Sustainable Governance Indicators קרן ברטסלמן, המפעילה את מדד SGI.
2. - EIU – Economist Intelligence Unit Country Risk Service
3- Global Insights Business Conditions and Risk Indicators . IHS
4. Yearbook Competitiveness World IMD
5. - Political Risk Services (PRS) International Country Risk
6. - World Economic Forum Executive Opinion Survey EOS
7. Project Democracy of Varieties
|
|
התגברות תפישת השחיתות בישראל
|
|
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל: "מדד 2021 מצביע על התגברות תפישת השחיתות בישראל. לממצא זה חומרה יתרה בתקופה של התמודדות עם מגפת הקורונה, בה נדרשת מידה יתרה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ולמניעת מהידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת". בדומה למדד 2020 גם במדד 2021 אין בנמצא בקרב 180 המדינות מדינה שקיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק, ניו-זילנד ופינלנד עם הציון 88. עבור דנמרק וניו-זילנד זו השנה השנייה ברציפות במקום הראשון עם הציון 88, ואילו פינלנד עלתה בנקודה לעומת 87 נקודות במדד 2020.. אחריהן מדורגות סינגפור שבדיה ונורבגיה עם הציון 85. עוד עולה מן המדד כי ארה"ב מקבלת את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה ברציפות. מאז 2017, עת קיבלה את הציון 75, חלה מגמת ירידה בציונה ובמיקומה של ארה"ב. לעומת זאת, צרפת ובריטניה מציינות שיפור בציון במדד 2021 לעומת מדד 2020, 71 לצרפת לעומת 69 ו- 78 לבריטניה לעומת 77, בעוד אשר גרמניה שומרת על ציון 80 במדד 2021 הזהה לזה במדד 2020. במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן עם הציון 11, סוריה עם הציון 13, ונצואלה עם 14, ותימן, קוריאה הצפונית, ואפגניסטן עם הציון 16. הציון הממוצע במדד 2021 הוא 43. חשוב להטעים על הקשר הישיר בין מדינות בהן מתחוללת פגיעה בזכויות אדם ובחירויות הפרט לבין ציון נמוך במדד ולהפך. בהקשר זה נביא את ציוניהן של טורקיה, המידרדרת מהציון הנמוך 40 ל-38, הונגריה, עם ירידה מ-44 ל-43 ופולין שדורכת במקום זו השנה השנייה עם הציון 56. בנוסף, מציין המדד לטובה את המדינות ארמניה ואוזבקיסטן. אומנם לשתיהן ציונים נמוכים, אולם הן מדביקות את כברת הדרך שעליהן לעשות, בהתעוררות אזרחית שהובילה לשינוי בתפיסה לגבי חירויות ורפורמות כלכליות. לראייה, מאז 2017 ארמניה עלתה ב-14 נקודות ואילו אוזבקיסטן שיפרה את הציון ב -11 נקודות. מנגד, המדד מציין לרעה את המדינות ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן. במדינות אלה התחוללו בשנים האחרונות פגיעות מצד השלטונות בזכויות האדם, בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את השלטון, בחופש ההתאגדות, ואף נרשמו בהן מקרי רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם. שלושת מדינות אלה חוו בשנים האחרונות ירידה ניכרת בציוניהן המעידה על הקשר הישיר בין תהליכים מדאיגים אלה, לבין תפישתן כמדינות מושחתות.
|
|
נתונים מעניינים נוספים הקשורים במדד:
|
|
בשונה מתופעות שחיתות נסתרות מעין, תפישת השחיתות ניתנת למדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על-ידי מומחים במכוני מחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם, בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי.
מדד 2021 מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. גם בשנה זו היה הדגש על הקושי בהתמודדותן של ממשלות במגפת הקורונה תוך הטעמה כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד אלא במשבר הנובע מהתנהלות פגומה של העדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה. מנגד, בהתמודדות עם השחיתות נבחנו מהלכים למיגורה ובהם: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
|
|
| תאריך:
|
25/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
+דרעי הודה והורשע בעבירות המס
|
|
10:51 25/01/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התייצב בבית המשפט לאחר שהתפטר מן הכנסת ▪ המדינה וההגנה מבקשות לגזור עליו קנס של 180,000 שקל ושנת מאסר על תנאי; לא ייקבע כעת האם במעשיו דבק קלון
(דרעי. מגרש ועמלות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
|
|
|
|
מדד השחיתות: ישראל מידרדרת לעבר הקו האדום
|
|
ראש עיריית אור עקיבא והשר לשעבר יעקב אדרי זומן לשימוע בחשד לקבלת שוחד במאות אלפי שקלים בשש פרשות. אדרי חשוד גם במרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט - אותן ביצע לכאורה במסגרת תפקידו כראש עירייה; וכן עבירות אלימות ועבירות מס.
|
|
|
|
|
אסף בן-אברהם, שהיה טכנאי בחברה המפעילה את האיזוק האלקטרוני עבור שירות בתי הסוהר, ירצה שלוש שנות מאסר על קבלת שוחד, תמורתו סייע לארבעה עצורים להימלט מן האיזוק. כך קובע (יום ד', 19.1.22) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עמי קובו.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה (יום ב', 17.1.22) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד ההימנעות מקבילת קלון במסגרת הסדר הטיעון עם אריה דרעי. השופטים נזפו בדיון ביו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא, ובצורה נדירה אף פסקו הוצאות לחובת התנועה.
|
|
|
|
|
נבחר ציבור בכיר ברשות מקומית ערבית נחקר (שבת, 15.1.22) בחשד למעורבות בעבירות של סחיטה באיומים והפרת אמונים. חקירתו התקיימה בהמשך לחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433.
|
|
|
|
|
בסדרה הקומית הבריטית הנפלאה "הפתן השחור" מתייצב האביר רב-התככים, בגילומו של רואן אטקינסון, כמצביע היחיד והטרי לבחירות לפרלמנט במחוז מושחת במטרה להציל את ההקצבות הניתנות לאדונו, הנסיך מוולס. הוא נשאל היכן המצביע הקודם, ומשיב: "למרבה הצער הוא ערף בטעות את ראשו בעת שהסתרק". נזכרתי בזה כאשר ראיתי (23.12.21) את הגדרתו של אריה דרעי לעבירות המס בהן הודה: "טעויות ללא כוונת זדון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים  או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
