שורה של כשלים בטיפול בילדות בביהמ"ש למשפחה בחדרה

עו"ד איתן ליפסקר ניסה להוביל מומחה לשנות את חוות דעתו בנוגע להסדרי הראייה של שתי ילדות להורים גרושים, תוך התעלמות מעמדתם של הילדים. הוא גם ממשיך להיות האפוטרופוס לדין של השתיים, בנות שבע ועשר, למרות שהן אינן מעוניינות בכך. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, סארי ג'יוסי.

ליפסקר מייצג בבית המשפט את עניינם של שלושת הילדים, שקיימת מחלוקת קשה ומתמשכת בין הוריהם לגבי הסדרי השהות והראייה עימם. בית המשפט למשפחה בחדרה מינה את ד"ר מרדכי שרי למומחה מטעמו, כדי לחוות את דעתו בנוגע להסדרי הראייה והמשמורת של השלושה. שרי המליץ במאי שעבר שהבנות יישארו אצל האב והבן אצל האם, ולהרחיב בהדרגה את השהות ההדדית אצל ההורה האחר. הוא הוסיף, כי ניתן יהיה לחדש את הדיון בעניין המשמורת לאחר שנת הלימודים תשפ"ב, כפוף להתקדמות משמעותית בהתנהלות ההורית ובמצב הילדים.

באוקטובר שעבר ביקש לפתע ליפסקר מבית המשפט להורות לשרי לעדכן את חוות דעתו ולאפשר מפגשים בין הבנות לאימן רק במסגרת מפוקחת - בניגוד גמור לעמדתו. ג'יוסי מתאר (4.1.22) את אשר אירע בדיון בבית המשפט למשפחה בנובמבר אשתקד: "במהלך חקירת המומחה על חוות דעתו, אשר במסגרתהּ, יוזכר, לא זו בלבד שלא עלתה חלופה של צמצום הסדרי השהות של ל' ומ' עם המבקשת, או עריכתם בפיקוח - נהפוך הוא - הומלץ על 'הרחבה הדרגתית של הסדרי השהות לבנות בהתאם להתקדמות הטיפול'. למרות האמור, נשאל המומחה במהלך עדותו פעם אחר פעם על אודות חלופה זו, אשר הועלתה לראשונה על-ידי האפוטרופוס לדין, וכאמור, כלל לא הומלצה על-ידי המומחה, וממילא לא נבדקה על-ידו כדבעי.

"קריאה מעמיקה של תמלול הדיון מעלה, כי המומחה הועמד במצב בלתי-אפשרי, שעה שהיה ניסיון לנטוע בפיו ובמוחו את עמדת האפוטרופוס לדין, וכי לאחר שלא נותרה לו כל ברירה, הוא ביקש לשקול שלא במקום את סוגיית צמצום זמני השהות של הבנות עם המבקשת, אשר מנוגדת לחלוטין להמלצותיו שלו עצמו, וזאת למרות שלא המומחה ולא כל גורם מטעמו, פגשו ושוחחו עם הבנות במשך קרוב לשנה".

חומרה יתרה בהתנהלותו של ליפסקר

ג'יוסי מדגיש: "חומרה יתרה אני רואה בכך שהניסיון של האפוטרופוס לדין לשנות מן המסקנות ומן ההמלצות של המומחה בחוות דעתו, נעשתה שעה שהמומחה התבקש לעשות כן מבלי שפגש בל' ו-מ' מאז חודש פברואר 2021, היינו קרוב לשנה, ובהסתמך על דברי האפוטרופוס לדין בלבד, אשר הגה את הרעיון ומנסה במסגרת חקירתו 'לשווקו'. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בשים לב לקביעתו של בית משפט קמא בהחלטת מינוי המומחה: 'קביעותיו ומסקנותיו של המומחה חייבות להיות מנומקות'".

ג'יוסי מזכיר, כי גדרי תפקידו של האפוטרופוס לדין הם ברורים ואינם מסיגים את גבולו של המומחה. "אין בידי לקבל מצב בו מובל מומחה על-ידי אפוטרופוס לדין לשנות מן ההמלצות שניתנו בחוות דעת, מבלי שהמומחה יבדוק את עמדתו עם הילדים, ויסתמך בעת שינוי מסקנותיו על עמדתו של האפוטרופוס לדין בלבד". אם לא כן, מעיר ג'יוסי, לא היה צורך במומחה וניתן היה להסתפק באפוטרופוס לדין.

ג'יוסי מותח ביקורת גם על השופט טל פפרני, אשר "גילה מעורבות יתרה בחקירתו של המומחה, שאל שאלות רבות, ואף חזר על אותן שאלות מספר רב של פעמים. הגם שמעורבותו של בית המשפט לענייני משפחה בהליכים המתקיימים בפניו עשויה להיות חיונית ולעיתים אף הכרחית, שומה לעשות כן בזהירות וברגישות הראויות הואיל ולא זו בלבד שעסקינן בדיני נפשות אלא שאף יש לזכור, כי ריסון המעורבות היתרה מהווה אחד מנדבכיה של השיטה האדוורסרית".

לדברי ג'יוסי, ליפסקר ופפרני התעלמו לחלוטין מזכויותיה של הילדה בת העשר, אשר כתבה במפורש שהיא רוצה להתגורר עם אימה ולהיות עם חברותיה. "אני לא רוצה להיות במקום שצוחקים עלי ושלא מתנהגים אלי יפה.... אני כמעט לא רואה את אימא שלי, אנחנו כמעט שלא מדברות בטלפון והשיחות מתנתקות", כתבה הילדה.

הילדים אינם רוצים את האפוטרופוס

ג'יוסי מוסיף: "קיים לטעמי קושי רב לקבל מצב לפיו הקטינים אותם מייצג האפוטרופוס לדין מביעים התנגדות כה נחרצת לייצוגם על-ידו, ולמרות זאת הם ממשיכים להיות מיוצגים על-ידו. קבלת מצב מעין זה אינו מהווה רק פטרנליזם פסול, אלא שהוא פוגע באופן מובהק בזכויות ילדים וילדות, ומנוגד לחלוטין לתכליות המצויות בבסיס האמנה בדבר זכויות הילד, שהרי לא היינו מעלים על הדעת מצב בו ימשיך עורך-דין פלוני לייצג אדם אלמוני, אשר מתנגד נחרצות לייצוג על-ידו או מסרב לנהל עימו שיח".

ג'יוסי ביטל את החלטתו של פפרני, אשר הורה לשרי להגיש בתוך שבוע חוות דעת בנוגע לאפשרות קבלת המתווה שהציע ליפסקר (ג'יוסי עיכב את ביצוע ההחלטה לאחר הגשת ערעורה של האם). לצד זאת, ג'יוסי מצביע על קשיים העולים מחוות דעתו המקורית של שרי ומעדותו בפני פפרני, ובהם: למרות מצבה הנפשי המורכב של הילדה בת העשר, הייתה זו מתמחה בפסיכולוגיה קלינית שאבחנה אותה; שרי לא ביצע בעצמו גם את שאר האבחונים המרובים עליהם הסתמך; בחוות דעתו הוא הסתמך בצורה בלעדית על אבחונים אלו; והוא ציטט אשת טיפול אשר כלל לא פגשה את הילדה בת העשר. האב חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.