בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הבריאות התכנסה לדיון בנושא חיסוני קורונה לילדים, תוך מתן מידע להורים והצגת מידע מקצועי על החיסונים והמלצות מומחים בתחום.
בפתח הדיון התייחסה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, למתווה הבדיקות החדש במערכת החינוך ואמרה: "בבדיקות שנעשו בימי ראשון ורביעי מתחילת המבצע התגלו למעלה מ-60 אלף ילדים שנדבקו, שהיו עד כה בתחלואה סמויה. זה מתווה שמסייע מאוד למניעת התפשטות התחלואה. אנו רואים בכך שכבת הגנה נוספת כי אלו ילדים שעד לפני שבועיים לא היו נבדקים".
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס, הגיבה: ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס: "מה שיותר מטריד זה שממשלת ישראל קיבלה החלטה שילד שהיה עם מאומת ולא ביצע את הבדיקות, הוא הולך לבידוד. אבל אין לנו דרך לעשות זאת כי אין באמת מעקב אחר המתווה. גם רק שליש מהילדים נבדקים וגם לא יודעים מי הם החולים. משרד החינוך לא מדווח ואין למשרד הבריאות יכולת לאכוף בידודים על מי שלא נבדקים. אנחנו לא יודעים מי נדרש לבידוד ואנחנו מבקשים לקבל את המידע. אני מאמינה שההורים אחראים ואחר שילדיהם יצאו מאומתים באנטיגן הביתי, - הם יעדכנו במוסדי. אבל יש ילדים אחרים בכיתה שאם הם לא ביצעו שתי בדיקות הם חבי בידוד - ולנו אין דרך לדעת מי הם. אנחנו צריכים לדעת את זה".
במשרד החינוך השיבו בוועדה שאין יכולת לדווח בזמן למשרד הבריאות על ילדים מאומתים במערכת החינוך, בגלל אי-ספיקה של מערכי הדיווח. לדבריהם, "אנחנו לא יכולים לדווח כשיש עשרת אלפים מאומתים ביום".
ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת "מדעת": "אני בטוח כי המטרה הזו, להגן על הילדים בפרט בגל התחלואה הנוכחי עומדת לנגד עיני כולנו ולכן אנחנו כאן. יש לא מעט הורים שבשבילם זו החלטה לא פשוטה, ואפשר להבין את זה. יש הרבה מידע ברשת על חיסוני הקורונה. חלקו אמין וחלקו לא, חלק גדול ממנו מבלבל, ויש לא מעט הורים שחוששים ומתלבטים. בסופו של דבר, מה שחשוב זה שלהורים תהיה יכולת לקבל החלטה מושכלת, באמצעות מידע אמין ומבוסס מדעית".
בוועדה דנו גם את נושא מתן חיסוני ילדים בתוך בית הספר. ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס: "יוצא מהדברים שמשרד הבריאות משך את האחיות מבתי הספר או לא מנגיש את החיסון. זה לא נכון. מערך שירותי בריאות התלמיד עצרו לשלושה שבועות את חיסוני השגרה, זהו מחיר כבד". עוד אמרה: "הגענו לכל בית ספר והנגשנו את החיסונים לכל בית ספר שהיה מעוניין בכך. משרד הבריאות ייתן כל ניידת חיסון שצריך".
ד"ר ליאור הכט שגיא, רופאת ילדים שערכה מחקר בהשפעת החיסונים, הציגה לוועדה מצגת המפרטת את הנתונים המלמדים כי תסמונת PIMS נחשבת לאחד הסיבוכים החמורים של הידבקות בנגיף הקורונה בילדים ובני נוער ועלולה להתבטא כמחלה סוערת ומסכנת חיים, עקב אי-ספיקה של מערכות הגוף. מתחילת המגפה, דווחו בישראל כ-220 מקרים של ילדים שאובחנו עם התסמונת ומוערך כי שכיחותה בישראל עומדת עד כה על כ-1:2200 מתוך הילדים ובני הנוער שאומתו. על-פי מחקר של ה-CDC בארה״ב התחסנות בשתי מנות יעילה ב-91% במניעת PIMS. מבחינת לונג קוביד כ1% מהילדים שהחלימו מקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים מגבילים (כגון תשישות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ולמידה, כאבי ראש ועוד), גם חודשים לאחר החלמתם.
עוד הוסיפה כי "מחקרים מהארץ והעולם העלו שהתחסנות מפחיתה ב40-70% את הסיכון להתפתחות התופעה במי שחוסן טרם שנדבק. עוד אמרה כי חיסון הmRNA של חברת פייזר הניתן לילדים בישראל, נמצא כבעל פרופיל בטיחות מצויין בילדים בבני 5 שנים ומעלה, בארה"ב ניתנו למעלה מ8 מיליון מנות חיסון לילדים בבני 5 עד 11 שנים ושיעור תופעות לוואי משמעותיות אפסי. כך גם גם מישראל.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור אמר בדיון: "יש לקדם את חוק עידוד התחסנות הכולל פעולות ליישוג, ניתוח נתונים והקצאת משאבים כמו החזרת אחות בית ספר ומקדמי בריאות ברשויות. ניטור אקטיבי של תופעות לוואי יחזק אמון הציבור. זיהוי חסמים בעזרת מחקר ופעולה אקטיבית להגעה לילדים ואנשים בסיכון גבוה".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב-2022.
משכך תוארך בארבע שנים נוספות, עד לשנת 2025, הוראת השעה הקבועה בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי, שלפיה מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסת של 241,080 ש"ח.
ועדת הכלכלה אישרה עצירת ייבוא האיירסופט לחודשיים נוספים ▪ היו"ר ביטון לאחר שאושרה בקשת משרד הכלכלה לעצירת ייבוא רובי האיירסופט עד לתחילת אפריל: לא יהיו הארכות נוספות - אם זו הצלת חיים צריך לפעול מהר ▪ נציג המשרד לביטחון הפנים הציג את ההתקדמות בהסדרה אך הודה: לא ניתן לומר בוודאות שנסיים את הליך החקיקה בחודשיים ▪ בעלת מועדון איירסופט: אתם לא מצליחים לאכוף את החוק ואני משלמת את המחיר (גיל הוכמן ומיכאל ביטון [צילום: ערוץ כנסת])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת יריב לוין, אופיר כץ, יוסי שיין וסימון דוידסון.
מוצע בה לפטור ממס הכנסה מענק ששולם לספורטאי בעד זכייה במקום הראשון, השני או השלישי בתחרות שהתקיימה במסגרת המשחקים האולימפיים, המשחקים הפאראלימפיים או משחקי העולם, או בעד זכייה כאמור בתחרות לבוגרים שהתקיימה במסגרת אליפות עולם, אליפות אירופה או אליפות מוכרת אחרת. כמו-כן, מוצע לקבוע כי הפטור יחול על מענק ששולם בעד זכייה בתחרות כאמור שהתקיימה מיום 1.1.2021 ואילך.
יוזמת החוק, יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום: כל פעם מחדש המדינה שלחה את המשפחות לבתי המשפט, אך במוקדם או במאוחר השתתפה בפיצוי האזרחים (מאיש שפיגלר (משמאל) [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א-2021. מוצע בה לחוקק תיקון מבהיר לחוק העונשין ולפיו חוקי עזר הקובעים עבירות פליליות ועונשים הנחקקים על-ידי רשויות מקומיות בהתאם לסמכותן לפי חוק, לא יהיו טעונים אישור ועדה של הכנסת. לפי הסמכות הקיימת, בחוקי העזר ניתן לקבוע עונשים של עד שישה חודשי מאסר או קנס עד 14,400 שקל. עוד מוצע להבהיר כי חוקי עזר שנחקקו מאז התיקון לחוק העונשין בשנת 1994 ולא קיבלו אישור ועדה של הכנסת, הותקנו כדין.
ח"כ שלמה קרעי: "בית המשפט בעצם מכתיב לנו כאן לחוקק את החוקים כי הוא לא מסכים עם הפרשנות של החוקים שלנו. זו בעיניי שערורייה ועוד נדבך ביחסי הגומלין שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. את החוק הזה חוקקה הכנסת והיא הבינה שחוקי עזר עירוניים לא כלולים בו".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ב-2021. מוצע בה להפוך חלק מעבירות התעבורה, המטופלות כיום במישור הפלילי, להפרות מנהליות, ולהסמיך את שר המשפטים להקים בית דין, אחד או יותר, שתפקידו יהיה לדון בעררים בעניין הפרות תעבורה, במשרד המשפטים. עוד מוצע להקים מרשם של הפרות תעבורה שינוהל על-ידי משטרת ישראל.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב-2021.
מוצע בה לקבוע הסדר אשר יאפשר זיהוי ואימות זהות של זרים באמצעות שימוש באמצעים ביומטריים שיינטלו מהם ובנתונים ביומטריים שיופקו מהאמצעים כאמור, ובכלל זה להסדיר את הפעולות הנלוות לכך: ניהול מאגר מידע, הנפקת תעודות ביומטריות וכדומה. ההסדר האמור נועד לאפשר זיהוי ודאי של זרים ולמנוע הונאה, בין השאר, באמצעות הגשת בקשות למתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל באמצעות הצגת זהות כוזבת.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית (11 בעד ללא מתנגדים ונמנעים) את הצעת החוק הממשלתית- הצ"ח ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) (ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב-2021 אליה מוזגו הצעות החוק הפרטיות שיזמו הח"כים שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, משה אבוטבול וישראל אייכלר, אוסאמה סעדי ואחמד טיבי, ח"כ גדי יברקן וח"כ נעמה לזימי. הצעת החוק קובעת לבטל את הסמכות להטיל הגבלה על חייבים מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה מכוח חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז לגביית קנסות.
שר המשפטים, גדעון סער, אמר טרם ההצבעה: "עשיתי בדיקה מה האפקטיביות של הכלי הזה למניעת רישיון נהיגה ולא הוכח שיש כזה בכלל. כמעט באף מדינה בעולם המערבי לא נהוגה בה סנקציה כזו. זו בשורה גדולה כי מדובר על חופש התנועה של האדם. בנוסף, מדובר היה על דבר מסוכן שכן אנשים נהגו בלי רישיון וללא ביטוח. שמח שמעתה נהיה בין המדינות המתוקנות בעולם גם בנושא. אביא עכשיו בהמשך להצעה זו, הצעת חוק נוספת בעניין והיא הצעה להפחתת ריבית הפיגורים של חייבים. זה דרמטי למבנה החובות של לא מעט אנשים. בכל זה אנחנו לא פוגעים בנושים אלא עושים צדק וזה גם לטובתם של הנושים".
התייעצות ברשימה המשותפת - האם להשתמש במכסה שלהם כדי לדרוש להפוך את ההצבעה על חוק האזרחות להצבעת אי-אמון בממשלה, ולגרום לכך שחברי האופוזיציה לא יתמכו בו (כאן חדשות).
אומר על פרשת פגסוס: "מבלי להתייחס לעניין שלי, שיש לו השלכות רחבות, העניין הזה נוגע לכל אזרחי המדינה בלי יוצא מן הכלל" ▪ בנט: הדמוקרטיה, ולא הקונספירציה, העבירה אתכם לאופוזיציה ("נכנסו לסודות הכי כמוסים" [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת. לדבריו, "הגילויים בפרשת פגסוס הם ללא כל ספק אחד האירועים הדרמטיים בתולדות הדמוקרטיה הישראלית״.
בפתח ישיבת הסיעה אמר: "הממשלה הנוכחית, שהיא המרוויחה העיקרית מההפיכה השלטונית שבוצעה בחסות מערכת אכיפת החוק, נגועה בניגוד ענייני קיצוני ואינה יכולה להוביל את הליך התיקון הקריטי הזה ולזכות לאמון הציבור לשם כך".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת סיעת הליכוד: "אנחנו בעיצומן של טלטלות רבות וימים יגידו מהי עוצמתן. אחת מהן נראית לעין כולם וזאת התפשטות מגיפת הקורונה. אנחנו סיימנו את כהונת הממשלה הקודמת באפס מתים, אפס חולים קשים, כמעט באפס מאומתים. תוך קצת יותר מחצי שנה, אחרי שדורגנו במקום ה-5 בהצלחה בעולם במאבק בקורונה, הגענו למקום הראשון בעולם בתמותה לנפש. זה קרה בגלל שהממשלה הזאת לא עשתה כלום. היו פה 3,000 מתים בחצי שנה, כשיש לנו חיסונים.
"בנט אמר: 'העם שלנו הולך ומת'. והנה עכשיו יש לנו 3,000 מתים עוד מעט, בקצב הולך וגדל, כשהממשלה הזאת לא עושה כלום כדי להציל חיים. 1,000 מהמתים האלה נרשמו כשכבר היה החיסון השלישי שקנינו והזמנו ורק ביקשנו מהם לשלוח מטוס ולהביא אותם.
"הם לא סגרו את המדינה לכניסת וריאנטים, לא מנעו התקהלויות. לא היה צריך ללכת לסגר, אלא צעדים פשוטים. הם לא עודדו בעוצמה את החיסון השלישי והרביעי. כתוצאה מזה נפטרו אנשים רבים.
"בנט כתב ספר 'איך לנצח מגיפה', היום הוא צריך לכתוב ספר ״איך להיכנע למגיפה״. הם ״מכילים מתים״. הם אחראים לכך שיש כל כך הרבה מתים, שיש כמעט 300 מונשמים, דבר שלא היה בתקופתנו, ויותר מ-1,200 חולים קשים. לא הגענו למספרים כאלה, וזה כשיש חיסונים ואין ממשלה! יש חיסונים ואין ממשלה. יש חולים ואין ממשלה". ([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
אומר כי סיעתו תראה לנכון ליטול חופש הצבעה בנושאים החשובים לה ▪ על פרשת פגסוס אמר כי הוא מסתפק בוועדת בדיקה ממשלתית: "יש לי אמון במשטרה, וחשוב שלציבור יהיה אמון בה" (השר בני גנץ [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
יו"ר מרצ, השר ניצן הורביץ, מאיים כי יהיו לאישור חוק האזרחות השלכות חמורות וכואבות. הוא לא פירט. בפתח ישיבת הסיעה אמר הורוביץ: "שרת הפנים איילת שקד דוחקת את כולנו לפינה ומערערת את יציבות הממשלה. חוק האזרחות הוא קו אדום. הוא מיותר וגזעני. ההחלטה החמורה אתמול לתת חופש הצבעה על החוק של רוטמן היא הפרה בוטה של הסיכומים ושבירה של ההסכמה הבסיסית של הממשלה הזאת.
"אני אומר לכל שרי הממשלה אנחנו לא נשב בשקט ולא נתקפל אם יש מישהו שיודע להיאבק זה אנחנו. נצביע נגד חוק האזרחות הממשלתי", דבריו.
היו"ר ניר אורבך: " זה חוק ביטחוני, 40% מהעצורים הביטחוניים, הם צאצאים של משפחות שאוחדו. החוק מהווה מעין כיפת ברזל על אזרחי ישראל וכולנו צריכים להתאחד ולהצביע בעדו" (ח"כ אורבך. "החוק מהווה מעין כיפת ברזל" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
ועדת החינוך אישרה את תיקון מס' 14 בתקנות הקורונה: הוארך תוקף ההנחיות המחייבות עטיית מסכה במוסדות חינוך; כניסה של עובדי הוראה לא מחוסנים או לא מחלימים לתוך מוסדות החינוך תעשה בהצגת תוצאת בדיקת קורונה מוסדית שלילית.
הבהיר: "הוועדה הזו - כפוף להעמדת שופט בראשה והסכמת שר המשפטים - תאפשר הענקת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. זה צעד מתבקש" (היו"ר קריב. "מן הראוי לעלות מדרגה" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
דיון ועדת החוקה (יום ב', 7.2.22) נפתח בהתייחסות חברי הוועדה לפרסומים החדשים בפרשת NSO. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר בפתח ישיבת הוועדה:, "הבוקר פורסם בתחקיר החשוב שלב נוסף, ומה שפורסם, אם אכן משקף את המציאות, אלו דברים מטרידים מאוד המחייבים בדק בית רציני. הוצאתי פניה לשר לביטחון הפנים ולשר המשפטים בה קראתי להקמת ועדת בדיקה ממשלתית. הוועדה הזו - כפוף להעמדת שופט בראשה והסכמת שר המשפטים - תאפשר הענקת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. זה צעד מתבקש. אני רוכש אמון לצוות הפנימי שהוקם ע"י היועמ"ש היוצא, אך לפי החוק נקבע מנגנון פיקוח רציף של היועמ"ש על הפעלת הוראות החוק ע"י רשויות החקירה, ומטבע הדברים בדיקה ממצה צריכה להתמקד בקבלת החלטות בתוך המשטרה אך גם במנגנוני הפיקוח והביקורת. זה כמעט מובן מאליו למה הבדיקה צריכה להיות חיצונית, יעילה וממצה, שתאפשר הצגת מסקנות ולו מסקנות ביניים באופן מהיר ומן הראוי לעלות מדרגה."
סיעת רע״מ מתקפלת: אחרי שמנסור עבאס ורע״מ דרשו להסיר את פרק האכיפה מתוכנית החומש של החברה הבדואית - הפרק נכנס במלואו. המשמעות: הריסות המבנים הלא חוקיים בנגב תימשך, יתקיימו נטיעות ופעילות משטרתית, הפעם באישור ממשלה שתלויה ברע״מ. כך דווח בכאן חדשות. התקשורת בשפה הערבית תוקפת קשות את רע״מ על המהלך.
וועדת העבודה והרווחה החלה (יום א',6.2.22) לדון בתקנות לנגישות פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום, המסדירות פינוי אנשים עם מוגבלות. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום, אישור התקנות דחוף ביותר, ויסדירו את ההיערכות במצב שכזה - בפינוי מהיר ויעיל.
השבוע סערה מליאת הכנסת בעקבות הוצאתו הממושכת מן המליאה של חבר הכנסת דודי אמסלם על-ידי יו"ר הישיבה צביקה האוזר. האוזר, שזה עתה נכנס לנעלי סגן יו"ר הכנסת, התוודע לאחרונה לסעיף רדום בתקנון הכנסת, שמצא חן בעיניו.
ועדת החוקה אישרה (31.1.22) לקריאה ראשונה את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון - ביטול הוראת שעה), התשפ"ב-2021 - שיזמו הח"כים איתן גינזבורג, מיכל רוזין, יוראי להב הרצנו, מירב בן ארי ורם שפע- הכנה לקריאה ראשונה.הצעת החוק נועדה להפוך להוראת קבע את הוראות השעה המאפשרות לעמותת יד בן-גוריון למנות נציגים למועצת המכון למורשת דוד בן-גוריון ולמנהלת צריף מגוריו. כמו-כן, ההצעה מתקנת את החוק כך שהמדינה תשלים את הכנסות המוסדות הרלוונטיים באופן שיאפשר גם את "פיתוחם וניהול מכלול פעילויותיהם".
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
הנשיא לשעבר הוסיף: איש לא הטיל ספק בכך שהמחוקקים האמריקנים יאשרו "עזרה" לכנופייה של ניאו נאצים. זו הייתה הצבעה של ממזרים אמריקנים צוהלים על: המשך מלחמת האזרחים של העם המפולג של ארצ...
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...