מפגע אסבסט בנהריה [צילום: ארכיון News1]
|
|
אחד מעשרת אלפים איש בנהריה חולה במזותליומה הנגרמת מאסבסט |
העירייה מנהלת מגעים אינטנסיביים כדי להתחיל שלב ב' בפינוי האסבסט ● המחלה קשה ביותר ואצל מרבית החולים שחלו בה היא צצה שנים אחרי ● פעיל חברתי: רק בעוד 70 שנה נגמור את פינוי האסבסט בארץ ● המשרד להגנת הסביבה: הפיקוח היזום לא מספק וצריך לקבל חיזוק
ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות בראשות ח"כ אלון טל, קיימה (31.1.22) דיון על סכנת החשיפה לאסבסט. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל, אמר כי "אסבסט הוא אחד החומרים המסוכנים ביותר בשימוש בני האדם. קצב הטיפול של הרשויות רחוק מלהיות מספק ובמקומות כמו נהריה, זה מפגע של ממש. אנו מתרשמים שמשרדי הממשלה אינם מקדישים את המשאבים הנחוצים ומדינת ישראל רחוקה מפתרונות. הוועדה תעשה כל שביכולתה כדי לקדם את השלב הבא בטיפול באסבסט ודורשת ממשרדי הממשלה להציג תוכנית למיפוי מפגעי האסבסט לטיפול בהם, ולמניעתם".
ח"כ טטיאנה מזרסקי: "יש חוק למניעת נפגעי אסבסט ואין אכיפה בנושא. עבדתי במרכזים רפואיים של קופת חולים לאומית בכרמיאל בגג עם אסבסט. ביקשתי שתיעשה ביקורת כל חצי שנה. הגיע איש בטיחות ונקבע שאם זה לא מתפורר אין סכנה לבריאות. עד עכשיו קופת החולים שוכנת שם ומעורר בי חששות האם יש שם סכנה למטופלים ולעובדים".
ח"כ עלי סלאלחה: "דוגמת הכפר שיח' דנון שמטמינה אסבסט, יש אני מאמין עוד מקומות - אני פונה ומבקש שאם יתברר שיש סכנה כלשהי, חובה לטפל במטמנה באופן מקצועי ולעשות הכל על-מנת לשמור על בריאות הציבור".
הד"ר אורי ויזל מבית החולים בילינסון אמר בדיון כי "המזותליומה שנקרית מהאסבט היא מחלה קשה ביותר ולמרבית החולים שנחשפו לאסבסט וחלו, זה קרה להם הרבה שנים אחרי שנחשפו ולכן הזיהוי המוקדם הוא מורכב. ההשפעה של אסבסט היא בעוד מחלות דוגמת מחלת ריאה גם לאנשים שלא עישנו. אבחון מוקדם לגבי זה יציל חיים. לצערנו גם בזה מרביתם החולים מתייצבים לטיפול בשלבים מאוחרים".
דב משה, פעיל חברתי שלוחם במצבורי האסבסט, אמר בדיון: "איתרתי עשרות מפגעי אסבסט לפחות 150 כאלו במשך 4 שנים, אבל במשרד להגנת הסביבה לא מתייחסים ולא מגיבים לי. יש 80 מיליון מ"ר של אסבסט. בתשובת המשרד יהיה פינוי של מעל מיליון אסבסט בשנה - זה אומר שרק בעוד 70 שנה נגמור את פינוי האסבסט בארץ. כל הארץ מאוימת ועד רגע זה אין מיפוי של כל האסבסט למשרד".
יעקב כהן, מנהל אגף תפעול ואיכות הסביבה בעיריית נהריה: "הושקעו מעל 320 מיליון שקל במפגעים שונים בנהריה ובגליל בשטחים ציבוריים ופרטיים. היום במזרח העיר בונים 12 אלף יחידות דיור. העירייה מנהלת מגעים אינטנסיביים כדי להתחיל שלב ב' בפינוי האסבסט ברחבי העיר. פועלים כנגזרת תקציבית ולא עובדים בטיפול נמרץ. צריך להפריד בין הצמנט לפריך - הצמנט לא מסוכן כמו הפריך".
רעות רבי, ראש אגף אסבסט במשרד להגנת הסביבה: "המשאבים של המשרד לא מספקים כדי לתת מענה מלא. הפיקוח היזום לא מספק וצריך לקבל חיזוק. אסבסט פריך בתעשיה ובמבני ציבור כמעט בסיומו. נעשו סקרים שהביאו לעבודות להטמנה. יש גילויים נקודתיים פה ושם אבל בגדול זה מאחורינו. לגבי מבני ציבור אחרים, המדינה לא יכולה להיות אחראית על הכל ואלו נדרשו לעשות סקרים כאלה לבדוק אם יש אצלם אסבסט פריך. גם בצה"ל למעט בחיל-האוויר - הסיפור הזה מאחורינו".
הד"ר משה לפידות מביה"ח נהריה, אמר בדיון: "10 מקרים חדשים של מזליתיומה היו אצלנו בבית החולים השנה - בארה"ב הנתונים מראים על 1 ל100 אלף שחולים בזה. 7 מהחולים הם מנהריה והשאר מנהריה רבתי בסביבה. זה אחד לעשרת אלפים איש. ייתכן שיש עוד בבתי החולים האחרים".
ח"כ טטיאנה מזרסקי: "יש חוק למניעת נפגעי אסבסט ואין אכיפה בנושא. עבדתי במרכזים רפואיים של קופת חולים לאומית בכרמיאל בגג עם אסבסט. ביקשתי שתיעשה ביקורת כל חצי שנה. הגיע איש בטיחות ונקבע שאם זה לא מתפורר אין סכנה לבריאות. עד עכשיו קופת החולים שוכנת שם ומעורר בי חששות האם יש שם סכנה למטופלים ולעובדים".
ח"כ עלי סלאלחה: "דוגמת הכפר שיח' דנון שמטמינה אסבסט, יש אני מאמין עוד מקומות - אני פונה ומבקש שאם יתברר שיש סכנה כלשהי, חובה לטפל במטמנה באופן מקצועי ולעשות הכל על-מנת לשמור על בריאות הציבור".
הד"ר אורי ויזל מבית החולים בילינסון אמר בדיון כי "המזותליומה שנקרית מהאסבט היא מחלה קשה ביותר ולמרבית החולים שנחשפו לאסבסט וחלו, זה קרה להם הרבה שנים אחרי שנחשפו ולכן הזיהוי המוקדם הוא מורכב. ההשפעה של אסבסט היא בעוד מחלות דוגמת מחלת ריאה גם לאנשים שלא עישנו. אבחון מוקדם לגבי זה יציל חיים. לצערנו גם בזה מרביתם החולים מתייצבים לטיפול בשלבים מאוחרים".
דב משה, פעיל חברתי שלוחם במצבורי האסבסט, אמר בדיון: "איתרתי עשרות מפגעי אסבסט לפחות 150 כאלו במשך 4 שנים, אבל במשרד להגנת הסביבה לא מתייחסים ולא מגיבים לי. יש 80 מיליון מ"ר של אסבסט. בתשובת המשרד יהיה פינוי של מעל מיליון אסבסט בשנה - זה אומר שרק בעוד 70 שנה נגמור את פינוי האסבסט בארץ. כל הארץ מאוימת ועד רגע זה אין מיפוי של כל האסבסט למשרד".
יעקב כהן, מנהל אגף תפעול ואיכות הסביבה בעיריית נהריה: "הושקעו מעל 320 מיליון שקל במפגעים שונים בנהריה ובגליל בשטחים ציבוריים ופרטיים. היום במזרח העיר בונים 12 אלף יחידות דיור. העירייה מנהלת מגעים אינטנסיביים כדי להתחיל שלב ב' בפינוי האסבסט ברחבי העיר. פועלים כנגזרת תקציבית ולא עובדים בטיפול נמרץ. צריך להפריד בין הצמנט לפריך - הצמנט לא מסוכן כמו הפריך".
רעות רבי, ראש אגף אסבסט במשרד להגנת הסביבה: "המשאבים של המשרד לא מספקים כדי לתת מענה מלא. הפיקוח היזום לא מספק וצריך לקבל חיזוק. אסבסט פריך בתעשיה ובמבני ציבור כמעט בסיומו. נעשו סקרים שהביאו לעבודות להטמנה. יש גילויים נקודתיים פה ושם אבל בגדול זה מאחורינו. לגבי מבני ציבור אחרים, המדינה לא יכולה להיות אחראית על הכל ואלו נדרשו לעשות סקרים כאלה לבדוק אם יש אצלם אסבסט פריך. גם בצה"ל למעט בחיל-האוויר - הסיפור הזה מאחורינו".
הד"ר משה לפידות מביה"ח נהריה, אמר בדיון: "10 מקרים חדשים של מזליתיומה היו אצלנו בבית החולים השנה - בארה"ב הנתונים מראים על 1 ל100 אלף שחולים בזה. 7 מהחולים הם מנהריה והשאר מנהריה רבתי בסביבה. זה אחד לעשרת אלפים איש. ייתכן שיש עוד בבתי החולים האחרים".
|
|
המלצות לאיתור ומעקב רפואי בשל חשיפה סביבתית ותעסוקתית לאסבסט ואסבסט צמנט / המלצות | |
|
על משרדי העבודה, ביטחון, חקלאות, תחבורה והמשרד להגנת הסביבה לאתר את אותם
מקצועות ומקומות עבודה בהם היתה חשיפה לאסבסט, לצד אוכלוסיות נוספות אשר היה חשש
כי באזורם היתה חשיפה סביבתית. מכיוון שחלק ניכר מהמידע כבר קיים ניתן לבצע את המהלך
בשני שלבים – סיכום המידע הקיים בתוך מספר שבועות ולאחר מכן במהלך חצי שנה איתור
המידע החסר .
|
מרגנית אופיר גוטלר
●
אוניברסיטת בן גוריון
|
||
|
|
טיפול הרשויות המקומיות בפסולת בניין / דוח מבקר המדינה | |
|
כמות פסולת הבניין ועודפי העפר הנוצרת בשנה בישראל מוערכת בכ-7.5 מיליון טון, מהם כ-4.5 מיליון טון פסולת בניין וכ-3 מיליון טון עודפי עפר. כמות זו גדולה
בכ-140% מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בשנה בארץ. רק כ-1.5 מיליון טון מפסולת הבניין (כ-20%) מגיעים לאתרי סילוק ומיחזור, והשאר מושלכים בשטחים פתוחים ובאתרים שאינם מוסדרים .
להשלכת פסולת בניין באופן לא חוקי בשטחים פתוחים, בצדי דרכים, בערוצי נחלים ובשטחים מחוץ לערים יש השפעות סביבתיות ובריאותיות חמורות. אלה באות לידי ביטוי בפגיעה במקורות מים עיליים ותת-קרקעיים, זיהום קרקע, פגיעה בשטחים פתוחים, היווצרות שרפות וזיהום אוויר, ירידת ערך הקרקע כתוצאה מהעלויות הגבוהות של פינוי פסולת בניין, יצירת מוקד משיכה למזיקים, חשיפה לאסבסט ומפגעים חזותיים קשים .
בהחלטת ממשלה 2927 מפברואר 2003 בנושא הסדרת הטיפול בפסולת בניין (להלן - החלטת ממשלה 2927) נקבע בין השאר כי משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה ינחו את הרשויות המקומיות להכין תכניות מקצועיות להסדרת הטיפול בפסולת בניין הנוצרת או המצויה בשטחן. החלטת הממשלה עוסקת גם בפיתוח שימושים בחומר ממוחזר בתשתיות ובתעשייה, בניקוי שטחים ובהגברת האכיפה והענישה.
|
יוסף שפירא
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
סקירה משווה: האחריות לטיפול במפגעי אסבסט / סקירה משווה | |
|
מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ יוסי ביילין והוא עוסק בסוגיית האחריות לטיפול במפגעי אסבסט.
במסמך מוצג מידע כללי על האסבסט ועל הסכנה שבחשיפה אליו וכן מתואר בו המצב החוקי בישראל בתחום זה. לבסוף, נסקרת ההתמודדות עם סוגיה זו בחקיקת האיחוד האירופי ובחקיקה במדינות אירלנד, בריטניה, ספרד, צרפת, אוסטרליה, ארה"ב ויפן.
הממצאים העיקריים העולים מן המסמך:
• ברוב המדינות שנסקרו במסמך, למעט ישראל וחלק ממדינות ארה"ב, יש כיום איסור מוחלט להשתמש באסבסט. עם זאת, בשל השימוש הנרחב שנעשה בחומר זה בעבר, במבנים ובמוצרים רבים, עדיין יש כיום חשיפה לאסבסט, בעיקר במקומות העבודה.
לפיכך, רוב החקיקה בישראל ובעולם הנוגעת לאסבסט קשורה לתחום התעסוקה.
• ברוב המדינות שנסקרו במסמך, לרבות ישראל, האחריות לטיפול במפגעי אסבסט היא של בעל השליטה במתחם שבו מצוי המפגע (בין שהוא אדם פרטי ובין שמדובר ברשות ציבורית). הפעולות הנדרשות במסגרת אחריות זו הן, בין היתר, צעדים לגילוי אסבסט
במתחם, הערכת הסיכון שבחשיפה אליו ובמידת הצורך נקיטת צעדים לפינוי המפגע,
באמצעות הגורמים המוסמכים לכך מטעם המדינה.
• בנוגע לחשיפה לאסבסט בעבודה, בכל המדינות שנסקרו במסמך מוטלת על המעסיק
האחריות להגן על בריאות עובדיו, והוא נדרש לפעולות אלה: הערכת מידת החשיפה
לאסבסט המהווה סכנה, יידוע העובדים בנוגע לסכנות הכרוכות בעבודה עם חומר זה,
אספקת ציוד הגנה מתאים וניהול מעקב רפואי אחר בריאות העובד.
• תפקידה של המדינה הוא פיקוח, באמצעות גופים ממשלתיים, על הנעשה בתחום זה.
|
איתי פידלמן
●
מרכז המחקר והמידע/כנסת (מממ)
|
||
|
|
+1,400 מנטרלים מצ'רנוביל חיים כיום בישראל
21:51 03/02/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מנטרלים באסון צ'רנוביל [צילום: אודו וייץ/AP]
אושר לקריאה טרומית: הטבות למנטרלי האסון בצ'רנוביל ▪ המענק השנתי יועלה ל-7,000 שקל, והוא יוצמד למדד, ולא יחושב לקיזוז גמלת הבטחת הכנסה ▪ משרד האוצר: עלות החוק כ-1.2 מיליון שקל
מנטרלים באסון צ'רנוביל [צילום: אודו וייץ/AP]
+"מי שמגדל נקי לא מחויב בקרינה"
17:52 03/02/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
יו"ר הוועדה שרן השכל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ויכוח לגבי הקרנה של מוצרי קנביס בין יובל לנדשפט מנהל היק"ר לבין ניר יופטרו, יו"ר עמותת מלאכים בירוק ▪ הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות המשיכה בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה ▪ הפרק שנדון עוסק בגידול וייצור של קנביס למטרות רפואיות
יו"ר הוועדה שרן השכל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+זנדברג: עמדתנו בחוק האזרחות תהיה סיעתית
16:29 03/02/22 | עידן יוסף
השרה תמר זנדברג (מרצ) אומרת כי בעניין הרעיון לאפשר חופש הצבעה בחוק האזרחות, תתקבל החלטה במרצ שלפיה יצביעו כל חברי הסיעה. ההחלטה על כך תתקבל בישיבת הסיעה.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| אחד מעשרת אלפים איש בנהריה חולה במזותליומה הנגרמת מאסבסט |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

