חוקי האזרחות אושרו בקריאה ראשונה; מרצ ורע"ם נפקדו

הכנסת הצביעה הערב (7.2.22) על שתי הצעות העוסקות בחוק האזרחות, המגביל איחוד משפחות בין פלשתינים מיהודה ושומרון לבין ערבים אזרחי ישראל. האחת היא הצעה ממשלתית של שרת הפנים, איילת שקד, העולה לקריאה ראשונה. השנייה היא של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) העולה לקריאה טרומית. שתי ההצעות מבקשות למנוע זליגה של פלשתינים לתחומי ישראל באמצעות נישואין העלולים להיות פיקטיביים.

ההצעה הממשלתית זכתה לתמיכת 44 חברי כנסת מול 5 מתנגדים. ההצעה של ח"כ האוזר זכתה לתמיכת 73 חברי כנסת מול 16 מתנגדים. ההצעה של ח"כ רוטמן זכתה לתמיכת 73 חברי כנסת מול 32 מתנגדים. ההצעה של ח"כ דיכטר זכתה לתמיכת 74 חברי כנסת מול 17 מתנגדים. כל ההצעות יועברו לוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה תכין אותן לקריאה שנייה ושלישית.

הרשימה המשותפת הכריזה על ההצבעה כהצבעת אי-אמון בממשלה. סיעות מרצ ורע"ם, שאמרו מוקדם יותר שיצביעו נגד, התקפלו ונעדרו מהמליאה והחוק אושר. האופוזיציה הימנית נאלצה לצאת במבוכה מהמליאה.

הצעתה של שקד, שלאחר ההצבעה אמרה כי "הציונות והשכל הישר ניצחו", דומה לזו שאושרה מדי שנה בכנסת במשך כשני עשורים והיא מאפשרת איחוד משפחות רק לחריגים (פלשתינים בני 35 ומעלה, פלשתיניות בנות 25 ומעלה וכפוף לבדיקה ביטחונית). עם הקמת הממשלה לא הושג רוב להארכה השנתית הקבועה, שכן רע"ם התנגדה וסיעות האופוזיציה התנגדו אף הן - למרות שכאשר היו בקואליציות בראשות הליכוד, העבירו את אותו חוק בצורה קבועה מדי שנה.

ההצעה של רוטמן מבקשת להגביל את מספר האישורים הניתנים מדי שנה, וכן מחייבת דיווח ושקיפות של שר הפנים ומסירת הנתונים לציבור. הממשלה העניקה חופש הצבעה לחברי סיעות הקואליציה, וסיעות מרצ ורע"ם יתנגדו לשתי ההצעות. ההערכה היא, כי להצעה של רוטמן - שתזכה לתמיכת רוב סיעות האופוזיציה - יש סיכוי טוב יותר לעבור, אך לאחר מכן יהיה עליה לקבל את אישור ועדת השרים לחקיקה ולעבור שלוש קריאות בכנסת. אם שתי ההצעות יאושרו, עשויים שקד ורוטמן להגיע בהמשך לנוסחת פשרה שתאחד אותן.

השר מתן כהנא הציג בתחילת הדיון את ההצעה בשמה של שרת הפנים ואמר: "רק באחרונה קיבלנו תזכורת כואבת ועדכנית עד כמה חוק זה הוא חוק חשוב ורלוונטי. בעקבות אירועי האלימות האחרונים בנגב שפרצו לאחר מבצע הנטיעות של קק"ל, נחשפנו לנתון מצמרר: 38% מהעצורים הם צאצאי פלשתינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. על-פי השב"כ, לאוכלוסייה זאת משקל מכריע בהליך ההקצנה הלאומנית העובר על האוכלוסייה הבדואית.

"אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת כי מאז שהחוק נחקק לראשונה כהוראת שעה הוא הוארך בתמיכה של כמעט כל סיעות הבית הציוניות, כולל מרבית חברי הכנסת ממפלגות קדימה, יש עתיד ומהעבודה, הן כשהיו בקואליציה והן כשהיו באופוזיציה. מפלגות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, אני רוצה להזכיר לכם שפחות מ-30 יום לפני פקיעת תוקף החוק הצבעתם בממשלה פה אחד בעד הארכת תוקף החוק בנוסח המונח בפניכם".

ח"כ שמחה רוטמן: "הצעת חוק האזרחות שעולה היום להצבעה ומוצמדת להצעת החוק הממשלתית היא תיקון של עוול מאוד מאוד גדול שנעשה בתחילת ימיה של הממשלה הזאת. אנחנו אמרנו מהיום הראשון שאנחנו רוצים שחוק האזרחות, שאמנם עבר מספר פעמים בהארכות במהלך הכנסות הקודמות, חייב לעבור התאמה לסיטואציה חסרת התקדים שקרתה במדינת ישראל.

"לראשונה בתולדות מדינת ישראל, יש בקואליציה, יש בממשלה, סיעות שאומרות בפה מלא, הן לא מתביישות לומר זאת, שהן רוצות איחודי משפחות שהם מימוש שקט או רועש של זכות השיבה הפלשתינית הלא קיימת לתוך מדינת ישראל. לא הייתה סיטואציה כזאת מעולם, בוודאי לא מאז שנחקק חוק האזרחות בפעם הראשונה בשנת 2003. שינוי המציאות הזאת דרש שינוי בנוסח החוק.

"אנחנו שמחים שאחרי שניסו את כל האופציות השגויות וניסו להגיע להסכמות עם סיעות אנטי ציוניות, סוף-סוף הגורמים הציוניים שבתוך הקואליציה הגיעו להסכמה שנוכל לשמור על חומת המגן של מדינת ישראל ולדאוג שבאמת מה שהיה הוא מה שיהיה".

ח"כ אבי דיכטר: "נדמה לי שעל חשיבות החוק הזה, אין מחלוקת בבית הזה. כשהובאה ההצעה כאן להאריך בשנה בפעם האחרונה, ההצבעה לא הייתה על החוק, ההצבעה הייתה לבקשת ראש הממשלה על אמון בממשלה, או אי- אמון בממשלה, ולכן החוק נפל. ומשנפל החוק – בהחלט, ראוי שהצעת חוק חדשה, שעוברת את כל המסלול מקריאה טרומית או קריאה ראשונה, ועד שנייה שלישית. זו הזדמנות להכניס בה תיקונים והתאמות נדרשות הכרחיות".

ח"כ צבי האוזר: "בפסק הדין של בג"ץ שניתן לפני שבעה חודשים, ברוב מכריע חסר תקדים של עשרה שופטים מול אחד, נקבע כי חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הינו מרכיב ליבה בקונסטיטוציה הישראלית לצד, ובמעמד שווה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשאלה הכרוכה בעניינו של החוק הנדון בכנסת, כרוכים שאלות נוספות, הן אינן מפחיתות מהחשיבות של הסוגיה הביטחונית, אך לסוגיה זו הרגישה והחשובה, יש היבטים נוספים שכנסת ישראל לא תוכל לאורך ימים להתעלם מהם. ואשר על כן, אבקש להתאים את החקיקה המשמעותית של חוק האזרחות לרוח הפרשנית שניתנה לנו בבג"ץ חוק הלאום".

ח"כ אוסמה סעדי: "זה החוק הכי גזעני שנמצא בספר החוקים של מדינת ישראל. יש עוד הרבה חוקים, אבל החוק הזה אפילו בבית המשפט העליון היה לו קושי רב, אז כשחוקק כהוראת שעה מאז 2003. מגיע לאנשים האלה זכויות. זו זכות חוקתית של לחיות, להינשא, להתאהב, להקים משפחה. ואני אומר לכם, מיכל רוזין ותמר זנדברג וחבריי ברע"ם, לא מספיק שהיום תתנגדו ותצביעו נגד. אתם צריכים להגיד לממשלה הזאת: אם החוק הזה עובר אז אין ממשלה".

ח"כ סמי אבו שחאדה: "אין המדובר כאן בחוק האזרחות אלא מדובר בחוק מניעת האזרחות מהערבים. שום מכבסת מילים, לא משנה כמה מתוחכמת וגזענית היא תהיה, לא תנקה את החוק הזה מהלכלוך הגזעני שצמוד אליו ומהמנטליות הגזענית שמובילה אותו. אכן הראש היהודי לא מספיק להמציא לנו פטנטים. רק שהפטנטים האלה הם גזעניים, והגיע הזמן שהראש היהודי יפסיק להמציא לנו את הפטנטים הגזעניים האלה. ההיגיון מאחורי החוק הזה הוא היגיון דמוגרפי, זה לא חוק לא ביטחוני ולא נעליים".

השר יועז הנדל אמר בסיכום הדיון: ״מדינה שמאפשרת כניסת נתיני יישות אויב, ונמנעת מהעברת החוק החשוב הזה - מושיטה את צווארה לשחיטה. לא במשמרת שלי. לא במשמרת שלנו. לפני נתוני השב"כ, משנת 2001 ועד יולי 2021 היו מעורבים בפיגועים 165 פלשתינים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות, או ילדים של פלשתינים שקיבלו מעמד מכוח הליך זה. 38 אחוזים מהעצורים באירועי האלימות האחרונים בנגב שפרצו לאחר מבצע הנטיעות של קק"ל, הם צאצאי פלשתינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. זכותה ואף חובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולשמור על זהותה".