|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
26 אלף חרדים יצטרפו לשוק העבודה <br>מיד, ועוד 9,000 בשנתיים לאחמ"כ
|
ועדת החוץ והביטחון החלה את דיוניה בהצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות) ובהצעת חוק שירות לאומי- אזרחי ● ח"כ בן-צור: משאירים את היעדים כמות שהם, זה ברור מראש שלא תעמדו ביעדים ● יו"ר הוועדה: החוק אינו נגד מגזר זה או אחר
|
|
עו"ד איתי אופיר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת החוץ הביטחון החלה השבוע (8.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021. יו"ר הוועדה רם בן- ברק פתח את הדיון ואמר: "החברה הישראלית היא פסיפס של תרבויות, מגזרים, שבטים וקהלים שהשוני באופי של כל אחד ואחד הוא שמרכיב את הפלא שהוא מדינת ישראל. לצערי הרב, בעשורים האחרונים יש מגמה של ניכור והתרחקות, במקום שילוב לטובת המטרה הנעלה שכולנו רוצים בטובתה, מדינת ישראל. אולי יש כאלה שסבורים שחוק הגיוס הוא נגד מגזר זה או אחר, אבל דעתי הפוכה - החוק בא לחבר ולקרב בין כל המגזרים. בדיונים נשמע את כולם ונכניס שינויים ככל שיידרשו, מתוך תקווה שבסוף נגיע לנוסח בהסכמה וברוח טובה". עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, סקר את גלגוליה של הצעת החוק ואת עיקריה ואמר: "מטרת ההצעה - לפעול לצמצום אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכל תוך הכרה בערך לימוד התורה. חשוב להדגיש כי ההצעה מבקשת להזיז את נקודת האיזון כפי שהופיעה בגרסאות קודמות של פרק זה בחוק שירות ביטחון, ולהעמיד את נושא השילוב בתעסוקה ובמשק כמטרה עצמאית ועיקרית, יחד עם המטרות האחרות שצוינו, צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות צבאי סדיר והכרה בערך לימוד התורה. הדבר בא לידי ביטוי כבר בסעיף המטרה המוצע לפרק ג'1, ובהמשך בסעיפי החוק השונים המוצעים.
חסם עיקרי
"אחד החסמים העיקריים לכניסה לשוק העבודה, הוא איסור היציאה לעבודה בכל התקופה בה מוגדר הפרט כ'דחוי שירות'. בהקשר זה, ועל-מנת לאזן בין תכליות הצעת החוק השונות, תיקון משמעותי נוסף מתייחס לגיל הפטור משירות סדיר, לאחר דחיית השירות. מוצע כי כהוראת קבע יעמוד גיל הפטור על 23. כן מוצע כי עם כניסת החוק לתוקף הוא ירד, כהוראת שעה, לגיל 21 למשך שנתיים, ולגיל 22 לשנה נוספת. הוראת השעה נדרשת, בין היתר, על-מנת להתמודד עם המצב הכלכלי אליו נקלעה מדינת ישראל, יחד עם העולם כולו, בעקבות מגפת הקורונה והצעדים שנדרשו על-מנת להתמודד איתה. לאור החשיבות שבהתאוששות שוק התעסוקה, מוצע לאפשר שילובם של חרדים בעבודה באופן מהיר שיסייע הן למשק והן לציבור החרדי שהמשבר לא פסח עליו. "כמו ההצעה שהוגשה בשנת 2018, גם ההצעה הנוכחית דורשת עמידה ביעדי גיוס, המפורטים בתוספת להצעת החוק. נתוני הבסיס לצורך קביעת היעדים, נקבעו כנתוני הגיוס בשנת הגיוס 2019 . היעדים עולים משנה לשנה, כאשר בשנים הראשונות נדרשת עלייה משמעותית בשיעור המתגייסים מתוך בני המחזור הרלוונטי, ובהמשך מוצמד היעד לעלייה בשנתוני הגיוס. "בנוסף, וממועד כניסת החוק לתוקף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר למיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) חרדים, החל מגיל 21, באחת משתי חלופות: הכשרה ביטחונית של כשלושה חודשים או הכשרת חירום והצלה של כשלושה שבועות לצד הכשרה מקצועית. מטרת מסלולים אלה לאפשר לצעירים חרדים שהגיעו לגיל 21 וטרם ביצעו שירות - לבצע הכשרה קצרה שתאפשר הצטרפותם למערך המילואים ותסייע באפשרותם להיקלט בשוק העבודה. "בנוסף, מוצע לאפשר למלש"ב חרדים לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, מגיל 20, ולנשואים מגיל 19. כמו-כן, מונחת על שולחן הוועדה הצעה לתיקון חוק השירות הלאומי-אזרחי, שאף היא באה לאפשר מסלולי שירות נוספים לבני המגזר החרדי. "חשוב לי להזכיר כי שר הביטחון מקדם, במקביל לקידומה של הצעת החוק שלפניכם, מתווה שירות חדש שיפנה לכלל האוכלוסייה בישראל. הממשלה החליטה על הקמת צוות שיבחן את הנושא ויביא בפני השרים המלצה. אנו רואים את הצעת החוק הנוכחית כצעד מגשר, בין המצב הנוכחי ובין מתווה השירות העתידי. לא ניתן להמתין להשלמת עבודת הצוות נוכח המצב המשפטי אליו הגענו, עם החלטת בג"ץ על בטלות ההסדר הקיים שמועד בטלותו נדחה מספר פעמים, ועל כן אנו מבקשים לאשר את הצעת החוק שהנחנו בפניכם, לעת הזו, ואנו נוסיף ונעדכן את הכנסת לאחר סיום עבודת צוות מתווה השירות", דברי עו"ד אופיר. תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה: "עם הורדת גיל הפטור לחרדים, יועלו יעדי הממשלה לשילוב חרדים בתעסוקה ואנחנו ערוכים לכך. 26 אלף חרדים צפויים להצטרף לשוק העבודה מיד, ועוד 9,000 בשנתיים לאחר מכן ויש לנו תוכנית רב-שנתית סדורה, שבנינו עם משרד האוצר, לתת להם מענה בהכשרות, הכוון תעסוקתי ועוד". |
|
פטור רפואי מגיוס ל-8.5% מהבנים, לעומת 4% מהבנות
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל: "צבא ההגנה לישראל הוא צבא העם ומתוקף הדבר הזה אנו פועלים לגייס את כלל האוכלוסיות המחויבות בגיוס לצה"ל. היום מתגייסים 69% מקרב הגברים חייבי הגיוס. הסיבות המרכזיות לאי-גיוס: 17% מקבלים פטור תורתו אומנותו ו-8.5% מקבלים פטור מסיבות רפואיות. מקרב הנשים חייבות הגיוס מגויסות 55%. סיבת הפטור המרכזית היא פטור הצהרת דת הניתן ל-36% ועוד כ-4% המקבלות פטור מסיבות רפואיות. "בשנתיים האחרונות 2020-2019, מגייסים כ-1,200 חרדים בשנה על-פי חוק, ויש עוד כ-500 חרדים שאנו סבורים שניתן לגייס אם יעודכנו הגדרות המוסדות החרדים מהם ניתן לגייס. בכל שנתון חרדי יש 14 אלף מסיימים, אבל הגיוס בכל שנה הוא לאו-דווקא מהשנתון שלה. כבר היום בצה"ל יש מספר רחב של מסלולים המותאמים לחרדים, מסגרות מגדריות עם הקפדה על כל תנאי הפרט, ובמסגרת היערכות ליישום הצעות החוק הזו, פעלנו לגיבוש מסלולים חדשים ונוספים, בעיקר בעולמות הטכנולוגיים, הטכניים, חילוץ והצלה והעולמות הפרא-רפואיים, כדי לייצר מסגרות אטרקטיביות נוספות לשילוב החרדים". תא"ל ודמני נשאל ע"י מספר חברי כנסת מדוע, בשם השוויון, צה"ל אינו פועל לגיוס על-פי חוק של האוכלוסייה הערבית באותו אופן. הוא השיב: "האוכלוסייה הערבית מתגייסת לצה"ל בהתנדבות. בני הלאום הערבי לא מגויסים מאז קום המדינה, כחלק ממדינות המדינה כל השנים, וזו לא החלטה של צה"ל. עם זאת, אנו עושים פעולות רבות להביאם, ואכן מגיעים לא מעט - מאות ערבים בשנה - להתנדבות בצה"ל". ח"כ משה ארבל: "התכנסנו לקדם ערך חשוב, ערך השוויון, אבל זה רק למראית עין. הפרופסור יגיל לוי כתב רק בסוף השבוע האחרון שמודל גיוס החובה לא ישרוד הרבה זמן, כי צה"ל מקבע את האי-שוויון, ומקדם, אולי מבלי משים, את הפיכתו מצבא העם לצבא מקצועי".
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ יואב בן צור: כשמחוקקים חוק, עושים זאת מתוך כוונה שהחוק יבוצע. כשאתם באים עכשיו להוריד את גיל הפטור, ומעמידים אותו על 21, אבל משאירים את היעדים כמות שהם, זה ברור מראש שלא תעמדו ביעדים. בעבר היו החלטות ממשלה, עם יעדי ממשלה, שם יש שיקול דעת, אבל חוק זה עובר או לא עובר, ולא תעברו, אז למה רק לדחות את הקץ? תבטלו את החוק, שיילך לאן שזה יילך ונראה מה יהיו התוצאות". ח"כ רות וסרמן לנדה: "הצעת החוק היא גשר למתווה השירות שמשרד הביטחון כולו, כמרקחה, עובד עליו בצורה אינטנסיבית. המונח שוויון הוזכר פה הרבה. מתווה השירות ייתן תשובה, לא רגעית או קצרת-רואי, אלא משלימה ונותנת מענה מלא - תעסוקתית, הכשרתית ורגישותית. מתווה השירות ייטיב עם כלל האוכלוסיות, והחוק הזה בא רק לגשר על המצב הנוכחי, בו אין מענה".
|
|
|
|
|
|
ח"כ אורי מקלב: "זה חוק שהוא גזירה על לומדי התורה. הוא קו השבר בין עם ישראל לתורת ישראל, כבר סעיף המטרה הראשון משקף את זה, מעמידים את לימוד התורה במעמד נחות ופחות, זהו דבר הפוגע בציפור הנפש שלנו, אנחנו בטוחים שהתורה הוא הנשק הסודי שלנו. יש כאן פגיעה אישית בלומד התורה עד כדי הפללתו והשלכתו לכלא בעוון לימוד תורה בארץ ישראל. כור ההיתוך צריך להיות על נשמת אפינו שהיא תורת ישראל. לימוד התורה מחזק ונותן חוסן למדינת ישראל. הפגיעה בלומדי התורה היא סכנה לעם ישראל. המציאות היא שאין צורך בגיוס בני הישיבות יש עודף כוח אדם בצבא. איזה תועלת יש מלקרוע בחורים מהסטנדר מספסל הלימוד לשום צורך מעשי. סיירת החסד והנתינה קיימת בציבור החרדי. אנחנו יכולים ללמד אחרים מהו חסד". יו"ר הוועדה: "עוצמתו העיקרית של צה"ל היא ביכולתו לקחת את הטובים ביותר לצרכיו. בצבא יש צורך בלוחמים איכותיים, באנשי טכנולוגיה איכותיים ועוד, והאוכלוסייה החרדית איכותית מאוד-מאוד, ואתה מבקש מאיתנו לוותר עליהם". ח"כ נירה שפק: "החוק הזה הוא נכון ושני צדדיו, גם האזרחי וגם הצבאי, יובילו לערבות הדדית. לשוויון בזכות לשרת שירות משמעותי, זה לא נטל, יש משמעות לפיתוח סבלנות וסובלנות בחברה הישראלית כולה. הוא מוביל גם למוביליות בשוק העבודה. ה בן שלי, שגדל כקיבוצניק, התחיל את שירותו בתלונות על כך שיש איתו משרתים שמקבלים שעת תפילה, וסיים כשלמד לעשות הבדלה במוצאי שבת. זו תרומה של הצבא לחינוך שלו שאני לא יכולתי לתת לו ואעמוד על כך שזה יימשך".
|
|
|
|
|
|
ח"כ שלמה קרעי: "ללימוד תורה יש חשיבות בהיסטוריה שלנו, ולומד התורה בישיבה לא תופס מקום של מישהו בשוק העבודה או בספסל הלימודים. לעומת זאת, אין כאן שוויון כי יש אוכלוסייה חייבת גיוס, שלא מגייסים, והם כן מתקדמים ישר בתעסוקה או בלימודים בזמן הזה. האמצעי של גיוס חובה, הכפייה לשרת, לא יפתרו את זה ורק מתוך ציונות ואמונה זה יבוא".
|
|
"רק 50% מהאוכלוסייה מתגייסים"
|
|
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ יעקב אשר: "אדוני היו"ר, הבעת תקווה שהחוק יעבור בהסכמה, ואני אומר לך שהסכמה לא תהיה, כי שוב עושים על החרדים סיבוב. במשך כל הדיון אני מנסה לקבל תשובה רשמית מה אחוז הגיוס מכלל האוכלוסייה, לא ממי שמוגדר חייבים בגיוס, ולא בכדי לא עונים לי. זה 50% במקרה הטוב. גם אין פה דיון אמיתי על מה צורכי הצבא ביחס לגיוס החרדים, אלא רוצים לרצות את בג"ץ ולעשות סיבוב פוליטי. אם שר הביטחון עובד על תוכנית אב כוללת לשירות לכולם, אז איך מביאים את הדבר הזה ורותמים את העגלה לפני הסוס? מתוכנית האב גוזרים חוקים ולא הפוך. אתם כנראה באמת לא מבינים שזו האמונה שלנו, ואי אפשר לגייס בכפייה ציבור נגד אמונתו".
|
|
|
|
|
|
ח"כ יום טוב כלפון: "מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא, כדי להציל את ישראל מיד צריהם, כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה. זה הבסיס שלצערי חלק מחברי חובשי הכיפה פה שכחו. אני עצמי שירתי במסגרת מותאמת לציבור דתי וחרדי, גדוד נצח יהודה. היו לאחרונה קריאות לפרק את הגדוד, אבל אי-אפשר לטעון שיש צורך לגייס את החרדים, ולקרוא לפרק את המסגרות שלהם. לחברי החרדים חשש מוצדק, מפני חינוך מחדש, אך זו לא מטרת הצבא. מי שגדל בבית חרדי יתגייס לצה"ל, יישאר חרדי בצה"ל וישתחרר עדיין חרדי".
|
|
|
|
|
|
ח"כ משה טור פז: "למקרא הצעת החוק, לא הייתי מתפלא אם ח"כים חרדים היו חתומים על נוסח ההצעה. נקבעות פה מכסות שיגיעו אולי ל-22% מגויסים משנתון בעוד עשור, ואם ניקח בחשבון עוד 10% בשירות לאומי אזרחי, זה עדיין פחות משליש מהשנתון. החוק יגדיל את המחויבות של צה"ל לשלב חרדים במקומות שחסרים ואולי לא יהיה פה שוויון בנטל, כנראה שלא יהיה, אבל תהיה פה התקדמות". הד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "גם אם לצה"ל יש עודף כוח אדם, ההשלכה של זה לא יכולה להיות שירות חובה למגזר אחד ופטור גורף לאוכלוסייה אחרת. זה בסדר להגיד שהצבא מחויב לשמור על זהותם של המתגייסים אליו, וזה בסדר להגיד שמי שהצבא לא יכול לשמור על זהותו ניתן לפטור אותו, אבל אז זה פותח את הדיון אם יש עוד טעמים מכונני זהות שנפגעים מעצם הגיוס ויש לאפשר להם פטור. בסקרים שאנו עושים, לראשונה, אחוז הציבור שתומך בביטול צבא העם ומעבר לצבא מקצועי עולה על התומכים בהשראות במודל צבא העם, כאשר הפער בין לשון חוק גיוס חובה לבין המציאות, הוא נימוק מרכזי לכך".
|
|
| תאריך:
|
11/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
26 אלף חרדים יצטרפו לשוק העבודה
מיד, ועוד 9,000 בשנתיים לאחמ"כ
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
החלמאי
|
11/02/22 08:50
|
|
אברך חרדי אשר התחמק בצורה שיטתית מהתייצבות בלשכת הגיוס ועתר לבג"ץ נגד הסרת מעמדו כ" בן ישיבה", חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל - כאשר עתירתו נדחתה על הסף (יום ג', 18.2.22).
|
|
|
|
|
חוק שירות הביטחון נמנה על החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל. ברמה העקרונית, החוק מתייחס לאפשרות שכל אזרח ישראלי יתגייס לצה"ל בהגיעו לגיל 18. הקהילה החרדית, שחששה שגיוס בניה לצה"ל יגרום נזקים רוחניים ולביטול תורה, הובילה לחקיקה על פיה בני הקהילה יתייצבו בפני צה"ל ויצהירו ש"תורתם אומנותם" וגיוסם יידחה עד לקבלת פטור בהגיעם לגיל 26. חוק זה גרם לרבים בציבור היהודי הכללי לראות את החרדים כמשתמטים מחובותיהם האזרחיות. מחלוקת זו גורמת לשסע עמוק ונמשך בחברה הישראלית.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון מעניק לממשלה שישה חודשים נוספים להעביר בחקיקה מתווה חדש לגיוס החרדים. ההרכב בן תשעת השופטים הדן בנושא, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נענה (יום ה', 8.7.21) לבקשת המדינה ודחה ל-6.1.22 את מועד פקיעתו של ההסדר הנוכחי, האמור להביא לגיוס של כמה אלפי אברכים בשנה אך בפועל אינו עומד בכך. אם לא יאושר עד אז הסדר אחר ואם בג"ץ יסרב להעניק דחיות נוספות, תהיה המדינה אמורה לגייס את כל חייבי הגיוס החרדיים - מצב העלול להוביל למהומות קשות.
|
|
|
|
|
הממשלה הציבה יעד של הגדלת מספר המתנדבים לשירות לאומי ולשירות אזרחי מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, אך יעד זה לא הושג. פעולות רשות השירות הלאומי-אזרחי לעידוד התנדבות בקרב החברה הערבית ובקרב החברה החרדית הייתה מצומצמת, למרות שזהו אחד מתפקידיה המרכזיים. כך אומר (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
|
|
|
|
|
החלת חובת הגיוס על חרדים נדחתה ל-6.7.21 - לאחר השבעתה של הכנסת ה-24. בכך נענה בג"ץ (יום ג', 9.2.21), בראשות הנשיאה אסתר חיות, לבקשת הפרקליטות. הסיבה: הבחירות לכנסת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
