בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
קיצור השירות יצר פער של כ-6,000 חיילים אל מול הצרכים
יועמ"ש ועדת חו"ב על הבקשה להארכת השירות הצבאי ל-32 חודש: "הארכה בדיעבד מעצימה את הנטל על הפרט, ולא ניתן להצדיק חקיקה למפרע ● ח"כ שפק: לא מקבלת את זה שאין יכולת אמיתית לעבור לארבעה מחזורי גיוס בשנה, גם אם יש לכך עלויות ● ח"כ האוזר: האתגרים יצריכו הכנסת כוח אדם נוסף למערכת לרבות חרדים וערבים
נציגי צה"ל בדיון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת החוץ הביטחון החלה (יום ג', 1.3.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021. בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי מ-1.7.20 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. הצעת החוק מבקשת לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.24, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.20 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.
תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל: "על קיצור השירות הראשון, ל-32 חודשים סוכם ב-2014, והוא התחיל להשפיע בפועל ב-2018. במקביל, ב-2016 סוכם על קיצור השירות ל-30 חודשים, וזה התחיל ביולי 2020, ואמור להשפיע בשנת 2023.
"הצבא ביצע הליכים רבים כדי למתן את הפער שנוצר בשל קיצור השירות ובהם תהליך מיון מותאם להקטנת הנשר, קיצור הכשרות הלחימה, הצערת גיל היציאה לקצונה, הגדלת היקף הנשים בלחימה והרחבת שילוב נשים במקצועות במסגרת תפקידים בעלי משך שירות זהה לזה של הגברים.
"התחזית שאיתה יצאנו לקיצור השירות הראשון, ובמידה מסוימת לשני, השתנתה משמעותית בשנים 2019-2018 ומשפיעה על 2021-2020, בשל עלייה משמעותית בנשר הנפשי ושינויים בתחזית הדמוגרפיה, כך שלא הגענו להיקפי כוח האדם הנדרש. הנתונים מוצגים באופן גלוי ועל השולחן מההתחלה לאורך הזמן.
פער של כ-1,500 לוחמים
רם בן ברק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
"התוכנית הרב-שנתית ״תנופה״ והשתנות האיומים הביאה לעלייה בהיקף הצרכים של צה״ל בין השנים 2020 ל-2025, בדגש על צורך בעלייה בהיקף המשרתים במערך הלחימה היבשתי והטכנולוגי. בעקבות כך, צה״ל מצוי כבר היום בפער של כ-6,000 אל מול הצרכים כעת, אשר לא צפוי להשתנות עד שנת 2025, ולכן מבקשים את הדחייה בקיצור נוסף של השירות.
"מימוש ההחלטה במועד שנקבע תייצר פערים בתחומים אלה, למשל פער של יותר מ-1,500 חיילים בלחימה. השארת קיצור השירות ל-32 חודשים עד שנת 2025 תמנע את הפערים ותאפשר מתן מענה לאיומים משתנים ורב זירתיים, שדורשים, אם היה אפשר גם להגדיל את הסד"כ.
"צה״ל מבצע תהליכים להגדלת היקף המשרתים ובהם מודל ההכנה מול הרשויות, שת״פ עם משרד החינוך, שינוי תפיסת המיון - מיצוי וירידה בנשר, מלחמה בנשר הנפשי, יצירת מסגרות לאנשים עם פטור נפשי וחיזוק מערך בריאות הנפש, ייעול תהליכים בתוך השירות ומיצוי מיטבי של כוח אדם, הרחבת היקף המתנדבים ובני המיעוטים, דאגה לחיילים לקראת שחרורם, מנהלת שער לעתיד, שילוב לוחמים בהייטק ועוד.
"בהתאם לייעוץ המשפטי, הקראנו למתגייסים בשרשרת החיול נוסח לפיו אורך השירות עומד על 30 חודשים ויכול להיות שכפוף להחלטת הממשלה יידרשו לשירות ארוך יותר.
"אם דחיית קיצור השירות תוחל רק מעתה ואילך ולא מאוגוסט 20', זה ייצור פערים גדולים ועל כן בקשתנו היא לדחות גם רטרואקטיבית.
"נתוני הגידול הדמוגרפי מאפשרים על בסיס תמונת המצב הנוכחית מודל שירות חדש החל משנת 2025, בו תתבצע הסתכלות לפי מערכים, לרבות על אורך השירות, אך לא ייפגע במודל צבא העם", דברי ודמני.
ח"כ נירה שפק: "אתה שם לנו נקודת עבודה כהנחת יסוד, ואני לא מקבלת את זה שאין יכולת אמיתית לעבור לארבעה מחזורי גיוס בשנה, גם אם יש לכך עלויות. אתם גם מדברים הרבה על יכולת טכנולוגית כחלופית לכוח אדם, אז איפה זה? גם כשאני הייתי בצבא ראיתי הכל בזווית הראייה הזו, אבל צריך להסתכל על כל המדינה, ועל השחרור של הצעירים ללימודים ולעבודה. אני לא מבינה מאיזה מקור סמכות באתם ואמרתם לצעירים שמתגייסים משהו כזה שרומז על שינוי חקיקה עתידי, איך אתם שונים מכל גוף אחד במדינה שלא היה מעז לעשות זאת?".
אתגר שונה לגמרי
ח"כ צבי האוזר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ צבי האוזר: "אני תומך בהצעת החוק החשובה. בשנים הקרובות נתמודד מול אתגר שונה לגמרי ממה שהבנו ב-2015, ולכן ראשית הצירים שם כבר אינה רלוונטית. באזור מתנהל מרוץ חימוש ואילו אנו מנהלים מרוץ פירוק, שצמצום השירות הצבאי הוא חלק ממנו. נצטרך היערכות אחרת, כוללת, של הצבא בעניין כוח אדם והשקעות בברזלים וביכולות. אנחנו משקיעים בברזלים פחות בעוד הצד השני רק מגדיל את השקעתו. האתגרים יצריכו הכנסת כוח אדם נוסף למערכת לרבות חרדים וערבים".
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדה, כתבה בסקירתה כי הארכה בדיעבד של שירות החובה של מי שכבר משרת בשירות סדיר, מעוררת קשיים ניכרים ביותר. הארכת השירות כשלעצמה מטילה נטל על הפרט והארכתו בדיעבד מעצימה את הנטל האמור, ולכן לעמדת היועצת המשפטית לא ניתן להצדיק את האפשרות לחקיקה רטרואקטיבית. עו"ד אמרה עו"ד פרנקל-שור כי התייחסות הייעוץ המשפטי לנתונים שהוצגו ע"י צה"ל תיערך בדיון הבא.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "לצבא אסור להיות בפער של כוח אדם אל מול האתגרים, ותפקידי לדאוג שיהיה לו מספיק כוח אדם למלא את משימותיו. אני חושב שהמהלכים שאת עשיתם ועושים, כמו ששמענו בסקירה, מול נשים, מול בתי ספר ובמיוחד בפריפריה, גם מעודדים מוביליות חברתית. אני גם מקווה שיגיע לכאן במהרה החוק החשוב של ממדים ללימודים".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - שימוש בזרע חייל שנספה), התשפ"ב-2022 של חבר הכנסת צבי האוזר, והצעות דומות של חברות הכנסת מאי גולן ועידית סילמן. 53 חברי כנסת תמכו מול שני מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק מסדירה את הנטילה בשימוש בזרע חייל שנספה, לצורך הולדה, כך שבת זוגו תוכל להרות מזרעו החייל לא התנגד לכך בכתב בחייו, והוריו של החייל יוכלו לבקש אישור בית משפט לעשות שימוש בזרע לצורך הפריית אישה אחרת, אם החייל נתן לכך הסכמה בכתב מראש ולא השאיר בת זוג או שהיא אינה מעוניינת לעשות בו שימוש.
יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ בעקבות העימות במליאה: "ו"ר הכנסת הפך את הכנסת לבית הפרטי שלו ופועל בשיטתיות להשתקת האופוזיציה, המייצגת כיום את הרוב בעם, תוך רמיסת החוק, התקנון, ומושכלות היסוד שהיו מקובלות בבית הזה מאז ומתמיד. מיקי לוי מאמלל את סדרני הכנסת, הנפלאים כשלעצמם, והופך אותם בעל כרחם למליציה פרטית שלו להשתקת יריביו בכוחנות. כך אירע גם הבוקר, כשלוי שלח באופן חסר תקדים את סדרני הכנסת כדי להוציא חברי כנסת מהפרסה בחוסר סמכות, בניסיון למנוע אי-נעימות מחבר הכנסת ניר אורבך ולהשתיק דין ודברים שהתפתח בין חברי הכנסת, בעקבות רדיפת מתיישבי חומש לפנות בוקר".
טוען שהפחיתה משמעותית את חשיפת הדף שלו מסיבות פוליטיות, וכאשר פנה אליה בשל כך - חסמה את הגישה לשני סרטונים משייח ג'ראח ולבסוף חסמה את הדף כולו (בן-גביר. טוען ל-16 מיליון צפיות [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
שר המדפטים על דחיית ההצבעה על הגבלת כהונה: "החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה עבר במהלך שעות הלילה והבוקר בקריאה השנייה. כל סעיפיו אושרו ברוב הנדרש (61 פלוס) בקריאה השנייה. כל הסתייגויות האופוזיציה - נדחו. את תקנון הכנסת אני מכיר ולא אפשרתי שעבודה אדירה שהושקעה בחוק תרד לטמיון. בשבוע הבא נצביע על הקריאה ה-3 וב״ה תושלם המלאכה."
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה את הצעת החוק הממשלתית להגבלת כהונת ראש ממשלה, ודחתה את ההצבעה בקריאה שלישית לשבוע הבא לאחר שהאופוזיציה הצמידה להצעה בקשה להגדרתה כהצעת אי-אמון ▪ מהומה התפתחה במהלך תפילת שחרית במתחם הפרסה מאחורי המליאה (יו"ר הכנסת לוי. המליאה התפזרה ללא הצבעה בקריאה שלישית [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
האופוזיציה, לרבות המפלגות החרדיות, מסרבת לבקשת השר לשירותי דת לתמוך בחוק שמטיל עיצומים חריפים על סרבני גט ומקודם בתיאום עם הרבנות הראשית. מתן כהנא ביקש את התמיכה כדי לעקוף את הפקק בחקיקה של הקואליציה, ולהעלות את החוק בשבוע הבא. כעת החוק יתעכב בחודשיים לפחות עד לאחר הפגרה (סרוגים).
ביקורת קשה של יו"ר ועדת הכלכלה ביטון על בקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות הביצים: לפני חודשיים קיבלתם את כל מה שביקשתם - אז אתם תישאו באחריות לכל משבר שלא יהיה פה ▪ מנכ"ל המשרד: יהיה מחסור ביצים אם נמשיך בהתנהלות שלנו ללא תיקונים
מנכ"ל משרד החקלאות, נעמה קאופמן-פס [צילום: בועז אופנהיים, לע"מ]
נמשכים העימותים בין ח"כ דוד אמסלם ליו"ר הכנסת מיקי לוי. לאחר שאמסלם אמר כי הקואליציה כותבת פרק בהיסטוריה וכי בכוונתו לעשות שימוש נגדה בכלים שהשתמשה נגד האופוזיציה, השיב לוי: "כמוך, איימו עלי כל החיים. אל תאיים עלי, אני לא פוחד ממך!".
מוקדם יותר, התרגז לוי על אמסלם כאשר אמר שהכנסת אינה של האבא שלו, ולוי דרש שלא להזכיר את אביו. בתגובה השיב אמסלם: "מה תעשה לי, תרביץ לי?". בתגובה קרא לו היו"ר לסדר בקריאה שנייה. כבר בפתח נאומו הטיח אמסלם בלוי שסגנונו אלים.
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 1.3.22) לדיון בבקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות מכסות הביצים לשנת 2022, אותן אישרה בסוף 2021. כבר בפתח הדיון אמר היו"ר מיכאל ביטון כי הוא חשב שיפגוש את הנושא שוב רק באוקטובר השנה, לאחר שבפעם הקודמת ההתנהלות לא הייתה ראויה. הוא מתח ביקורת על התנהלות משרד החקלאות, ואמר כי הדבר מוביל לבזבוז של זמן הוועדה שאפשר היה לנצל לטיפול במונופולים. היו"ר ביטון הבהיר: "בסיבוב הזה לא יהיו שינויים שלא בהסכמה מלאה עם כל הגופים. מה שהיה פעם הקודמת לא יהיה הפעם. אומרים לנו שהולכים לייבא מיליארד ביצים, כשהנוהג הוא לייבא 200 מיליון, אז למה יש בעיה?".
ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 28.2.22) בהצעת התקציב לכספים המתנהלים לפי סעיף 21 לחוק הפיקדון על מכלי משקה לשנת 2022, שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לאישור הוועדה. בתום הדיון אישרה הוועדה חלקית את בקשת השרה, והסכימה כי סעיפי התקציב שלא אושרו יוקפאו בשלב זה עד לאחר דיון נוסף שיתנהל לגביהם.
ביוזמת היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון, המשיכה (יום ב', 28.2.22) ועדת הכלכלה בסדרת הדיונים העוסקים ביוקר המחיה בישראל, ועסקה בריכוזיות בייבוא והשפעת הורדת מכסים שנעשו בעבר על מחירי מוצרי המזון והצריכה. ביטון פתח את הדיון ואמר כי תוכנית הממשלה להורדת יוקר המחיה מצומצמת לטעמו, ורק חלק קטן ממנה מוקצה לשכבות החלשות. הוא התייחס לתוכנית להורדת מכסים ואמר כי מדובר על 1.3 מיליארד שקל שמוקצים לכך, ולא תמיד זה מגיע לצרכן. בתום הדיון קרא היו"ר לשקול להעביר את הסכום שהוקצה להפחתת מכסים לטובת מענקי עבודה למקבלי השכר הנמוך.
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 28.2.22) בקריאה ראשונה את חוק הפנסיות הצבאיות, האמור להכשיר בדיעבד את תוספות הרמטכ"ל הלא חוקיות שניתנו לפורשי הקבע בצה"ל במשך שנים ארוכות. 57 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-56 התנגדו לו. ההצעה תועבר לדיון בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
